יומנים > יומן - מלא 22/07/1928

{P001} {0095-40} ה' אב 22 יולי יום א' אחרתי בחצי שעה לישיבה. דבר גולדבלום - אוסישקין אומר לו - בעד. מדבר הרב ברלין - נגד. אוסישקין מוסר לי בשם יוסף כוון: הוא בעד הסוכנות, {0095-41} אבל בתנאי שלא איש כווייצמן, חלש ומתבטל בפני הגרנדום, יעמוד בראש ההסתדרות הציונית. גרוסמן מדבר אחרי ברלין. חולשת ההסתדרות הציונית. שערים סגורים. אי מלוי המנדט. הסבה עיפות חוסר אמון של הנה"צ. שואל על מחאת מרשל נגד החלטת הקונגרס בנוגע לפרוביזוריום. מוצא שיש הרבה עצות טובות במסקנות המומחים אבל עצות אלה כבר נשמעו מקודם. השיטה הישובית המוצעת ע"י הועדה מתנגדת לכל שיטת ויצמן, שיטתה הפוליטית נגדו - ואיך הוא מגין עליה? ניידיטש: ראה את הדרך להרחבה ביסוד קרן היסוד. לא היה תומך ברעיון הסוכנות, בסעיף זה התנגד לויצמן. אבל לדרישת ה"לא" של ב.ג. לא נוכל להסכים. בעד הקה"ק - ואפשר לתקן בסעיף את הדו"ח. לא השתתף במו"מ בלונדון, כי אינו מאמין בזה, אבל הוא בטוח ברצינות רצונם של אנשים אלה לעבוד בא"י. מרשל אמר לו לפני שנה א"י אינה מוכשרה מהצד הכלכלי להתישבות, אבל עכשיו אמר, שהמומחים הגדולים בעולם אמרו שחובתנו לעזור ונעזור. מציע להגיד שיש לנו פרינציפים שלא נשנה.יש החלטות הקונגרס שלא נבטל עליהן - אבל לא נפסיק את המו"מ. לא מוחלט אל נגיד. פישמן מאמריקא אחרי ניידיטש. איך ענין זה ישפיע על אמריקא? בנין א"י עומד ונופל עם הקמת הסוכנות (מחאה עזה באולם) כל ציוני אמריקא אידנטים עם תכנית הסוכנות. ויז לא בא לישיבה מפני שידע שלא יוכל בשם אמריקא לצאת נגד הסוכנות. אי אפשר לבנות א"י מתוך מלחמה (שאלתי. מדוע לחמו האמריקנים בבונים בארץ?) עבר הזמן לעסוק בפרינציפים ובאידיאולוגיה. אין מסקנות הועדה {0095-42} תורת מושה. אפשר לשנות אותן. רופין הודיע שמסקנות הועדה יותר טובות מדעת המומחים. הקבוצה מכבידה באמריקא על אוסף כסף. אתם, השמאל, הצלפתם פחות מאתנו, במשיכת הפועלים באמריקא. הרפורט הוא טוב, במדה שהוא מחייב את העבודה בארץ ותומך בנו מדינית, ואם כי אינו מקבל על עצמו התחייביות מסוימות אנו יודעים שתהיה תרומה ממשית. קובל על האופוזיציה באמריקא: אין לה כל פרינציפים. יש לה רק פניות אישיות. הנה"צ כבר הציעה תקון לענין קה"ק; יש לנו אמון בפיפטר שלנו. מאמין בויצמן. דוגמא של הצעת חוזה קלוג: כתבו רזרבציות תקנו אבל לא קרעו לגזרים. קפלן - נגד ההערכה הפוליטית של הרויזיוניסטים - אולם התנהגות האדמיניסטרציה בארץ היא נגדנו. יודע שויצמן נמצא רק זמן קצר בלונדון, אולם הוא מפקפק אם מי שהוא אוחז באמצעים בלונדון נגד מעשי הממשלה בארץ. קובל על הדו"ח לועדת המנדטים: מספרים ריקים, חוסר תוכן. לא נשמע כלום נגד היחס לעליה ושאר המצוקות. הנציב בתור אדם רכש כבוד, אבל אל נגזים. עברו לחוסר העבודה? מה שעשו לנו הוא רק 20% (75.000 לירה) מהעבודה שעשתה הממשלה. בעד הסוכנות המורחבת. רק בהתאם להחלטות הקונגרס. וסוף סוף יגשו לקיים החלטות הקונגרס. נגד פרוביזוריום. נגד הרפורט בבהירות. אם כי ברפורט יש רצון טוב לעבוד בא"י. אולם הרעיון המרכזי של הרפורט