יומנים > יומן - מלא 24/01/1939

{P001} {0187-41} 24 ינואר 1939 רק היום קראתי את התזכיר שהמציאה לי נשיאת הדסה יום לפני צאתי מנ.י. לפי דברי גרינברג נתחבר תזכיר זה ע"י רוזה הלפרין, אולם תוכן התזכיר מעיד שהוא יצירה קולקטיבית. מחברי התזכיר מעידים על עצמם שלא "נתכוונו להתקיף את הפועלים." התזכיר הוא פרי מחשבתם "של ציונים כלליים, שלא רק הם ידידים לפועלים ומכירים בכיבושיהם החיוביים, אלא גם לא היו רוצים לראות את ארגון הפועלים וכשרון פעולתם נפגע בשדות-הפעולה המכוונת להגנת זכיות הפועלים". ולא פעם מציינם מחברי התזכיר בשבח ית יצירת הפועלים ומאמציהם בשדה ההתישבות, העזרה העצמית וכו'. אולם ניתוח העובדות וההשקפות של התזכיר סותר את הכוונה הטובה שבהכרת המחברים, ומביא לידי מסקנות אחרות לגמרי. כמה אי-דיוקים בציון העובדות יש לזקוף על-חשבון אי-ידיעה וחוסר שליטה בהכרת תולדות הישוב, ולאו דווקא ברצון רע. אולם מספר של עובדות מסולפות, והשתמטות בכוונה מעובדות ידועות לכל בארץ שעומדות במרכז הציבוריות והפרובלימטיקה הישובית והציונית - אינן מדברות בשבח מחברי התזכיר, אפילו מבחינה סובייקטיבית בבד. הציר שעליו סובב התזכיר - הוא ההשפעה המכרעת שניתנה שלא כדין לפועלים בארץ - בהנהלת הישוב וההסת' הציונית, ןקיפוח המעמד הבינוני והציונים הכלליים. א. שלטון הפועלים בהנהלת הסוכנות. יו"ר ההנהלה, הגזבר, מנהל המחלקה הפוליטית הם פועלים. בידם גם מחלקת ההתישבות והעליה. שאר המחלקות - מסחר ותעשיה, עבודה - או שאין להם תקציב {0187-42} או שפעולתם נעכבת ע"י התנגדות הפועלים. העובדות: הנהלת הסוכנות מורכבת מ13- חברים: 4 לא- ציונים (גייקובס, סנטור, קרפ, הכסטר), 9 ציונים (ויצמן, ברודצקי, פישמן, רופין, גרינבום, רוטנשטרייך (שמורק), ב.ג., קפלן, שרתוק. רק שלושה פועלים. במחלקה הפוליטית - הנשיא ציוני כללי, מנהל המחלקה בלונדון -צ"כ. הציר בגנף - צ"כ. אבל מחברי התזכיר לא יודעים כלל על מציאות ויצמן, ברוד, גולדמן. המחלקה הפוליטית היא בידי הפועלים, כי בירושלם מנהל המחלקה הוא פועל. הגזברות בידי הפועלים. מחברי התזכיר לא הגידו אף מילה אחת על מצב הכספים והנהלת הכספים של הסוכנות לפני היות גזבר זה. הם גם לא מבקרים או פוסלים הפעולה של הגזבר הנוכחי - אולם עצם היותו חבר למפלגת הפועלים הוא כנראה חטא ואסון. כשמחברי התזכיר מדברים על קה"ק הם יודעים לציין שעמידת מנהיג ותיק, של "הציונים הכלליים" בראש הנהלת קה"ק "משמשת ערובה שהקרן לא תושפע מחשבונות מפלגתיים" - מדוע אין ערובה זו כשבראש מוסד עומד ציוני נאמן וותיק של מפלגה אחרת ? התזכיר אינו מציין שום חטא, ליקוי, הזנחה או חוסר כשרון של שלושת חברי ההנהלה מהפועלים - החטא היחיד עצם היותם פועלים. מחברי התזכיר מחשיבים את מחלקת העבודה בהנהלה, שבראשה עומד ציוני א'. אולם מחלקת זו "כבולה מפני שהיא עומדת מצד אחד בפני הסתדרות פועלים חזקה ומאורגנת, ומצד שני - בפני קבוצת מעבידים בלתי מאורגנת למעשה". וכדוגמא בולטת של חוסר [הערה בכת"י של ב"ג: כשמדובר על "גולדין" במכתבים אלה הכוונה לרב גולדמן האמריקני, ולא למר גולדמן באירופה.] {0187-43} יכלתה שהפועלים גרמו