יומנים > יומן - מלא 22/10/1931

{P001} {0089-30} י"א חשון 22 אוקטובר יום ה' ישיבה עם מזכירות מ.פ. נהריים בדבר הפטורים. העבודה נגמרת ויפסדו במשך השבועים למעלה מ150- איש. השבוע מפסדים 40 נגרים. קבענו המודוס. על שאר המפוטרים יוחלט ביום השני בבוקר בת"א. ברל מודיע שיתווספו עכשיו כ1.500- מה"ע: 500 בנהרים, 150 בים-המלח, 200 מפיקא (בנימינה, זרעוניה, ביתניה) אילו מאות בעבודות צבוריות (כביש קלקיליה ועוד). צפוי גם לנו חורף קשה - משבר. ישיבה את וה"ת החיפאית. בשביל נערי הכורדים יסודר בית-ספר על-יסוד מורים מתנדבים. בוגרים מהנוער העובד ימשכו לפעולה בקרב הנוער. עד עכשיו לא נמצאו בחיפה 4-3 חברים שיעסקו בקביעות בפעולה התרבותית. אבא חושי סובר שעכשיו ימצאו חברים אחדים {0089-31} כי יש הרגשה בצבור שאין על מי לסמוך. קלמן דורש סידור חובות וה"ת, ביחוד דמי עזבונות לפני 9 שנים היה פה הלפרין בוה"ת ובידו היו דמי עזבונות בעד שאילת ספרים קרוב ל30- לא"', שהעביר אותם לוה"ת המרכזית, מאז היו יוצאים ונכנסים עזבונות, ועד היום שקוע בסכום של 30 לא"י בדמי עזבונות. יש עוד חוב לשמשים 2,50 ולמאור 0,50, לעתונות 2,9 לא"', לדפוס 9 לא"י, ע"ת זה חייבת וה"ת לחיפה 40 לא"י. ספרית ההסת' היא הספריה הצבורית היחידה בחיפה. דמי קריאה לחודש 3 גרוש (למח"ע - 1« גרוש). ההכנסה המשוערת של תקציב התרבות - מס תרבות (1« גרוש לחודש) 6 לא"י (שלמו 900 איש, ולא כל החכרים פועלי רכבת, פועלי תעשיה - שמן, חשמל, טחנות -), הקצבות ממוסדות 5 לא"' (ועד-הקהלה , ועד הדר-הכרמל והלוואה והסכון), מהספריה 4. תקציב ההוצאות: משכורת למזכיר (מרכז), שעורי ערב ישאו עצמם (הכנסות והוצאות 8 לא"י לחודש), ספריה 2,25 (ספרים וכריכה), 1,5 חדר קריאה 1« (1 לא"י עתונות מקומית, « לא"י - עתונות חו"ל) « לא"י מרצים. בשביל מרכז ישארו 10 לא"י. לחמש אה"צ הוזמנו מורי התכניון ועובדיו. ד"ר רייך, קרופניק, הלפרין, גרוסמן, רטנר, קלגטאי, מרגלית -הוברניק, ורליגסקי, פרידלנד. מורי התכניון באים בחשבון בשביל שעורים מקצועיים אחרים בשביל הרצאות (קרופניק על קואופרציה, שפיגל - {0089-32} על ספרות, היסטוריה ומדעי החברה, דוד כהן - עובד אצל קליבנוב בלי שכר בתור פרקטיקנט -, הלפרין מורה בנשר. ישיבה עם הפועל המזרחי. הם מרגישים עצמם מקופחים. מה"ע של הפה"מ אינו משיג עבודה עראית ומקרית כמח"ע של ההסת'. יש 160 חברי הפה"מ, מהם 40 מת"ע. והנה לפי דו"ח של רזילי ("דבר" היום) חולקו במשך השנה 5.000 ימי עבודה לבודדים, יום יומים בשבוע, הפה"מ קבל 221 ימי עבודה. רזילי מודיע שבעבודות צבוריות משריינים לפני