יומנים > יומן - מלא 22/09/1929

1
מתוך
מקומות:
Haifa
Nayn
Jaffa
Maslul
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
22.09.1929
221601
{P001} {0081-46} י"ז אלול 22 ספטמבר יום א' ישיבת המזכירות עם פועלי נור - מספר הפועלים העברים ירד, עוד רק 35 יהודים, ויותר מ50- ערבים. הציגו לויצמן דרישה לפטר את אלה שהשתתפו בפרעות במשך 3 חדשים ישנם כעשרה. ויצמן הסכים, דרשו למסור ליהודים :80% מהעבודה, סרב, אמר שזה תלוי בממשלה ובשוידים. ויצמן הוציא כרוז תודה לפקידים על השקט. הפועלים דרשו שלא יוציא כרוז כזה - אך הוא אמר שהמושל {0081-47} כתב את הכרוז והחתים אותו. בין הנאשמים בפרעות ובפרעות יש פועלי ניר. ירמנובסקי נפצע קשה ומצבו אנוש. בין תוקפיו יש פועלים. תלה מהפועלים היהודים פחד לשוב לעבודה, במחלקת האריזה עבדו רק יהודיות, בקבלנות השתכרו 19-16 גרוש, וויצמן זמם כל הזמן להכניס ערביות. למחרת הפרעות הכניס למחלקה זו שתי ערביות. ע"י כך נתמעטה עבודת הפועלות שלנו. הפועלות מחאו אז ויצמן החל לקלל ולגדף. הסכסוכים עם הפועלים רבו, ולבסוף פיטר את נוח מישקובסקי, מרים בורשטיין ושלום לרנר - שלשתם עובדים מהיום הראשון. הפועלים הציעו לו בוררות. הסכים רק ביחס לשנים האחרונים. דעת כל הפועלים היחודים לעזוב את העבודה ולהכריחו להעביר את בית החרושתלמקום אחר. מאחרי הפרעות הוא קבל 7 ערבים חדשים, הדרישות של הפועלים: 1) החזרת המפוטרים, 2) אחוז קבוע של פועלים יהודים, 3) קבלת פועלים ע"י הלשכה, 4) הסכם עם קופת חולים, שאלתי אם ידרשו אמצעים במקרה של שביתה, ענו - הספרדים עוזבים בין כך ובין כך, לערבים הפעם לא יצטרכו לשלם, משמר לא יעמידו, וידרשו רק כ=3 לירות ביום, החלטנו להתיעץ עם החברים בחיפה. ישיבה עם מופת"א: באגודת פועלי עץ - מעסיקים שני בתי- חרושת כמאהפועלים, עבודתם נתמעטה. גורלקסקי רוב עבודתו היא לערבים, וההזמנות נתמעטו ונתעכבו.גם אצל לוינשטין הוחלשה העבודה. רוצים להשתמש במצב להשיג קרדיט 25.000 מקרן העזרה. יתר הפועלים 150, חצים - עוסקים בעבודות-בנין, וגם זו נתרופפה, חצים ברהיטים. שכר עבודת בנין 25=35 גרוש, פועלי רהיטים מפוזרים בין בעלי-מלאכה {0081-48} בודדים שנתארגנו לקואופרטיב של מכירה. באריג - 350 פועלים. המקצוע התפתח ע"י אכספורט ליוריה ולעירק; עכשיו קפאון. עובדים רק 3 ימים בסריגה (זילברשטין, מילבסקי וויינשטיין). בנרדים - המחסנים מלאים. ההזמנות מסוריה נתמעטו. במתכת - 500 פועל. בחשמל לא נגע החרם. אבל במשאבות ממשיכים ההזמנות הקודמות, אך מזמינים חדשים אין, מתוך קושי המצב הורע היחס לפועלים בבתי-חרושת אחדים (פעמון). פלסטין מוטור קומפני נסגר (עבדו בו כחמשים איש). נסגר גם פטר (תנורים, 50 פועל). בבתי-מלאכה קטנים העבודה נמשכת. הכוון של בתי-החרושת להמשיך בעבודה, אך יש סכנת משבר. מקצוע הטבק עלה. ללובלינר אין די סיגרות, חוצרת מספירו הוגדלה, אולם יש צרות, מנהל מספירו חיט, אנגלי, אנטישמי עובדים אצלו 100 יהודים (עם הפקידות). בקרטונז' = עם זילברברג אין קשר למופת"א, מעסיק 100 פועלות; שרם הוציא כרוז נגד מברוק שהוא ציוני, ובאה לת"א להזמין קופסאות. שטיינברג מבקש פועלות - ואין. המנגנים סובלים, משק בית ומלצרים ופקידים - אין שינוי. במקצוע החיטות ביפו הורע המצב. בבנין - מקוים שאחרי החגים תתחדש העבודה. מספר מה"ע - 200, לרבות התימנים (ב90-). בארגון לא חל שינוי, יש הטבות חלקיות. במקומות שחסרו ועדים - נוסדו אלה. מועצות האגודות מתאספות 2-1 {0081-49} לחודש, אגודת הבנין אינה מאורגנת כראוי. יש עוד 1.000-800 פועלים לא מאורגנים, מזכירים יש באגודות בנין (ווסרמן), מתכת (כוססן). עץ (זיליסט), פקידים (זליג לוביאניקר). אריג (מונדליאק), דפוס ועובדי בתי-אוכל (שדה). מחט (רונגרטן), אפיה (זריינסקי), מנגנים (ורכבל), עור (למברג), תימנים (בדיחי),הרצאות במקומות העבודה נפסקו לרגל המאורעות. יש לארגן אח הפועלים שמחוץ להסתדרות