הוא אנטי ציוני, ומתנגד להחלטות הקונגרס. האידיאולוגיה של הרפורט היא האידיאולוגיה ששלטה בקונגרס ט"ו - של סקר. זוהי הפרוגרמה של הרזסיוויים. סקר מוחה נגד הטלת האחריות הרפורט על סקר. זה שקר {0095-43} מוחלט שיש לי איזו אחריות שהיא על הנאמר ברפורט. לא אחוה דעתי על מה שנאמר ברפורט - אבל מה שהגיד קפלן אין בו אף שמץ של אמת. ברודצקי מדבר בשם אפריקא הדרומית, אם כי לא היה שם מעולם. מדבר גם בשם אנגליה שהיתה לה ועידה. בעד המשכת הרחבת הסוכנות בהתאם להחלטות הקונגרס. הוה"פ אינו יכל לדון על החלטות הקונגרס. הלכנו ונלך על ברכנו לבקש אנשים שיתנו כסף לא"י. הועדה אינה קיימת יותר. היא נמנתה ליעץ על העבודה בארץ, ולא על סידור הסוכנות. עסקנו הוא לקבל או לקבל עצות הועדה. אין הדו"ח בסיס הסוכנות. אם איננו מרוצים מחלקים ידועים של הרפורט נתקן אותם. אנחנו באנגליה הננו לא מרוצים מהדו"ח. אם יאמרו לנו שכל מסקנות הועדה הן תנאי לסוכנות - יובא הדבר לפני הקונגרס, ואני בטוח שהקונגרס ידחה אז את הסוכנות. המומחים הם אולי, כמו שאמר רופין, על שאלות תכניות, המומחים לציונות רק אנחנו. אולם בארץ אנו חיים יותר מיד ב"אטמוספירה" יהודית, ויותר מעט ב"ריאליות". אם נדחה עכשיו את המאמץ ליסד סוכנות - יראו כולם בזה בגידה. הסוציאליזם - אם כי הוא סוציאליסט - אינו ציונות, יש רק פרינציפ אחד: בנין הארץ. (שואלים: הקפיטליזם הוא ציוניות?) נדרוש תקונים ונלחם עליהם. מציע הצעות הועידה האנגלית. ר וצה שידגישו עלית חלוצים, כמו שהדגישו ברפורט עלית בעלי הון, דורש שלא יהיה הפסק בעבודת ההתישבות, שיתמכו גם להבא בקבוצות, שתובטח הקרן הקיימת, שירחיבו את התקציב (אוכזבו בהצעה הכספית) לא מספיק שחברי הסוכנות המורחבת יחתמו על כרוזים שלנו, עליהם לאסוף בעצמם. בלומנפלד - ברודצקי הקדים אותי בהרבה. אנו עומדים {0095-44} בפני מלוה של חבר הלאומים. יש חזית מאוחדת בארץ של ערבים. ועלינו להיות תקיפים ומאוחדים. עלינו ליצור יותר עמדות ויותר בריאות. האנטיציונים בעולם מתארגנים. הצלחת התנועה הציונית בעולם תלויה בהצלחת המפעל בארץ. נחוצה הבראה משקית בארץ. יש כוחות ריאלים העומדים מחוץ לרצון. כוחותינו מוגבלים. בלי בני ברית נשאר בקליין-קאלאניזאציה, חובבי ציונות. זמננו מוגבל. אחרי רופין אין לי מה להוסיף ביחס לדו"ח של הועדה. מהצד הצבורי זה נצחון גדול מה שהגידה הועדה. ה דו"ח של הועדה אינו אולטימטום. אדחה אותו בהחלט אם יופיע כאולטימטום. בהקדמה נאמר לויצמן ולמרשל שזה מוגש להם בשביל השמוש שיראה בעיניהם (לוקר: מה כתוב בסוף?) הסעיף על הקבוצה סותר את דברי הועדה מקודם. צריך לדרוש חופש סוציאלי בכלל. הבקורת של הקבוצה נשמעה גם בקרב הפועלים. אינו מסכים לברודצקי - חופש ההגדרה של החיים היא יסוד ציוני. בשביל נטיעות ת"ז אין צורך בסוכנות. רק ההתישבות הלאומית זקוקה לעזרה. אוסף כסף הוא עבודה קשה. בתנועה דימוקרטית יש תמיד חשד שהמנהיגים יבגדו - כי עליהם לבוא בדברים עם חוגים אחרים. החשש הזה הוא רציני. אולם מנהיג הוא לא רק זה שעומד לפני העם, אלא זה שהעם עומד מאחריו. הדרך שלנו היא ריזיקו - ואי אפשר בלי ריזיקו בתנועה. ב.