חלוקת העבודה המקומית של הפה"מ. היו מקרים שהפה"מ לא יכל להסתדר בעבודה ויצא ממנה. המספר 221 של הפה"מ אינו נכון. בתוך 5.000 ימי עבודה יש 1.000 ימי עבודה של אגודות מקצועיות - מקרים שנדרשו בעלי- מקצוע לעבודה, ואין בעלי-מקצוע אלה בהפה"מ. פועלי מתכת שריינו מקום אצל גוט בשביל ליפסקי מהפה"מ - אבל הוא לא בא לעבודה. דוברין אמנם מודה שיש מקרים שטענות הפה"מ צודקות. מחליטים שלפני פרסום חלוקת העבודה תתברר הרשימה יחד עם הפה"מ. נשאר הקושי עם בעלי-המקצוע - שדרושה הכרה שהאיש הנשלח מתאים לעבודה, ואי-אפשרל שלוח רק על-פי תור מיכני. גם הפה"מ מכיר כזה. מציעים שכל בעל-מקצוע ירשם באגודה מק צועית, למען שהמזכירים ידעו אותם וידעו אם יוכלו לסמוך עליהם. הפה"מ מסכים לכך. {0089-33} לברר שאלת האחוזים שמנכים לטובת הלשכה (הפה"מ טוען שמשלושת האחוזים מגיע 1% ללשכה השולחת, 2% ללשכה של החבר הנשלח). הנהלת העבודה התחייבה על 5 לא"י לחודש בשביל הספריה המרכזית החל מאוקטובר 1931. זה שנתים וחצי קבלה "הנהלת העבודות" את מפעל אבן-סיד בחיפה. לפני 8 שנים בערך נכנס בעבודה זו בנימין קב-ונקי על חשבון עצמו בהר הכרמל - עם מספר חברים, מסר הסיד לסו"ב. לאחר שתוק סו"ב המשיכו בעבודה - בשביל השוק הפרטי. חרושת החצץ בחיפה נמצאה בידי בעלים יהודים - אך כל הפועלים היו ערבים, לעשיר ערבי בחיפה קדמן יש הרבה קרקעות ומגרשים בחיפה, על אחד מהם היתה משרפת סיד מודרנית. ב. קב-ונקי פנה אליו לחכור את המשרפה. לא הסכים להחכיר אלא הציע שותפות. קב-ונקי לא רצה להיות לקבלן, ופנה - לפני ארבע שנית - לדוד הכהן ומרגולין. הם הציעו שהרמוני יכנס אתו בעסק - אבל אח"כ הדמוני נאלץ לצאת. בנימין עבד במשך הזמן כפריד במשכורת חדשית. בינתיים העמיד חרמוני מכונת חצץ קטנה באותו מגרש ועבדו בה פועלים יהודים. כשחרמוני יצא מהעסק - נשארה המכונה במקום שייכת לעסק של קרמן. הקבוצה שעבדה עם בנימין - אם כי השתכרו 12 לא"י לחודש - לא רצו להיות בעלי עסק ולשאת באחריות כספ ית {0089-34} לאחר כמה הרפתקאות בקשו מרגולין ודוד הכהן הלואה מאתים ועשרים לא"י מאפ"ק והשקיעו בעסק ונעשו לשותפים של קרמן, השותפות הזאת קיימת שנתים וחצי. במשך הזמן הושקעו הרבה כספים בעסק מתוך הרוחים - והחצי שלנו שוה למעלה מאלף לא"י, המפעל מעסיק עכשיו 40 פועלים יהודים, יומית 30 גרוש ליום (בסיד עובדים בקבלנות), עכשיו בעבודה הקבלנית בסיד משתכרים מינימום 10 לא"י לחודש. ענין הסיד ירד, ובעיקר עושים חצץ. הקונה העיקרי עכשיו - הנמל, קרמן אינו מתערב בעניני העבודה, וגם המאורעות לא קלקלו היחסים. עובדים גם כ40- ערבים. מקבלים 12 ליום ועד 22 (כעשרה מקבלים 12, כעשרים מקבלים 15, השאר מקבל עד 22). הערבים עובדים 9 שעות (היהודים 8). אין הבדל בתוצרת של פועל יהודי וערבי. המצב של.