לה מציינים את לשכות העבודה המשותפות שהוחלט עליהן, אבל לא יצאו לפועל "מחוסר הסכם בין ההסתדרות ובין הפועל המזרחי". מחברי התזכיר היו חייבים לדעת שההסתדרות דרושת בכל מקום לשכות עבודה משותפות, והן לא הוקמו: א) מפני שהמעבידים מתנגדים לכך. ב) הפועל המזרחי נלחם נגדן. יתכן שמחברי התזכיר לא ידעו את העובדות - אבל אם הם לוקחים לעצמם הזכות להאשים תנועה גדולה - היו חייבים לברר לעצמם תחילה את העובדות. סילוף העובדה הוא גם טעות התזכיר בדבר בוררות ... ------ המעבידים מסרבים לקבל בוררות בכלל, ובוררות ההנהלה בפרט; התזכיר אינו נקי מעלילה גם בדבריו על קבלת פקידים בסוכנות. "הביקרת שלנו אינה מכוונת לעובדה שהפקידים הם חברי ההסת' ברובם הגדול - דבר זה יתכן גם לפי שיטת מינויים אובייקטיבית - אלא נגד שיקולים מפלגתיים המשפיעים במידה רבה ---------------- על המינויים". המחברים אינם יודעים: א) שרוב הפקידים העובדים הסוכנות נתקבלו למשרתם לפני בוא הפועלים ל"שלטון:, בהיות ההנהלה כולה ציונית "כללית". ב) שחוקת הפקידים נקבעה ע"י הנהלת של סקר, קיש וסולד. למדיניות הכלכלית של ההסתדרות ניתנה זכות קדימה על פני הצרכים השונים של הארץ בכללה. לא ניתנת עזרה מספיקה לעסק הזעיר, לבעל התעשיה הבינוני." מחברי התזכיר אינם יודעים {0187-44} שעזרת הסוכנות להתישבות המעמד הבינוני, הקמת בנק לתעשיה, לחקלאות, קרנות לבעלי מלאכה וסוחרים זעירים, מכון תכנולוגי, מכון להפצת התוצרת - הם כולם פרי "ההנהלה של הפועלים". אין התזכיר גם מרוצה מקיום קואופרטיבים. אמנם המחברים מעידים על עצמם שהם "מכירים שהקואופרטיבים כשלעצמם מהווים גורם חיובי חשוב, בחיים הכלכלים של הארץ" - ואעפ"כ הם קובלים שרשת הקואופרטיבים מגדילה את התחרות (מאימתי נאסרה ההתחרות בעיני מחברי התזכיר ?) ולא עוד אלא - Thus, free competition was interfered with and consumer of times made to pay in increased cost (?) התזכיר פוסל באופו מיוחד את קבלנות ההסתדרות - על יסוד מה ? מה הם ענפי הפעולה המותרים ליהודים שחיים מעבודתם ? מדוע לא יאסרו גם התישבות קואופרטיבית ? האם רק מפני שגם נוער ציוני כללי רוצה להתישב ? התזכיר מוצא פגימות גם בועד הלאומי - באשמת הפועלים. לא היו בחירות זה שמונה שנים. נכון. אם מחברי התזכיר ישבו בארץ היו צריכים לדעת שהפועלים דרשו בחירות - והמפלגות של הציונים הכלליים והמזרחי התנגדו לכך. התזכיר קובל שלא כולם משלמים מיסים לוה"ל - ונוצר הרושם כאילו הפועלים הם אלה שמסרבים בתשלום המסים, אם כי הדבר לא נאמר בפירוש. אבל כאילו היו בעלי התזכיר מבקשים {0187-45} אנפורמציה מוסמכת היו יכלים לדעת שמשקי הפועלים משלמים מסים בדרגה אולי גבוהה משמגיע לפי שיטת מס פרוגרסיבית ו"המעמד הבינוני" הוא שמסרב לתיווך בהוה"ל. גם השרותים הסוציאליים של הוה"ל נאשמים בהפליה מפלגתית - ושוב לא פורש מי הם המפלים וחבל. מחלקת השרותים הסוציאליים נמצאת בידי סולד, שודאי אינה חשודה על הפליה בעיני מחברי התזכיר. מי, איפוא, המפלה? המחברים הקילו על עצמם את המלאכה בסתמם דבריהם . אחת הטענות העיקרות של התזכיר - היא הכפלת השרותים בחנוך, בבריאות, בספורט