ג. אומר שבתור פועל אינו מפחד, הוא בטוח בנצחון הפועלים במלחמה ההיסטורית, אולם הוא מתנגד כציוני. אולם מדוע אין הוא בטוח בנצחון הציוני? הענין אינו בהשגת רוב מלאכותי. עלינו להכנס בהכרה וברצון, ולא כמו מוכים. על הציונים להתרכז. בחרנו בדדך לא בלי סכנה אבל מוכרת. {0095-45} בצהרים היתה לנו ישיבה וקבענו את ברל לוקר ואותי לועדה הפוליטית, את קפלנסקי והרצפלד לועדת התקציב, מרמינסקי לועדת העליה. ב.צ. דורש בקורת הנה"צ בירושלם על סגירת המחלקה הערבית. סקר סובר שהנציב יסדר את היחסים הערבים את היהודים. עמדת הממשלה בנוגע לבטחון וחיל הספר - נגדנו. לוקר מעיר שיש צורך לדבר על מלקות. גירושים. הרצפלד דורש לדון על שלש שאלות אלו: 1) קרן קיימת, 2) תקציב, 3) הנהלה חדשה. הרצפלד מציע אנשים לבחור מהם הנהלה חדשה: אוסישקין, גרינבום, סולובייציק, רופין, פייוול, זבוטינסקי?, סולד, סימון, נידיטש, קפלנסקי, שפרינצק, ברלין, ברודצקי. בשובנו לישיבה מצאנו שכל אלה שהיו צריכים עוד לנאום (11 איש) לא היו באולם,והחלט למחוק אותם. בין הנמחקים נמצא גם זלמן. אחר כך שבו והחליטו לתת את הדבור לעשרה רגעים. הראשון מדבר סולובייציק. יש כפילות במסקנות: הארבעה של הועדה נמנו ע"י ויצמן ומרשל לחבר תכנית כבני-סמך לתכנית. אולם בסוף המסקנות הם מדברים כאלו זהו החלק הבלתי ציוני המבטיח את עזרתו בתנאים ידועים. ההסכים גם החלק הציוני של הפיפטי לתנאים אלה? בהצעת האכסקוטיבה לוה"פ ניתנה הסכמה. "הועד הזמני" המוצע ע"י הנה"צ הוא גרעון של הסוכנות או רק ועדה תכנית מכינה? אם זהו גרעון - זה סותר החלטות הקונגרס הי"ד. כנראה שרוצים לעשות "פייט אקומפלי" שאין לחזור ממנו. מה בדבר הסעיף הרביעי של המנדט? ויצמן הודיע לממשלה האנגלית בלי ידיעת האכסקוטיבה בשעה שסולובייציק {0095-46} היה בהנהלה כי הוא מושך אח יהודי אנגליה (מוצקין וליכטהיים עדים) לסוכנות, והוא חושש שישנו את הסעיף הרביעי. הינדס: ההתנגדות לסוכנות נובעת לא ממקור אחד. אחדים מוצאים שהכסף הוא מעט. עת לבנות הלכה כל הזמן בדרך של ברנדייס, ויצמן אז התנגד, אך הוא אחר כך שנה דעתה. מתנגדים אחרים לא מרוצים מהשיטה של הועדה. מדוע חכו עד עכשיו7 הסוכנות נחוצה, הרפורט טוב, אינו מתנגד להחלטות הקונגרס. פדרביש - הדו"ח הזה פירושו סוף ההתישבות החלוצית, והתחלת התישבות קפיטליסטית. זהו הרעיון המרכזי. כבר הרבה שלמנו בעד ענין הסוכנות ועוד הרבה נשלם. ממשלת א"י עמדה לשלח מהארץ מחוסרי עבודה, ורק ויצמן מנע זאת (סקר מוחא ומודיע שאין כל יסוד לכך). מוזר שהג' סולד מרצה על החנוך בארץ. מה יהיה למחר הוסד הסוכנות? ליקוידציה של ההסתדרות הציונית. תהיה פרקציה של הסוכנות. יש עכשיו הצעות לאסור אוספים מיוחדים של הפרקציות. מי יודע אם בעוד שנה לא תאסור הסוכנות על ההסתדרותהציונית לאסוף כסף. מתמיה שהנשיא לא הזכיר בדבר על הפרוביזוריום - ועכשיו מציעים פרוביזוריום לפרוביזוריום. ג. הלפרין: חבל שבין האורחים חסרים ארבעה אורחים - מחברי הרפורט. טוב היה שישמעו כי ציונים אחרים משהננו אין לנו, ואם הם רוצים לעבוד