יומנים > יומן - מלא 22/12/1947

Tooltip textTooltip text 22.12.47 ט' טבת יום ב'

ז. שרף, סטורר, נציב האויר הציווילי מסכים להשאר במדינה בתנאי שנתקשר אתו לחמש שנים 2500 לא"י לשנה. זה טעון החלטת ההנהלה. אולי אי אפשר רק לשלוש שנים? לועדת ירושלים מוצעים: רמז גרנובסקי, סנטור, הרב פישמן (סגנו מ. שפירא), שריידמן, מציע גם ג'וסף. יש צורך במספר כבישים - ביחוד חולון - מולדת - ראשון. נחוץ כסף לשריון האוטובוסים וכבישי בטחון. יש צורך לשמור על נכסי המדינה; רכוש של P.W משתלות (בקשתי רשימה מפורטת ואמסור למטה) - הוטל על רטנר, בן ארצי, פריץ ויחזקאל לתכנן תכנית ותקציב לצבא יהודי במדינה. ששון: יש עכשיו הפוגה - אבל זה הפוגת התפוצות, שאינה מונעת פגיעות בודדות בדרכים ועדומה. לדעת ששון באה ההפוגה מאליה, ולא על פי צו לגבוה, כי הפעולות החלו מבלי שהצבור הוכן לכך, הכפר לא רצה במהומות, והיה מחסור בכסף, בנשק, במזון ואובייקטים מתוכננים מראש לא התכוננו. המטרה היתה להביא לידי מתיחות ושפיכות דמים - וזאת השיגו. אנו מאזינים לועד העליון, 

המסגד, כאלדי - עוד מעט גם המפלגה הערבית (חוסיינים), שם כנראה מתרכז העולם התחתון מהשיחות החברי שאין רואים עם הוה"פ העליון - יפו וחיפה אינם מתיעצות עם הועד. המופתי היה נותן למושבים הוראות ליפו וחיפה לאנשים ממדרגה שניה ושלישית - בלי תווך הועד ובלי ידיעתה. בהוראות אלה הוא דואג ל"מורל" להחזקת המתיחות. נתברר שערבי רמלה, שדדו אנשי שכם, ולא אנשי רמלה בהתקפה על התקווה השתתפו אנשי שכם ולוד. אנשי שכם טמנו הנשק בפרדס, באו אנשי רמלה והוציאו אותם, הענין הובא לוה'"פ הערבי . עוד לא ידוע מה פסק. באחת השיחות הודיע כאלדי שנדרש ע"י המזכיר הראשי להוציא כרוז להפסיק הפעולות. כאלדי הודיעו -לא ימהר להוציא כרוזים היום, יש לשמור על המתיחות. המופתי ברך אותו. הוה"פ הערבי מחפש עכשיו דרך לתאור הפעולות בארץ. מהוה"פ יש בירושלים: כאלדי, גורי, אחמד, חילמי. ביפו - רפיק תמימי, בחיפה - מועין אלמאדי. על יד כל אחד יש ועדה לאומות מקומית. במצרים נמצאים המופתי, שיך חסן אבו סעיד (מקומו בהר הבית) 

יצחק דרוויש. גמאל באמריקה. זהו הועד העליון. הליגה - במידה שיגיע לנו: מהעתונות, מערבים, משיחות - קבלה 17 החלטות. ידועות לששון תשע (לא תכנן המדויק, אלא בקירוב). מאיש מעבה"י יוודע אולי אם ההחלטות הן סופיות או טעונות עוד אישור הממשלות והפרלמנטים ואם עבה"י מסכימה להן. לאור ידיעות אלו אנו במצב שקט לפני ס ערה. ואשר לאופוזיציה - ש. מעריך פעולות עזרא, אבל אין לסמוך על האופוזיציה במצב הקדום, אלא אם הוה"פ הערבי ינחל מפלה. בעשר גב' סקולמן. תיארתי לפניה רצינות המצב - מלחמה! לא רק מצד ערבי א"י - אלא מדינות, אט כי לא יופיעו בגלוי. העול הכספי שהוטל עלינו עצום, ועל הדסה לקחת על עצמה כל השרות הרפואי, שאין לראות עכשיו היקפו. הסכמנו שאשלח טלגרמה וגם היא תבריק ובהזדמנות ראשונה אכתוב להן על כך. גולדה: פקיד גביה אמר לה שיתכן שיעזבו הארץ לפני הזמן הקבוע. אולי לפני מרס יעזבו (?) שמעוני טוען בשם עתונות ערבית שנורי בשובו מלונדון הודיע שהאנגלים יצוא לפני מאי, גולדה חוששת שיעזבו מקודם - וישליטו על הארץ הצבא משה דחה נסיעתו הנה כי יש לו שיחות עם קרונן ומועצת הבטחון אולי תתאסף בימים אלה. 

[ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] בהרל: קיבל מקפלן 500,000 $, תמורתם 12,000 לא"י מאפק, יש מברק בקוד מקפלן שמפענחים. מדרום אפריקה שלחו לאפק לונדון 25,000 לא"י, גם 75,000 נדרשו להשלח מיד. בהרל נצטווה לתת לשבח 50,000 לא"י פה (הוא טוען שאין לו הכסף) מקה"ק מגיע להנהלה (ע"ח 40% של כספי בצרון 300,000 לא"י. גרנובסקי מודה שחייב אבל טוען שאין לו ונתן 100,000 לא"י, כי היה חייב ארבע מאות אלף) - ע"ח רבע מיליון לבטחון מקה"ק עברו ידי ברל 120,000 לא"י (זה העבר לזברסקי). סינגר - ייצור זה אסור, יש שם ערבים והם ידעו (?!), יש לתשוש גם ליהודים יש נם קשיים טכניים. מציע שג.מ. תדבר עם נובו. לא נכון שסינגר אמר למישהו שאפשר לייצר - כי יש קשיים. מינץ לשלוח מומחה לגולדשמיט (מהנדס) או בירושלים או בים המלח לברר הקשיים. נסחתי מברק להדסה. מדרום אפריקה מודיע תגר: רובין וקרבקו עומדים לבוא הנה - Sky Taxies בין השאר רוצים להביא לידי גמר שותפות אוירון אפשר בדרום אפריקה לאמן עשרים טייסים ועשרה נביגטורים במשך חודשיים. 15 מכונאים במשך 3 חדשים - האנשים הבאים בחשבון שרתו בתעופה במלחמה. 

התשלום 2,5 - 2 לא"י לשעת תעופה, וכל הענין יעלה כ10,000- לא"י (טייסים ונווטים - 6000 לא"י, מכונאים 4000 לא"י. תגר כתב על זה לווסט בת"א ולא קיבל תשובה - הפדרציה מבקשת 6 - 4 חברים מהשורה לבוא ולברר המצב (גרינברג מבקר שם מטעם הרוויז.). בשתים עשרה ורבע חזר ששון משיחה עם איש עהי"י. שמעוני וששון נפגשו עם הרופא. הם דברו יותר מששמעו. הרופא פגש המלך ושאל מה יגיד. המלך היה במצב רוח מרומם, ואמר: תאמר להם הליגה אינה ליגה, ההחלטות אינן החלטות. השאלה העיקרית היתה: לנתק . הקשרים עם המערב או לא: בעיקר אבן סעיד - תתן עם האמריקנים. א.פ. נתמך ע"י ארבע מדינות (תימן, לבנון, סוריה ומצרים) בסרובו לנתק. עיראק וגם עבה"י דרשו לנתק (אולי בשליחות אנגליה). עבה"י דרש גם לצאת מהאו"מ. הגלוי דעת שפרסמו היה מכוון לכסות על הכשלון ולפצות את הערבים. סמיר רפאעי פעל לפי הוראות, וכשלא יכל - עזב הישיבה. עבה"י לא אישרה שום החלטות, ואלו אינן סופיות. בא אליו ראש ממשלת עיראק (סאלח ג'בער) יחד עם נורי סעיד שיתן מעבר לצבא עיראק לחוק על הגבול האר"י וסרב בשלישית (אחרי מושב הליגה). ששון ושמעוני הסבירו לו המצב בליגה: מה שהחליטו 

