יומנים > יומן - מלא 22/02/1929

{0074-41} י"ב אדר א' 22 בפברואר יום ו' ¯ממרמינסקי נתקבלה טלגרמה זו: "תכניסו רשמית לפרוטוקול ¯וה"פ ותטלגרפו אנגלית מרמינסקי מיופה לחתום בשמנו הסכם יורשי מרי כהן בדבר צוואתה, ענין קלאולנד מחכה הסכם קפא"י והאלמנה." ישיבה עם מזכירות מ.פ.י. היא החליטה לסדר הפגנה של מחוסרי עבודה בעיריה. לוביאניקר וקיציס מתנגדים להפגנה: המצב, כפי שמסר פיינשטיין, הוא כך: אם 100 ישלחו למושבות, 100 יסודרו בעבודה 100 עזרה אינוולידית - תפתר כל שאלת ח"ע. החלט: למחוא ¯באספה מחר נגד מעשי העיריה, מסדרים מיד רשימה של כל מח"ע בחתימותיהם ¯וביום הראשון או השני הבא מגישים דרישה בכתב לעיריה, ע"י משלחת של מח"ע, לסדר עבודה ועזרה. מ.פ.י. תפנה גם בדרישה זו למושל יפו. ¯ישיבה עם מרכז חקלאי וגוש השכון בעינן רעננה וכפר סבא ¯.מ.פ. כפר סבא המשיכה המו"מ עם אכרי כ.ס. הועד החקלאי מסכים שמ.פ ¯:כ.ס. תפנה אליו במכתב כזה {0074-42} 1) יום עבודה הוא בן 8 שעות, בערבי שבת וחג 7.5 שעות. 2) עבודת לילה, מאחר שקיעת החמה, משתלמת בתוספת 50% לשכר העבודה. 3) הרשות בידי נותן העבודה לדרוש בעבודת בהמות 9 שעות, תמורת תשלום עבור השעה הנוספת. 4) הלשכה אינה מורידה פועלים מהעבודה בכוח. 5) הועד החקלאי בוחר ב"כ אחד, הלשכה בוחרת ב"כ אחד, ושניהם מבררים כל הקובלנות הבאות אליהם מאיזה צד שהוא, והחלטתם ¯מחייבת את הצדדים במקרה של אי הסכמה ביניהם - הם בוחרים חבר שלישי ¯מכריע. אם שני בה"כ אינם באים לידי הסכם בבחירת המכריע - פונים ¯.למשפט השלום העברי שימנה שלישי ¯על מכתב זה יענה הועד החקלאי שהוא מסכים לדרישות בתנאי ¯.שפועלים חדשים יוכנסו רק בהסכמה הדדית ¯.על הודעה זו תענה מ.פ.כ.ס. שקבלה את המכתב לתשומת לב ¯השאלה היא - הכרת הלשכה. לזו מתנגד הועד החקלאי. יש ¯.חשש שאם הסכם זה יגמר - ימאנו גם אנשי מגדיאל לחתום על הכרת הלשכה ¯במגדיאל עומד לה להחתם הסכם בימים הקרובים, כמו כן עומד להחתם הסכם ¯עם החקלאים הלאומיים. אולם אם ההסכם ם בכ.ס. אינו נגמר - יכניסו האכרים ¯מספר תימנים של "התאחדות" אשר לא ינתנו לארגון וישמשו נשק במלחמה ¯נגד ההסתדרות. החלטנו להזמין ביום א' את סקווירסקי ורפפורט - חברי ¯.הועד החקלאי - לוה"פ לדון אתם על הלשכה ¯ישיבה עם משלחת עובדי רעננה, חברי ההסתדרות ומתישבים '¯עובדים. המרכז החליט להכניס לרעננה פועלים חדשים: ארגון ב {0074-43} ארגון יזרעאל לעולים חדשים. אנשי המקום מתנגדים, כי לדבריהם העבודה אינה מספיקה 6 ימי עבודה לנמצאים במקום. בכל אופן הם דורשים שהחדשים לא יקבלו שום זכות מיוחדת בעבודת יכין, אלא הארגון הקיים יחלק להם עבודה כמו לכל הנשארים.אנשי המקום לא הרשו להקים את הצריפים בשביל החדשים. היתה במקום אספה כללית בהשתתפות אפטר. המרכז הודיע שתנאי לעבודת יכין קבוץ קבוע, ולא פועלים הנשלחים ע"י הלשכה. לפי חשבון המרכז יש ברעננה 1.100 דונם בפרדס. על פי זה יש מקום ל-110 פועל (10 ד. לפולין, במקום יש 73 עובדים חקלאיים, מלבד פועלי בנין ואחרים (כ-15). יש, איפוא, מקום ל-35 נוספים. לדברי העובדים יש כ-400 דונם שנעבדים ע"י בעליהם ואין עבודה זו נכנסת ללשכה (משנת תרפ"ח 385 ד., משנת תרפ"ט 93 דונם, ס"ה ,478 בכלל יש ,1.027 נשארים איפוא ללשכה 549 דונם. על פי זה יוצא שאין די עבודה לפועלים הנמצאים כבר ברעננה. חורין מוסר: אשתקד היו ברעננה 50 פועל, מספר הדונמים .100 השנה יש 1.027 דונם היה צורך להוסיף פועלים. המרכז הזמין אנשי רעננה והסכימו שמספר הנוספים יקבע ע"י הלשכה והמרכז, מי יכנס - יקבע ע"י המרכז. המרכז יעץ שעובדי יכין יסתדרו בקבוצות תכניות, ולא יעבדו כיחידים בלבד. סידור העבודה יהיה בידי יכין. שני הצדדים חתמו על הסכם זה. הוסכם שקרובי המתישבים יוכלו להכנס, אולם בהודעה מוקדמת למרכז החקלאי. לדעת המרכז היה מקום להוסיף 30 איש, הודיעו זאת ללשכה, ועד עכשיו הלשכה לא הסכימה. המרכז רצה לשלוח אנשים בהדרגה, למען בחון מהו הצורך האמתי. המרכז שואל עכשיו כיצד גדל המספר מ-50 {0074-44} עד .73 רק 6 נוספו בהסכם המרכז. המשרד מעבד 480 דונם ברעננה. השאלה העיקרית עכשיו היא: מי יעבוד ביכין. לדעת יכין יש בין פועלי רעננה רק 25 שיש להם הזכות לעבוד ביכין, כי השאר נכנסו בלי דעת המשרד, הודות לקירבתם למתישבים, והם זמן קצר בארץ, כנגדם יש ארגונים שיש להם סטז' רב בארץ. נטע דורש לחייב את פועלי רעננה לתת להקים הצריפים. מכל ארגון יכנסו 3 אנשים, בס"ה יתווספו עכשיו 5 אנשים, ובמדה שיהיה צורך להוסיף פועלים, יכנסו אך ורק מהארגונים שקבע המרכז החקלאי, ואלה יכנסו לעבודת המשרד. המשרד רוצה לחלק עבודתו כך: 25 קבועים מרעננה שיתארגנו בקבוץ, 15 איש מארגון ויתקין, 12 איש מארגון יזרעאל. על שאלתי ענו אנשי רעננה שהם תובעים 35 קבועים למשרד מאנשי רעננה. לבסוף הוברר שהשאלה העיקרית היא זו: שהקבועים שנלקחו מפועלי רעננה תובטח להם עבודה קבועה בכל הזמנים, גם בשעה של מיעוט עבודה עונתי, והפועלים הנוספים שידרשו בשאר העונות יהיו זמניים.