אתנו - יעבדו אתנו כמו שהננו. לנו יש אידיאולוגיה על בנין א"י - להם אין. הם רוצים לעזור - אבל עוד לא רואים בארץ את ארצם, ולכן הוא חושב שהם יקבלו את דרישותינו. {0095-47} מציע להציג כל דרישותינו בשפה ברורה לסוכנות, ויבינו את שפתינו. לויטה - כמובן בעד. חלקו בין כל חברי הוה"פ טלגרמה של התאחדות אזרחית לאומית, עדת הספרדים ביפו, בני בנימין, מעמד בינוני ירושלם, התאחדות יהודי אמריקא ואנגליה, נוער לאומי דתי, ועד חקלאי פ"ת, המברכת בשמחה את מסקנות הועדה, שרק הן יקדמו את בנין הארץ. רובשוב - מה קרה? מדוע הרעיד הדו"ח את פועלי א"י? במועצות המפלגות ובמועצה החקלאית - קמו ואמרו היה לא תהיה, מדוע? אם יש בציונות אדם שפועלי א"י בנו עליו וקוו - זה היה ויצמן. ואם עכשו אמרו פועלי א"י "עת לעשות לציונות הפרו כל הסימפטיות" - סימן שפגע הדבר עמוק עמוק בקדשי הקדשים. לא פרט זה או אחר, שאפשר לחקן בתקון סגנוני, גם לא זאת שאין אנו יודעים להעריך אם איש זר ונעשה קרוב לנו. העובדה שאנטי-ציונים מדברים כבר על הבית הלאומי - ודאי חשוב, ולא נמעט דמותם. איש מאתנו לא יאמר - לא נאבה דעתכם. לפני שלשים שנה היתה ציונות רק הכרת בית לאומי. אולם במשך הזמן - ישמע זאת ברודצקי - הערמנו שורה של נסי ונות שנהפכו לקנינים קדושים של הציונות, אשר אתם יחד נופלת וקמה הציונות. ורק פורמולה של בית לאומי לא מספיקה. בעבודתנו הציונית למדנו שתי מצוות שעליהן חל יהרוג ואל יעבור: קרקע לעם היהודי, ועל הקרקע ישב זה שיעבוד את האדמה. אם זה יתקדם - הם ידידים שלנו, בין שיכירו בפורמולה של בית לאומי או לא. אבל אם תחת זה מרימים כללים חדשים הפוגעים בשני העיקרים - {0095-48} לא יועילו הנוסחות של בית לאומי. יותר חביב לי האיש שיעשה עבודה מעשית מבלי שיכיר במטרה הסופית, מאשר אלה שידברו גבוהה גבוהה על המטרה הסופית וימעלו בעבודתנו. גם בזכרון היו כוונות טובות, עכשיו יש שם רוב ערבי. תעשו הוזים על שכר מינימלי ובכסף של הסוכנות תישבו אכרים פרטים ואצלו יעבדו שכירים עניים. עני הסתדרות ציונית - בזאת אתה רוצה? גיהנום ופשע זה יהיה בארץ, לא תעיזו אז לצאת לעולם לאסוף כסף ולאסוף נוער בשביל לעשות עבדים אצל האכרים שאתם בכסף לאומי תיצרו? אתם ציונים גרמנים אם אתם תעשו ככה - תהפכו את הלאומיות שלכם לדבר קלון. אתם חושבים שצריך לתקן. לא כסוחרים אנחנו יושבים פה ומחפשים נוסחאות. פה יושבת תנועת=עם הנלחמת, היודעת שידיה נקיות, היודעת למה היא נלחמת. תנועה כזו אינה מאפילה, היא מדברת גלויות. אם יש כאלה שרוצים בדו"ח - יאמרו כן, אבל אלה שאומרים לא - והרוב הביע לא - יאמרו במלים ברורות לא. אנו עומדים בראשית הרחבת הסוכנות. עוד נצטרך לבוא לאחרים, והכרחי שבהתחלה נגיד ברורות מה אנו רוצים. שידעו שמיד לא חללנו בעד פרוטה את קדשינו. את לא הברזל שלנו ישמעו ויכבדו. אבל אל נסלף ונסרס את הלא. יש תוצאות שאין אנו רוצים בהן, אבל אם הן מוכרחות - יבוא. אם מי שהוא קשר גורלו עם המסקנות - ויהא הכי אהוב בינינו - נפול יפול. את קדשינו לא נסחר ולא נמיר בכל מחיר של שותפות. ד"ר טון - האופוזיציה נתחזקה הפעם ע"י הפועלים ומשקלם המוסרי והאינטלקטואלי. חפצתי ללמוד - אבל לא שמעתי אף מלה אחת {0095-49} חדשה. הכל רק במלה: אתה חיים ויצמן, בוגד, הורס את ההסתדרות הציונית, וכל אחד הרצה לויצמן על טהרת הציונות. אנשי על המשמר - האם לא הרסתם את ההסתדרות הציונית בפולין. ואתם קפלנסקי, ב.