העסק עכשיו נעשה יותר מתוח. והשותף הערבי, שלא הפריע בעד השכר הגבוה של היהודים, כי הוא הבין שלאלה יש צרכים יותר גבהים, - עלול עכשיו לחלוק על שכר היהודים. ברל מודיע שעד היום לא ידע ע"ד הבדל בשעות העבודה - והוא מתנגד להבדל זה בכל תוקף. הוא גם מתנגד שהמינימום אינו 15. הודעתי שלא יתכן שיהיה הבדל בשעות העבודה, ומוטב שגם היהודים יעבדו 9 שעות אם אי-אפשר באמת שכולם יעבדו רק 8 שעות, ושוב לא יתכן שהשכר של הערבים לא יהיה פחות מ15- גרוש, ואפילו אם לשם הגדלה זו יוכרחו להוריד קצת את שכר הפועלים היהודים. {0089-35} חבר "ההנהלה" מבקשים שתקבע ועדה ע"י הוה"פ שהיא תעזור לריאורגניזציה של העבודה שתאפשר את התיקונים שדרשו. לפנות ערב - פגישה עם מוזמנים מחוגי האינטלנציה ע"ד עזרתם לפעולה התרבותיתשל ההסתדרות. לאחר פתיחתי - טען קלוגאי שוה"ת הרחיקהבשיטת פעולתה את האינטלגנציה. כל העבודה סודרה רק בשכר וע"י פקידים - לאינטלגנציה לא ניתנה עבודה ואינציאטיבה תרבותית וע"י כך התרחקה. בשעורי ערב לא שותף סניף המורים, ההסתדרות לא נעזרה במפעלים התרבותיים שקיים פה - למוד מלאכה ושעורים מקצועיים בתכניון. ההסתדרות צריכה להתרכז בחינוך הסתדרותי. דוד כהן, ששב מאנגליה, מלא תורה אנגלית ודורש לטפל בשאלות הארגון, התחוקה, המצב האזרחי, המשפחה. חנוך הילד - עד כדי שאלת מניעת הריון. יש להעמיק ידיעת היהדות והציונות בקרב הצבור. חושי מציין שהפעולה התרבותית אינה שוה לכל נפש בצבור הפועלים. יש חלק מהצבור הטעון השכלה אלמנטרית. העובדות בשרות בית, תופר ות ובתי-אוכל ומלון זקוקות לידיעות אלמנטריות. יש חלק שני הצמא למדעי חברה למען הבן את הנעשה בארץ ובעולם. יש כאן העדה הכורדית - הרוצה ללמוד, ויש ללמד אותם - מנעוריהם ועד זקניהם- אלף בית. {0089-36} יש נוער עובד - בה"פועל" ובנוער עובד- שיש לתת לו תוכן חרבותי, שלא יבלה כל זמנו בספורט. גרוסמן מודיע שהתכניון נכון לדון עם וה"ת על סידור פעולה השכלה תכנית ומקצועית. מתנגד למסירת השכלה כללית לזרים, כי יש כוונים שונים, וההסתדרות צריכה לשמור על כוונה. ארליך (מנהל ביה"ס למלאכה) מציין שהודות לקיום בי"ס למתכת הםיכלים לסדר שעורים "מקצוע הזה גם לפועלים, אולם בשביל פועלי העץ אינם יכלים עכשיו לעשות כלום מפני שאי ן מחלקה לעץ בבה"ס. לדעתו, אי-אפשר יהיה לסדר בשום מקום שעורים מקצועיים בלי בתי-ספר למלאכה. בערב אספת חברים על העתונות, המורים גבו חובם מלופבן - הפעם בצדק.