לחדש את הפעולה התרבותית, לבצר את הארגון במקומות עבודה. חצי השנה (1 ינואר - 1 יולי) נגמר בגרעון של 25 לא"י, לאחר שהפחיתו שכר העובדים ב30- לא"י לחודש, גבו 71% מסו"ב, הכניס 280 לא"'. המס הממוצא 81,6 מא"י לחודש. שלמו מסים 3.200 פועל בכל חדש. חברים בהסתדרות החייבים במסים 4.500 (מחוץ מנשי עוברים). המכסימום שאפשר לגבות - זהו 80%. המאורעות הפחיתו ההכנסה. באוגוסט חסרו כבר 80-70 לא"י, בספטמבר יחסרו כמאה לא"י. בשלשת החדשים האחרונים לגמר השנה יחסרולפי אומדנא 30 לא"י לחודש. ויש הכרח לקמץ עד סוף השנה 300 לא"י. חיימוביץ עוזב העבודה ולא יקבלו איש במקומו (8 לא"י לחודש), 5 לא"י מוה"ת, 14 לא"י מהעובדים (שהוסיפו באוגוסט), לקמץ איש (מונדליאק) 7 לא"י, לא לשלם לוה"פ 35 לחודש, 3 לא"י ממרכז הפקידים, 3 לא"י מהוצאות, (מטלפן הוה"ל: קבלו תשובה מהאכרים. הם מינו את סמילנסקי, ספיר וגולדנברג (סגן וילנסקי). רוצים שהישיבה המשותפת את רמז, הרצפלד ושקולניק תהיה בת"א במשרד פיקא. עלינו להתקשר עם סמילנסקי בקביעת יום הישיבה). {0081-50} גורפינקל - מחלקת הכספים במ.פ.י. עבדה היסב, אולם משלמי המסים לא הגיעו ל71%-, כי בתקופה זו גבו הרבה חובות. לא מציע לוה"פ לוותר על 35 ל9"י, כי זהו נגד הסכם עם הבנק. לדעתי לא מוצדק הפסימיזם. המאורעות עברו, ופגעו רק במקצועות אחדים. רוב הפועלים לא נוגעו ואין כל טעם למה לא ישלמו המס. יש לעשות מאמצים להגדלת הגביה עד 80%. יש לפנות לפועלי ת"א בהסברת המצב ולדרוש תשלומין מדויקים של המס. הצעתי שועדת הבקורת תבחון את המצב ותביא הצעה מוסכמת, ישיבה עם מ.פ.ים. פינקלשטין: מצב העבודה בירושלם עד המאורעות הלך וטוב. לעומת זה היה מצב הארגון ההסתדרותי בשפל. בשוק הפרטי היו מקבלים את הפועלים לא דרך הלשכה וזה החליש את הארגון. היה חוסר בעסקנים פעילים. המצב באגודות היה רופף. גם המצב הכספי של המועצה היה רע ונאלצנו לעשות קמוצים גדולים. לולא המאורעות היינו יכולים להחזיק מעמד. עד ראשון ליולי גמרנו בגרעון של למעלה מ90- לירות. ביולי היה גרעון של 6 לירות. הגרעון עד יולי יגדל לרגל ענין יריחו לערך ב30- לא"י. ההכנסה ביולי היתה כ130- לא"י. מספר המשלמים הוא כ800- מחוץ לפקידים. מספר חברי ההסת' כ2.500-. חייבים כמסים כ1.800-. משלמים לערך 50%. לולא המאורעות היינו מגיעים ליציבות ידועה. המאורעות הרסו את כל הבנין. באוגוסט היה גרעון של למעלה מ40- שעות. ההכנסה היתה 76לא"י מזה 59 לא"י מסים. בספטמבר מתקנים את הגביה, אולם אין לקוות לתוצאות טובות {0081-51} מאשר באוגוסט כי גדלו ההוצאות. אוקטובר הוא חודש של חגים הנותן תמיד הכנסה זעומה ורק בנובמבר נוכל להגיע למצב נורמלי, גם לא בלי דפיציט. מצב העבודה מחייבעתה טפול רב מאשר קודם, למען הוציא את חפרי האפשרי ממצב הרוחות שלאחר המאורעות, רכזנו קודם את תפקידי הלשכה ואגודת הבנין ביד אחת - בידי רבינוביץ. עתה יש הכרח להחזיר את המזכיר של אגודת הבנין לעבודתו. גם לאגודת הסתתים קבענו מזכיר במשכורת לחודש הזה. שתי האגודות של הבנין והסתות צריכות עתה להיות פעילות בשוק העבודה, בלעדי זה יחזור הכל למסלול הקודם. רבוי העבודה אינו גורם לרבוי ההכנסות כל זמן שהעבודות נכנסות לידי העדות המזוחיות הדורשות טפול רב ואינן מכניסות. חוץ מאלה מרכזת עתה את תשומת לבנו שאלת שכונת העובדים, האמצעים לקרקע ולבנין יקל להשיגם. השכונות השונות מעונינות מאוד בבנין השכונה על ידן. תלפיות מציעה למועצה אילו מאות מגרשים לבנין בתי- פועלים, בין תלפיות ובין שכונת הגדוד. אפשר גם לקנות האדמה שבין הגדוד ובין משק הפועלות. השטח המוצע הוא בן 1.000 דונם בערך. תלפיות מציעה לסלול כביש משכונתה עד הגדור, . בית הכרם מציע לרכוש את האדמה שבינו ובין רחביה - שטח של 1.800 דונם, המחיר 30-25 לירה הדונם. בחברת החשמל עובדים עכשיו 17 יהודים, 12 לא-יהודים, החברה מציעה לקבל עוד 40 יהודים ולהתחייב על 75% של יהודים בשטט הקבוע.