ג. ורובשוב האתם חפים מפשע? האם לא צעקו חבריכם נגד עברית (רעש. לוקר מוחא) - למה אתם מלמדים ציונות לויצמן? האם לא הרבה דברים של אוסישקין לוקחו מויצמן? רובשוב שואל מה קרה? לא קרה כלום. ויצמן לא חתם על הדו"ח - הדו"ח רק נשלח אליו. הקבוצה תגדל רק סקטה לא עם, נהלל יפה. קרן קיימת - נשמור עליה, הם גם יסכימו. מהי הטרגדיה? רבלסקי מבוסטון - איש לא שומע מה שהוא מדבר. ממליץ על מרשל (ניידיטש מספר שמרשל אמר לו: פניתי לברון שיכנס לסוכנות מטעם אנגליה. ברון אמר שהוא רוצה להקים בעצמו מוסד גדול בארץ. מעין פיקא שלו. רוצה להשקיע הרבה כסף בחברה לקנית קרקעות, בשביל אפותיקאות, בשביל בנק חקלאי. בהנהלה יהיו חברי ההנהלה של רוטנברג: מונד, רוטנברג, רדינג וברון). לוקר ענה לטון: הענין לא שיך הנה, אם תרצה להביא את הדבר בפני הוה"פ - אני אביא עוד ענינים פולנים שבהם תופיע כנאשם. בשאלת הועידה הופיע גלוי דעת של ההסתדרות, ולוקר הוא תמים דעה את גלוי הדעת, וכן גם החברים בפולין. תשובת האכסקוטיבה בערב. הראשון עונה סוקולוב. אומרים יש ארבע סכנות בסוכנות: מדינית, תרבותית, חברתית, משקית. {0095-50} הדו"ח גילה שבענינים מדיניים אין סכנה. הציגו דרישות באומץ. במובן התרבותי אין לחשוש לשום קושי מצד אנשי הסוכנות. אוירא דא"י מחכים, דוגמא של מקוה ישראל. באוניורסיטה יש סוכנות - ויש אמנם התרוצצות, אך יש כוחה של א"י. במובן החברתי - יקרה לי קבוצה, אבל כלום היא הלכה למשה מסיני? הצד השני בקש בחינת מומחים, אפשר היה להגיד: לא, אנחנו יודעים כבר. התשובה השניה יכלה להיות: ילכו מומחים, כי אנו יש לנו אמון בארץ. תשובה זו ענה ויצמן. המומחים בחנו גם מהצד הסוציאלי, אמרו שעוד אי אפשר להגיד אם הקבוצה תצליח, באו חברי הועדה וסיכמו לכך "יצא העגל הזה". אולם אפשר לנהל מו"מ בענין זה. בענין המשקיות היו עוד שתי שיטות בימי וולפסון. אלה אמרו רק נשמה ואלה אמרו עפרון ביד. אולם נחוצה נשמה וגם משקיות. היש הבדל בענין זה בין פועלים ובין "קאופיטאליסטען נעבעך". בשביל הנשמה אין לנו צורך לשותפים - מהם נחכה למשקיות. יש שם גדול באנגליה שחושבים אותו לגאון המשק - הוא ציוני נלהב והיותו אתנו זהו נס ציוני. והוא נתן מושגו על משקיות בארץ. אולי יש בדעה זו איזו אי נעימות - ניתן בכבוד את תשובתנו. סקר ממלא אחריו: עלינו להיות ישרים את עצמנו ואת אחרים. עלינו לענות: האם אנו בעד הסוכנות עצמה או לא, האם אנו משתמשים בדו"ח רק כאמתלא? עד עכשיו היתה הסוכנות רק שאלה עיונית, עכשיו צריך לעשותה או לבטלה. רבים מהמתנגדים שדברו פה לא שללו את הדו"ח אלא את הסוכנות. יש כאלה שתמכו בסוכנות, אך עכשיו בראותם את התוצאות הם מתחרטים, אבל אל יגידו שבגדו בהם, אלא שהם מתנגדים {0095-51} ,)indispensable ( לסוכנות. הוא בעצמו