יומנים > יומן - מלא 22/11/1958

{P001} {0010-12} 22.11.58 יצאתי הבוקר לכפר הירוק לישיבת המזכירות עם מספר מוזמנים (משה דיין, שמעון, נציגי איחוד הקבוצות והמושבים) לדון על המצב הפנימי במפלגה, המריבות ההדלפות. גיורא הטיל עלי הפתיחה, אם כי לא נהיר לי עכשיו המצב הפנימי וגם אין לי בתקופה האחרונה מגע עם הצבור. ציינתי כי מפלגתנו היא הוותיקה ביותר לא רק בישראל אלא גם, נדמה לי, בעם היהודי; והיא מהמעטות בעולם שראתה כמה מ"חלומותיה" מתקיימים, וגם מה שלא העיזה לחלום - קם ויהי. אולם רק אם המפלגה תישאר גם הצעירה ביותר - תמלא בעתיד שליחותה. היו ארבע תקופות בתולדות תנועתנו: 1) עליה שניה - 14-10 שנים; 2) עליה שלישית - 1933-1910, 3) מעלות היטלר לשלטון ועד הקמת המדינה; 4) מאז קום המדינה. בכל תקופה פעלו גדולות צעירים. לא מגיע לצעיר פרס בעד היותו צעיר, אבל גם אין להענישו בגלל זה, ואם הוא ראוי לשליחות ולהנהגה - יש ברכה בצעירותו. תקופת העליה השניה: קומץ קטן, חוסר אפשרות ורצון להשתלב בקיים: לא במשק (בו שלטה עבודה ערבית), לא בחברה ולא באקלים, הרעיוני השלים (רוב האכרים היו טריטוריאליסטים, ואנחנו - "ציוני צאן", סוציאליסטים ומהפכנים לעומת ישוב ארגני, חפשים לעומת דתיים). עמדנו בפני הכוח ליצור מציאות חדשה לפי רוחנו. הונחו יסודות לתנועת הפועלים ועוצבו ערכי התנועה (עבודה, {P002} {0010-13} שמירה, קבוצה, דיבור עברי, עתונות, פועלים, ארגון מקצועי, שתוף האשה ושויוננה, התישבות עובדת). המפלגה היתה קטנה אבל הרעיון והבחינה המוסרית קבעו הכל. היתה הרגשה בראשית, בדידות וכוח ושליחות - וכולם היו צעירים. תקופת העליה השלישית: תקוות גדולות לאחר הצהרת בלפור, בארץ היתה קיימת סמכות מוסרית (עליה שניה), באה עליה מורחבת, שהביאה תקופה חדשה. צמח החלוץ בתפוצה. חזקה הזיקה הרעיונית והמוסרית, גברה מגמת האיחוד - נוצרה אה"ע, הסתדרות העובדים, נתאחדו המפלגות בארץ ובחו"ל. משנת 1933 עד קום המדינה: התחלה של עליה רבתי, קמה הגמוניה פועלים בציונות ובישוב, מאבק עם הרביזיוניסט ותבוסתם, התרבות היסוד הבורגני, התרוצצות פנימית בתנועה, פילוג, חלוקי דעות מתגברים בשטח המדיני, הבינ- לאומי, הכלכלי. בעד ונגד מדינה. במדינה - מלחמת הקוממיות ע"י הדור הצעיר; עליה המונית וקבוץ גליות שלא היה כמוהו בתולדותינו. במדינה נפתחו אפקי פעולת רחבים (חדשים במסגרת הממלכתית: צבא, פקידות, לימודים גבוהים. נוצר פער בין ותיקים וחדשים מחיצות בין עדות. רבוי מפלגות, התבדלות התנועה הקבוצית. הפיקוד הפנימי והמציאות החדשה החלישו המתח החלוצי, התרופפה הזיקה הרעיונית למפלגה, התגבר האינטרס האישי, העדתי, המקצועי: קרייריסם בתוך הנוער, קבוצות לחץ וגושים במפלגה. {P003} {0010-14} לקראת הבאות: אין להחזיר העבר של עליה שניה ושלישית. מצאיותנו נשתנתה ותשתנה, אבל שומח עלינו לעצרה לפי חזוננו ועקרונותינו הרעיוניים והמוסריים. בכוח המדינה ובכוח התנגדות. המדינה בלבד לא תספיק, ויש לראות צרכי המדינה וצרכי האדם, הכלל והפרט. דרכנו בשטחי הבטחון ומדיניות חוץ הצליחה - ונמשיד בדרך זו. קרננו בעולם עלתה בכוח: ההתישבות העובדת; הסתדרות העובדים (ולשתי אלה אין דוגמא בעולם); צהל וגבורתו; כשרנו היוצר הבונה: קליטת המוני עולים; רמת המדע הישראלי. עלינו לטפל גורמים אלה. במדינה. בפנים יש לנו מחלמה בחמשה אלה: 1) פטריוטיסם מסולף, דימגוגי ופשיסטי (חירות); 2) רדיפת בצע כאידיאולוגיה (כלליים); 3)השתלבות בעולם המהפכה או השמי (מפ"מ); 4) פלגנות סקטנטית (אה"ע) 5)השתלטות רבנות ומפלגות דתיות. בבחירות הבאות עלינו להביא לידי שנוי שיטת הבחירות והשלטת משטר חלוצי בארץ למען: א) הגברת עצמאותנו הכלכלית ע"י בנין משק בעל כושר התחרות בינלאומית, והקדשת כל כספי חוץ אך ורק לקליטת עליה ופיתוח הארץ; ב) חיזוק בטחוננו ע"י יעולו וציודו של צה"ל ורכישת ידידים באומות העולם; ג) קליטה עליה והגדלתה, ותכנונה לקבלת יהדות רוסיה - הדבר הגדול ביותר הצפוי לנו בשנים הקרובות. ד) חינוך הדור הצעיר בישראל לכושר מקצועי, {P004} {0010-15} למפעלים חלוציים, לשלטון במדע. זה מחייב ליכוד פנימי, עקירת גושים וקבוצות לחץ ואמצעי התנגדות לא חבריים (דליפות, נרגנות וכדומה). מפי נצר - חבר נאמן - שמעתי על קיום גוש בראשותו ובראשות ישראל ישעיהו, יצחק שפירא ועוד. הוא אומר "הגוש אינו סיעה, הגוש הוא המפלגה". אני מאמין בכוונתו - אבל קיום גוש מערער אחדות המפלגה. אחרי דיברו כחמשה עשר חברים, והשיחה נמשכה עד שש אה"צ בהפסקה של שעה אחת, לארוחה, ולא נסתיימה. החלטנו להמשיך בשבוע הבא ביום ששי בתשע בבוקר. - חזרתי לירושלים. ............................................... ...................................................................