יומנים > יומן - מלא 22/02/1964

{0199-44} {0199-44} 22.2.64, ט' אדר באחת עשרה באה הנה שגרירת שבדיה להביא לי פרישת שלום מהמלך. דבר זה קצת הפתיעני - כי איני עוד בממשלה. ביקשתי כמובן למסור למלך הוקרתי והצעתי שיבוא ארצה. הוא מתענין בארכיאולוגיה - ויהנה בלי ספק מביקור במצדה וגם בעבדת. היא השגרירה השניה בארץ - עוד אחת היא מארצות אמריקה הלטינית. היתה גם שגרירה מקנדה אבל היא הוחלפה כבר. שוחחנו על שבדיה וסקנדינביה. היא מאושרת מהיות ארצה נייטרלית ולא נלחמה כבר 150 שנה. סיפרתי לה כי בהיותי בשבדיה שאלתי ראש המפלגה הקונסרבטיבית במה הוא חולק על הממשלה והמפלגה הסוציאליסטית - ענה: הממשלה ממעיטה בהוצאות על בטחון. כי עם מדיניות הסעד כבר השלימו. היא הזכירה לי שנוכחה בארוחה שסידרה לכבודי המפלגה הסוציאליסטית, ואני באמצע נאומי - זנחתי את הנאום הכתוב, ויצא נאום מקסים. לדבריה ניטרליות שבדיה עזרה לבעלי ברית אנגליה. אמרתי: גם להיטלר, הודתה בכך. לדבריה לא עושים די בשביל חינוך ופיתוח המדע בשבדיה. התפלאתי, וסיפרתי לה מה שכתב האמריקני קונסולציו בעתון (חובכה יוני 1961) "שבכל הארצות אשר ביקרתי המדע הוא מפותח ביותר בארגנטינה, בישראל ובשבדיה". תמהה: אפילו יותר מברוסיה? אמרתי כי לא ביקר ברוסיה אלא בארצות המערב". בשתים עשרה בא אצלי דור עמר, סנטור יהודי במרוקו, שמטפל בעליה. לוו אותו שני אנשי "המוסד". היהודים שנשארו עוד במרוקו הם מעמד בינוני: בעלי מלאכה, אומנים, פקידים. יש רצון לבוא לארץ, אבל דרושים תנאים מיוחדים. {0199-45} {0199-45} מצב היהודים במרוקו לא רע. אין שנאה. מצב המלך איתן. הצבא עומד מאחוריו, וגם רוב העם. גורמת ליציבות - הדת. המצב הכלכלי יותר טוב מזה של אלגיריה. אמרתי לו שעליו לדבר על תכניות הקליטה עם רה"מ (כי ספיר נסע) עם מ. שרת ועם פינקוס. אמר - טוב, אבל הוא דורש עזרתי. אמרתי לו שאיני אלא אחד האזרחים. הוא אינו מאמין, הוא משוכנע שבי תלוי הכל. מפה נוסעים לדימונה ומשם ישוב לת"א. שלחתי ע"י איש המוסד מכתבים לאשכול ולהויזנר, וביקשתי את חיים לשלוח העתקי מכתבי להוזנר - לדב יוסף וליועץ המשפטי). - עיינתי שוב בספרו של יל"ג צדקיה בבית הפקידות שקראתיו בצעירותי - ונדמה לי עכשיו שטענתי נגד ירמיהו לקויה באי הבנת ההיסטוריה בימי צדקיהו. צדקיהו מתאונן: מה אין פעלתי? ויען לפני ירמיהו לא נכנעתי?! לפני איש רך הלב בעל נפש נכנעה/ אשר יעץ לנו בשת, עבדות, משמעת/ ואני מאנתי יעצתי לשמוע כי אמרתי ברזל בברזל ירע/ - האם משרירות לב את זאת עשיתי / כי על מלךבבלי לבדוק נסיתי? / אם לא לכבד עמי ולחפשו חרדתי - ברור כי ירמיהו הבין המצב הבינלאומי יותר מהמלך. מספר מל"ב כה' ביור של בית המלוכה היתה אוריינצטיה מצרית (ראה גם ירמיהו מ"ו -2 ). אמנם בקורת החריפה שילג"ג מותח בשכר זה על שמואל - הוא צודק (כי היה בן קיש איש חיל רב-כח/ מאן הכנע, לא אבה השח / ויבקש החזה תאנה וימצא / להשפיל את כבודי ולתת לשמצה./ הימים ימי מלחמה. הפלשתים באו/ ויפשטו בארץ. העברים יצאו / ויחנו נכחם אך לא לאסר המלחמה / עד באו הראה לזבח בבמה / שבעת ימים תוחל עד בואי אליך" / כן אמרת, שמואל, אלה מליך, / ובכן עברו שבעת הימים. / הראה איננו ופלשתים נלחמים/ העם נגש וידיהם תרפתה/. {0199-46} {0199-46} קיבלתי היום הסטינוגרמה של ישיבת הכנסת מיום 19.2.64 (יום ד') שבה תקף שנית בגין אח "סלופי" ספר ההגנה. הקצף יצא על הפסוק שמנהיגות ז'בו נטתה לשקוע בשנות השלושים. זה פסוק כוזב, סלפני, זידוני - הממשלה אחראית על סוועה מוסרית זו. אל תחסום זו פן תכזבו. סילפו, כיזבו, - על חשבון כולנו - לשים קץ לזוועה מוסרית זו, לתועבה שנעשית בישראל" - כמובן שהבריונים הפריעו לאשכול לענות. כשאשכול אומר שבדברי בגין יש הונאת דעה הקהל אומר לו יוסף שיפמן: מי יכל להתחרות אתך אדוני בהונאת דעת הקהל? (עברו פחות משמונה חדשים לאישור ממשלה זו ע"י הכנסת (26.6.63). כשעניתי בוויכוח על מדיניות חוץ (2.8.49, מדבה"כ 2, עמוד 1228) ושאלתי האופוזיציה: מתי קראתם להתכנן למלחמה זו" הפריעו רפטור, ריפטין, בן אליעזר, ציזלינג, יערי, בר יהודה בצעקות - אבל אף אחד לא ענה לשאלתי). תשובתי זו נתפרסמה בכרך 2 של חזון ודרך, 210-193, אבל הפרעות יש למצוא רק בדברי הכנסת כרך ב' (2.8.49). בדיון על חוק שירות הבטחון שהצעתי בכנסת ביום 15.8.49 השתתפו בוויכוח: ריפטין (29.8.49), ספיר (אותו תאריך), י. הררי (30.8.49), מרידור, גלילי (מפ"מ), י. גלילי (המשך ביום 1.9.49), ז. ארן ענה לגלילי באותו יום, מיקוניס, פרידמן-ילין (5.9.49), ש. כץ (חירות), י. גיל (כללי), תשובתי. תשובה לוויכוח על חוק הנכים (חסר בחזון ודרך) 5.9.49, עמוד 1576), 1638 (8.9.49), תשובה לוויכוח על חוק שירות הבטחון 8.9.49, עמוד 1621, .1620 ,1626