חושב עכשיו את הסוכנות להכרח דחיתה כשגיאה וכחטא ציוני. אומרים שחלק מהדו"ח יש לו שיכות לאינספורציה שלי ובודאי לפילוסופיה. אין אף פסוק בדו"ח זה שאני אחראי לו. יש אי הבנה בנוגע ליחס הנה"צ לדו"ח וביחס לעמדת הועדה. השמאל חושב שהועדה מתיחסת לכל מלה בדו"ח כמו שהם מתיחסים ל"קפיטל" של מרכס. הדו"ח נכתב במהירות, זהו חבור נחפז (רופ אנד רדי פרודוקשון. הם אינם רואים בדו"ח אח המלה האחרונה שלהם. אפילו בעיניהם יש מקום רב לוכוח. וביחס לעמדת הנה"צ לדו"ח - היא לא קבלה את הדו"ח ולא חתמה עליו. בהנה"צ ייש דעות שונות. אני לא אומר כסוקולוב שהמקום האידיאלי בשבילי הוא קבוצה. אבל זאת לא אומרת שאני קבלתי כל מה שיש בדו"ח. בהחלטתנו כבר ציינו שאלות אחדות שאנו רוצים לדון עליהם עם השותפים. יש מקום רחב לוכוח ולהסכם. אין לו כלום נגד שוללי הסוכנות, אבל אין לסלוח לאלה שאינם מסיקים את המסקנות של דעותיהם. דעתנו היא שהסוכנות תתקיים, אם הרוב ידחה- תבחרו הנה"צ חדשה. אין זאת בזל. לא תכיר הנה"צ בשום המנעות מהצבעה. מי שימנע - הוא נגד, מי שיש לו דעה - יהיה לו האומץ. לדעתנו יש הכרח חיוני בסוכנות, דעתי היא שאם תדחו את הסוכנות - תחטאו חטא נורא לציונות. ההנהלה עומדת ונופלת עם הסוכנות, ליפסקי: אני בא מועידה סוערת באמריקא. הסתדרותנו יצאה מועידה זו יותר חזקה ויותר תקיפה בדעתה. הנאום של אוסישקין היה קלסי. אולם חיי הציונות אינם מתאימים לנאום זה. אני יושב בחפירה באמריקא, אוסף כסף בשביל החלטות הקונגרס. בקונגרס אני נפגש בצירות ארצישראלית כועסת על שאנו אוספים מעט. אתם מידים בנו אבנים, כי {0095-52} איננו גבורים, ואיננו נואמים נאומים כאלה, עשינו קומפרומיסים עם יהודים ועם אנשים שחושבים שהם ציונים. עלינו להתפשר עם בעלי בתים. אנחנו מכניסים בעצמנו דברים כאלה בשבילם שבשעה שאנו מביטים בראי אנו מתביישים. אלה שבאו בשביל קמפיין הפועלים לאמריקא - יודעים כמה קשה לאסוף כסף גם בין פועלי א"י. זו לא אירופה. שם מביטים על לוין כמו על בטלן. שאלת הסוכנות אין שאלה של תעודה ליגלית - זוהי שאלה של פרופגנדה ציונית. קרן היסוד היתה התחלה, הסוכנות היא הסוף. הרעיון של קהי"ס היה שהכסף ימשוך את נותן הכסף לארץ ויהפוך אותו לציוני. זו היתה התחלת הסוכנות. הנסיון שהיה לנו עם אנשי הסוכנות היה יותר מלא כבוד מהנסיון שהיה לנו עם הוגים אחרים, אף כי הם קוראים לעצמם ציונים. ניגודים מעמדיים יש לנו בתוך הציונות. לויטה אינו שפרינצק. ומה הסער אם אחרים נכנסים, אין הדו"ח מוכרח להיות מקובל ע"י הוה"פ. אפשר לשנוח ולתקן הרבה. זה טכסט בשביל וכוח בשעה שתוסד הסוכנות. הקונגרס וגופים אחרים יוכלו להגיש לסוכנות רפורטים כמה שירצו. אין דבר ברפורט שאי אפשר להתאים לרצוננו. אין זאת זכות הוה"פ להרוס דבר חי שנוצר על פי החלטות הקונגרס. וויצמן (שלשה אנשים מוחאים כף) עולה על הבמה (בשעה 11): רוצה להמנע מטון אישי, אם כי זה נגד מזגו. האשימו אותי בדפיטיסמוס. מוסינסון עשה לי מחמאה מסופקת שבאמריקא נאמתי נאומים טובים. עמדתי בחפירות באמריקא ואיש לא יאשימני בדפיטיסמוס בעבודה זו. למבקרי אוכל