(לפי הידיעות של ששון) הלז הסכים שכל זה הוחלט (ההחלטות בידי). הרופא הוסיף על ההחלטות שבידינו: מצרים הודיעה במפורש שלא תתן אלא כבך, תעמולה ופעולה מדינית, אבל לא נשק וצבא (מתנדבים אולי תרשה). לבנון אמרה שיותר מ500- רובים אינה יכולה לתת. סוריה קופצת בראש - ומתוך חשבונות אחרים, לא רק נגד אר"י. סעודיה תתן דולרים - כשעזב סמיר רפאי מושב הליגה שב לעבה"י גם פוזי אל מלכי (ציר עבה"י במצרים), נאמן אבדאלה. לא ברור שגם הידיעות הגיעו לרופא מפי המלך או מפי פוזי (שמועות: "או מפי ששון"). ששון מסר לו מכתב שהכין מקודם, בו מדובר על הלגיון הערבי. וענה: המלך אמר טוב שעתונותכם תצעק על הלגיון, ותדרשו להעביר אותו לחלק הערבי - ותמנעו מהתנגשות אתו. ששון מסר לו פרטים על תעלולי הלגיון - הבטיח למסור הדברים למלך והוסיף - השליטה בידי האנגלים. ש. סיפר על הזמנת סוריה בצ'חיה . נדהם! שאל: מה אתם מיעצים למלך? המאורעות הוכיחו שלא היו מוכנים. יש הפוגה - למען התכונן. אנו יכולים להפריע. האם חושב המלך -נלך בדרך זו - להפריע להם להתכונן ע"י זה שנתן להם מכות ויווכחו שהדיבורים על עזרה אין להם שחר. ש. הוסיף: כלום לא הגיעה השעה שהמלך ידבר ברורות עם 

האנגלים וישאל אותם מה לעשות? שידבר לא רק עם קירקברייד, אלא F.O. גם עם הנציב. ולא יתן שרק העיראקים והסורים ואחרים ידברו עם שיגיד לבריטים שהסורים מזדיינים וזה מכוון נגדו - בן בריתה של אנגליה. הרופא שמע וביקש לכתוב זאת ואז ישלח למשלך. ש. הוסיף שאם יהיה תאום - נתן אנחנו כמה חדשה, המלך יבוא לעזור - לחלק הערבי - ואז נעזור לו בכסף. שאלו על האופוזיציה. הרופא ענה שזה 15 יום לא הופיע איש מהארץ למלך. רק מצדדי אידה באו אצלו, וכשחזרו ללבנון נאסרו ע"י ממשלת לבנון, והמלך רואה שלבנון הוא אויבו - שמעוני מוסיף: המלך לא עשה כלום לרכוש האופוזיציה או לחזק אותה. רק עכשיו הוא חושב על קנית עתונים פה. ש. מציג לי השאלה: להגרר אחרי הפוגה - או לדחוף מערכה? ש. מיעץ לתקוף - ואנו נבחר האוביקט והמקום - איך העתונות הערבית מתארת המאוראות? שהיהודים תוקפים, עושים מעשי זוועה, ולבסוף הערבים מנצחים, כי היהודים פוגעים ובורחים. - יש לתקוף העוברים הגבול. ' יש צורך אחרי כל פעולה - דו"ח: מהלכה, נימוקיה והישגיה. בערבית ולסופרי חו"ל. זה ישפיע על המורל של הערבים. דרושה פגיעה בתחבורה שלהם - ובמקומות ערבים טהורים, בדרך שכם!.

יש לפגוע במסחר הערבי - אם אפילו יפגע במסחר היהודי. אנחנו נוכל לסבול - הם לא. יש להפריע מהלך הרכבות. הרכבות.הן עכשיו כמעט כולן ערביות. יש לפגוע במטבע המצרי והסורי. כיצד? שמעוני סבור שביחס לסוריה אפשר, כי צרפת מכסה המטבע הסורי, ואם נפרסם זאת - לא יוכלו לעשות. לדעת ש. אין תכנית מאי מספיקה עוד. לפגוע לא פה ושם - אלא כל התחבורה בבת אחת, כל המסחר וכדומה.