וכו'. והחצים השנונים ביותר נשלחים לחנוך המיוחד של הפועלים. אפשר להסכים עם בעלי התזכיר בכמה דברים - על צורך של מינימום לאומי כללי בחינוך, על נזק ציד המפלגות בקרב הנוער למטה מגיל ידוע. אך קשה להבין מדוע רעים דווקא ב"ס הפועלים. לפי בעלי התזכיר בעצם כל החינוך בארץ מיוסד על עבודה. "בסיס החיים בארץ הוא - עבודה. - כולנו מכירים שהיהודים יוכלו לחדש חייהם הלאומיים ולשמור על קיומם רק בזיעת אפם ועמל כפיהם. - - אין הבדל בין שמאל ובין ציונים כלליים או בין שמאל ובין מזרחי בדבר מערך העבודה במשקנו הלאומי. עבודה עצמית, יצירת הינטרלנד חקלאי - רק עליהם יכון החנוך בבה"ס העברי בארץ. ואם כך הוא הדבר - מה הוא הצורך בב"ס מיוחדים של פועלים - הנתנים להשפעה מפלגתית ומדגישים נגודים מדיניים בנוער הרך?" האמנם כך הוא הדבר? הבאמת מכירים כולם בערך העבודה, {P002} {0187-46} ועוד עבודה עצמית? ומדוע דווקא ב"ס של פועלים נתונים להשפעה מפלגתית ולא ב"ס של מזרחי, או של כלליים. האם רק מפלגת הפעלים היא מפלגה - ומפלגת ציונים כלליים אינן מפלגה? התזכיר כמובן לא פסח על חטא הדגל האדום - אולם הגדיש קצת את הסאה בהסכם את תחזקנה ל"המנון סוציאיסטי עברי". מענין לדעת אם בעלי התזכיר ראו אף פעם בחייהם בית- ספר במשק פועלים? אפילו בדאגת הבטחון מוצאים המחברים "גישה מפלגתית" - ושוב בלי ציון כל עובדה. וכשם שהמחברים גילו חטאים במקום שאינם - כך התעלמו מחטאים במקום שישנם. לפי התזכיר לא קופת אף פעם פועל בעירית ת"א או במושבות, ומעולם לא נתעוררה שאלה של עבודה עברית, והחרמת הועד הלאומי ע"י התאחדות האכרים, אף היא אינה אלא מחוסר שויון שהשליטו הפועלים בישוב... מובן מאליו שההסתדרות יצאה בשן ועין. ההסתדרות מפלה בין חבריה (במה ? עובדות ?), ויוצאת "מגדרה" - עוסקת בקבלנות. ההסת' מחייבת חבריה להיות חברים בקפ"ח (!) - אולם החטא העיקרי - שלטון מפא"י. התזכיר מציין תכנית פעולה של שבעה סעיפים בשביל הציונות הכללית: א) לאחד כל הציונים הכלליים בעזרת קרנות בגולה. ב) להנהיג שקל דו-שנתי, ולשלול מא"י את יתרונה בבחירות. {P003} {0187-47} ג) ריאורגניזציה (כיצד ?) של הוה"ל וחיזוק סמכותו. ד) לשחרר ההגנה מהשפעה מפלגתית. ה) למנות מועצה כלכלית של מומחים (מי ימנה ?) על יסוד בלתי מפלגתי לשם: 1) בעיות כלכליות ויסדי עבודה מבחינת הצרכים הכלכליים הכלליים של הישוב, 2) להמריץ וליעץ ולעזור ליזמה של המעמד הבינוני (מדוע רק לו) בתעשיה ובחקלאות. ו) לגרש פרופגנדה פוליטית מבתי הספר ולאסור על הנוער למטה מבני 18 להצטרף למפלגות. ז) לנתק הקשר בין הפקידות ובין השיכות המפלגתית. - - - - - - - לא קשה לציין את סילופי העובדות ובלבול המושגים בתזכיר זה. הזהוי של ציונות "כללית" עם מעמד בינוני, ראית כל השתתפות פועלים בשלטון כשלטון של פועלים, התרת הפרה של מפלגה אחת ואיסור הפרתה של מפלגה שניה, דרישת פריוולגיות מעמדיות התאחדות האכרים ומניעת שויון מצבור הפועלים, - כל הדברים האלה אינם חדשים. אולם נעשה משגה כבד אם נתעלם מהלך-רוח זה המתגבר בציונות הכללית ולא נסיר הקיסמים מעינינו אנו למען נוכל להלחם ביתר עוז נגד הקורה שבעיני אחרים.