רק ליעץ לחקות אוחי. חמש שנים נסיתי לנהל פוליטיקה של סוכנות - לוכוח של היום יש רק דוגמא אחת בתולדות התנועה. {0095-53} ב1919- התאספו מנין ציונים לעבד הצעות לועידת השלום גם אז אחרי עבודה קשה של 5 שנים. פוצצו לרסקו את ההצעות, וגם אז נשמע תואר הכבוד - בוגד. בשני ימים אלה חזר הדבר. זה 30 שנה מחפשת התנועה חוגים חדשים. חלק לקלוט בתוכה, חלק לקרב. בסוג הראשון פעלתי קצת: מלצ'ט הוא אחד מאלה שרכשתי. אני מתגאה בזה. גופי הוא גשר להרמס. לאדונים משמאל אני רוצה להגיד: בחיי עשיתי הרבה פשרות, למען שתוכלו אתם לשמור על טהרתכם ומפני זה אהבתם אותי. נאמר במסדרונים שאין מעיזים לדחות כי אין מנהיג אחר, יש הרבה באולם זה והרבה מחכים בזוית שיקחו על עצמם את ההנהלה. בשבילי זה יהיה שחרור גופני ורוחני. אני מדבר כאיש בלתי תלוי, כמעבר לקבר, אם המשכתי הרי זה מפני שאי מנוחה קדושה הדריכה אותי. השאלה היא בדבר חמש שש שנים של סטגנציה או התקדמות. למדברים בשם המונים - אינכם מעיזים לדחות ולבוא להמונים ולהגיד דחינו. בנוגע לדו"ח - השתתפתי בהתיעצות, מצבי לא היה נעים, רציתי להשפיע על נסוח הדו"ח. אולי אחר היה לוקח חלק יותר גדול בוכוח. אבל התאמתי רק לתקן את הוכוח במובן הציוני. לדעתי יש בדו"ח, קצת בסעיפים חשובים, דברים שיש להתנגד להם. הדו"ח הוא תוצאות דו"ח המומחים. אומרים שלא הדריכו כראוי את המומחים. לדעתי זה טוב. לא היו צריכים להדריך את המומחים. בנקים וחברות מניות שולחים מומחים, משלמים להם, ומחכים לאכספרטיזה רצויה. אני לא עשיתי זאת. רוב המומחים לא היו יהודים. מי שירצה יקרא, בקרוב אולי לא יהיה חשק לקריאה. לא ראיתי את הדו"ח כאולטימטום. התפלאתי והצטערתי כשקראתי החלטות א"ה על יסוד ידיעות טלגרפיות, מבלי שעם אותו האיש שכל כך אהבו וכל כך האמינו - לבוא בדברים. האדונים שכל {0095-54} כך אהבו ידעו שיפגשו אותי בעוד שלשה שבועות. אולם היו נחפזים. על ידי החלטותיהם וצורת ההחלטות סגרו את הדרך להבנה. הבקורת יש בה 4-3 נקודות: קרן הקיימת, יש לראות בה סטיה מההוראות שנמסרו להנהלה. אני מכריז שאני אשם שלא הפצרתי על בטוי יותר ברור שאינו מתנגד להוראה: מאה קולפה. אולם, רופין, התאמצתי לבקש אתך יחד נוסחה, ולא מצאנו שיש בה ניגוד. הדעה בוה"פ נובעת מהסכום 200.000 בתקציב שנמסר לקנית קרקע פרטי. אני אומר - תאמינו או לא - התנגדתי לכל תקציב, ז"א לכל חלוקה של תקציב דמיוני. לא רק דומה הדבר לפ.ל.ד.צ. קה"ק אינה עובדת מהר במדה מספיקה, ולכן חשבנו שגם קהי"ס תקנה קרקע, וחלק ממנה ימכר ליחידים, אבל הרוב שלה יוקדש להתישבות חלוצים. הזוהי סתירת החלטת הקונגרס? זה נבע גם ממומנט אחר: אנו עוסקים זה שנתים במלוה. ובזאת עשינו צעדים חשובים קדימה. והדבר היה יוהר קל אילו היה קרקע שאפשר למשכן , או יש אדמה בלתי ממושכנת המכניסה, 2%, 1%, זה לא נחוץ בשביל ערובה להלוואה. זה היה נחוץ בשביל ערובה מוסרית ומשקית כאחת, אילו היינו מראים שיש לנו ישובים המתחילים כבר להחזיר ולו 1/2% מהרכוש הנשקע. אולם לא יכלנו להראות דבר כזה, ולכן חשבנו שיש צורך בעוד רזרבה קרקעית. אולם לא היתה כל שאלה - מבחינת גאולת הארץ לא היתה כל סטיה, מבחינת הלאמת הקרקע היה בזה כמו בפ.