יומנים > יומן - מלא 22/07/1937

{P001} {0138-48} 22.7.37 בשבע לפנות ערב הגיע הרב פישמן ללונדון. לאחר שמסרתי לו על המצב הפוליטי, אמר ל שאם אנו נקבל את ירושלם יחייב את החלוקה וידרוש ממפלגתו להמנע מכל התנגדות. אול מטרת בואו אלי היתה לא הפוליטיקה החיצונית אלא הפנימית. ביום ג' הבא מתאספת ועידת המזרחי בצוריך. מפלגתו תהיה השניה במספר בקונגרס זה - אם ציוני א' לא יהיו מאוחדים. והוא דורש ממנו שאבטיח לו שני ב"כ המזרחי בהנהלה: אחד מהמזרחי וא מהפועל המזרחי. אמרתי לו שאין לי לפי שעה מושג מהרכב הקונגרס. הפעם לא טיפלתי בבחירות ולא השתתפתי אף באספה אחת לקראת הקוגנרס. לא דיברתי עדיין עם שום חבר על ענינים אלה ואין ביכלתי להבטיח שום דבר. כשנפגש בצוריך נרון על ענין זו. ביקש ממני להזמין בצוריך את ב"כ המזרחי - מבלי להגיד להם שהוא הציע לי הזמנה זו. אמרתי לו שאבוא לצוריך ב28- לח"ז וכשרק אפנה אעשה את מבוקשו. סיפר לי שבמפלגתו יש התרעמות רבה עליו והתרגזות עלינו - שלא קיימנו אח ההסכם בענין שבת וכשרות. אבל היה ברור לי מאופן שיחתו ומדבריו שהעיקר עכשיו לגבי המזר קבלת שני חברים בהנהלה. דרישה זו יותר קל למלא משמירת שבת. פישמן שאל אותי על הרוויזיוניסטים. סיפרתי לו על שיחתי עם זבו. בשבח שעברה. זבו אמר לי שתנועה לאומית אינה זקוקה לאחדות והראיה מגריבלדי ומציני באיטליה ועוד התיאוריה של אחימאיר) שאלתיו: למה הטפת לאחדות בדרום אפריקא? ענה: יהודים אלה להוטים אחרי אחדות - אמרתי להם שגם אני בעד אחדות, אבל אין אני רואה בכל הכרח. ובכן למה אתה דורש שלחן עגל? שאלתי. למען כנס אספה לאומית. עכשיו כל היהודים הם ציונים, אבל רבים אינם יכלים לקנות שקל, ולכן יש לפועלים רוב. תנתן זכות בחי לכל יהודי - והרוב יצביע בעדו, כי הרוב הוא "מישצפנסטבו" והוא ב"כ המוצנסטבו. {0138-49} הכוחות הפרוליטריים מעטים, והרוב שלנו אינו משקף את יחסי הכוחות המלאכותיים. שאלתיו: ואם בכל זאת לא יהיה לך רוב - התצביע ל"אספה לאומית"? ענה בגלוי-לב: אין אני יכל להיות במיעוט". אין לי מה לעשות במיעוט. שאלתיו: ובכל למה כל המשחק? עגה: זוהי רק עמדתי האישית. אני לא אשאר במיעוט. אבל איני יכל להגיד מה יעשו חברי. אמרתי לו: הלוא אתה יודע כמוני שמפלגתך היא המפלגה היחידה שעומדת כולה על המנהי אמר: מובטחני שיהית לי רוב.... במשך היום לא הספקתי לעיין בעתונים, ורק עכשיו - באחת עשרה בערב - ראיתי בטיימס נוסח ההחלטה שנתקבלה בבית - ותגובת שלושת עתוני הערב לוויכוח. במקום הצעת הממשלה האומרת: t פ uא ספpprcvפש he 1icy טf . . . rא1שtirg c 1. פא . l .ס d per טi גש tספ נתקבלה הצעת צורציל בתיקונו של לויד ג'ורג' האומרת: Tba tbs prc sa1ס ec inס iת .Papסr 1 re1a i ס l . cab1i ט טטiש א ticns wi hא cf סlwagu סth סrסhcu1 be brcugh fפ hספ defini e א r1iamenאen Pפpre ס inquiry סtאdequא fterא .0. פ in aסecrdanסe witht the cliפ פא סct cub in tha Pס אr . לפי הצעת ל.ג. נמחקו המלים המודגשות, ובמקומן באו המלים: .עטf he d. pס פתםtiאdשט סשע פth 11א מסא full ס i ס ס איני אוהב את המלה 1Iא שהכניס ל.ג., כמובן בלי כוונה רעה. {0138-50} rIi c. : האיבנינג סטנדרט כותב מאמר ראשי בשם "אחרי וויכוח של שני ימים בבית הלורדים וויכוח של יום אחד בבית הקהלות תכנית קלוקלת ( ט ideפcnס ill ) זו נידונה לכליה ברורה. מבלי ידיד בקרב היהודים והערבים, ספוגת חצי בקורת פרלמטרית אין לתכנית זו כמעט שום שנס של הגשמה בדומה לצורתה המקורית". הסטר אומר: l סט i iתס iס טט ס ט ,פ hi ha 1oc like ס 1אrna ivס. האיבנינג ניוס מחלל את נאומו של א.ג. ומנבא שהפסוק היפה שפסק " firס פשf an i-8emi iס perשסeu icט vעאטע תט ס heir hid פ dא פgאiפ.ט יזכר גם לאחר שא.ג. יעבור מן תעולם. אם כי הצעת החלוקה יצאה מהוויכוח בשן ועין אין אלטרנטיבה שתתקבל על דעת הקהל האנגלית. כי יש רק שתי אלטרנטיבות: 1) עליה יהודית מוגדלת - פירושה מדינת יהודית בכל א"י. 2) עלית מקוצצת - פירושה מדינה ערבית בכל א"י. אין אנגליה מוכשרה לא לזו ולא לזו. יש רק אפשרות של דחיה בזמן, תיקון או קלקול התכנית, אם חלילה תבוטל התכנית - כאשר חוששת בפי - לא נוכל להגיד שידינו לא היו במעל הזה. אולם החשש הוא מוגזם - לפי שעה.- קושי לא קטן במצב - אי - האפשרות לעשות תיקון כל שהוא לטובת הערבים. כמעט ברור - אם החלוקה תתקיים - שאנו נקבל ירושלם ועוד כמה תיקונים. והערבים יגידו שוב: לחץ היהודים - הדבר המסופק ביותר הוא פנוי הערבים. אם זה לא יעשה - תהיה הצדקה {0138-51} לממשלה לפצות אותנו בשטח: ידידי הערבים טוענים כבר שלערבים שהשאירו רק מדבר. זו היתה בקרתו העקרית של קריסלי - ועל טענה זו חוזר הערב האיבנינג סטנדרט: Aftסr Par itiטn, פא prספ סd iא he R.0.:פ repc , thט Arאbטעטש פ tס bס lפ with א tסrri סry פת םiפ i prפdאmi 1y סf ס פri1ס dפפס , witb sc ט א uאtאטפ ס פפפססא פ. וברל בנאומו במועצת המפלגה מתח בקורת על התכנית שמדינת היהודים יש לה יותר מדי ים..... ושוב נדרשת קריאה מעוינת של נאומי הממשלה בשני הבתים. מלצט מהלל נאומו סורינטון מרבה נאומים - מרבה דאגה - ופירושם מסלפים ומסולפים.