ל.ד.צ. אני שואל איך היה הוכוח אילו היה מונח צק של מיליון על השולחן. קשה לי לענות, אפילו בשביל השמאל. דעת המומחים היא שאין לעשות התישבות על יסוד הכנסה מקוה אלא על יסוד כסף מצוי. נחוצה עבודה לפחות של שנתים עד שנוכל לעשות תכנית גדולה. לע"ע יהיה רק מליון מלבד הקה"ק. {0095-55} אני שמח כשאומרים אנחנו נלך ואנחנו נמצא כסף. אני עשיתי זאת במשך 7 השנים. בזה שפכתי את דמי. עברתי מט שערי הטומאה למען תוכלו לעבור אתם מט שערי קדושה. כל עסקן קהי"ס יאמר לכם שלאורך ימים אי אפשר לעשות זאת. לא מתוך פסימיות, כי אם מתוך נסיון מר במערכה. לכן זהו ילדותי אם תאמרו יש לנו שבע מאות אלף. בכיסי היהודים יש יותר מזה בשביל א"י - אולם אמנות גדולה היא להוציא את הכסף. לכן נחוץ אפוסטול כמו לקבוצה, ואיני רואה אפוסטולים. החליפו בוכוח עבודה עצמית בעבודה עברית. אילו היה איזה ספק ששאלת העבודה העברית עומדת בספק כל שהוא הייתי מפסיק אח המו"מ. תוכלו לשאול: מה יהיה אם יסודות המשקיות יתנגדו ליסודות העבודה העברית - תעמוד הסוכנות בעד עבודה עברית. אני דוחה האשמה - יש לי זלזול לרעיון שהשתמשתי באמצעים מכיאוליים להשפיע על הצבעת הוה"פ. תמיד האשימו אותי ידידי שאיני בעל תכסיסים, וזאת קראו זלזול בתנועה. איני עומד על מלים. את הריזולוציה על דבר פרוביזוריום קראתי רק בפריס. גם בזאת תראו אשמה. איני חסיד של רוולוציה. אני מאמין בחיים ובכוח הציוני, ואת הרזולוציה שראו בה מכיאוליסמוס קראתי רק בפריס ואמרתי לחברי: אין דבר קיים כפרוביזוריום, אני רוצה פרוביזוריום עם מינימום של 6 ארצות במהירות האפשרית. אני מפחד מסבוטג', הסעיף על פרוביזוריום אינו חשוב בשבילנו. השאר הוא עיקר, לא בצורה, אבל בתוכן. מדברי חברים אחדים יוכל להיות רושם שאפשר לעשות בדו"ח כרצוננו. אפשר לעשות אילו תקונים. לס'ט א פרנדר או אלסה. סקר כבר אמר שבזל {0095-56} לא תחזור כאן. יש שרוצים לשמור על טהרת נפשם ומניחים לאקזקוטיבה לעשות את הדבר המלוכלך. הפעם לא יהיה כדבר הזה. יש שאלה של שתוף הפעולה עם אנשים שפותחים אפקים רחבים, הקשורים עם סכנות. מצד שני יש הטהרה הפוליטית. יש פחד מהפיפטי שלנו. אם יש פחד - תדחו. מאידך גיסא מחכה סטגנציה, פירור. העולם היהודי והבלתי יהודי לא יבין אותנו. אינני הולך על ברכי. אינני מתרפס לפני אילי כסף, אך גם איני מחרף אותם כשאיני מקבל מהם כסף. כשיש קושי בארץ או בלונדון שולחים אותי למלצ'ט או לאחרים ופה מזלזלים בהם. מצד אחד: אפשריות יותר גדולות, זוהי התאחדות של יהודים שצריכה להעשות בגאון ובכבוד, זה נעשה לא רק בשביל היום אלא גם בשביל מחר. לדעתי ההחלטה שהסוכנות תהיה רק לשלש שנים - היא מכשול בדרך. נתאמץ להשפיע על שוחפינו שיסכימו לכך. אם לא - נציע לקונגרס לשנות את ההחלטה. ההחלטה היא רבת תוצאות. תחליטו מה שתחליטו. בהאשמה של בגד אני עומד גאה בעברי ובהוה שלי. בנוגע לשנוי סעיף ד': יש חוות דעת מומחים שאין שנוי בסעיף. ויצמן לא הזכיר כלל את הקבוצה. פנה אלינו כל"אדונים" של השמאל".