יומנים > יומן - מלא 24/02/1966

1
מתוך
מקומות:
Bonn
Jerusalem
Romania
Reh̠ov
H̠ever
Shoresh
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
24.02.1966
235857
{0202-10} 24.2.66, יום ה' חזרתי אה"צ מירושלים. בערב באו אצלי אנשי "וואפניארקה" - ארגון קרבנות נכים ממחנה השמדה באוקריינו, שנשלחו מרומניה לאוקריינה ע"י הנאצים כאלף ומאחים איש, לשם נסיונות רפואיים האכילו אותם מין רעל שגורם כל מיני מחלות, שתוק הרגלים, הלב וגם מוות, לפעמים מיד, לפעמים אחרי כמה שנים. דר. ברוך, בא לארץ בשנת 1944 (גר ברמת חן, רחוב בני הנביאים 132, הטלפון 615988), אברהם חיימוביץ, עלה בסוף 1948, יצחק פיינשטיין, עלה 1947, אברהם גיברס, רק שש שנים בארץ. לוי טוב - עלה 1948, אברהם סולומוביץ 1948. גורשו למחנה צבאי רוסי וופניארקה ע"י קמניץ פודולסק. היו שם שנתיים. אין רפוי למחלתם. היו 1200 במחנה, כ400- מתו. כשבאו אני ישבתי בחדר עבודתי, מכיוון שאינם יכלים נכנסו לחדר של רננה למטה, וכשירדתי כבר מצאתי אותם יושבים. בפניהם לא ראיתי סימן של אינורמליות, פרט לאחד שהיה צנום מאוד, כאילו רעב זמן רב והולך למות. כל האחרים פניהם נורמלים ויפים. המכסימום שהם מקבלים כסעד - נכים של 100% - הוא 148 לייי לחודש. אבל מי שבאו אחרי 1953 (הסכם עם גרמניה) אינו מקבל כלום. רוצים שלא ישלחו עולים מסוגם לעיירות. גרמניה משלמת לבני המחנה הזה כשעוזבים את רומניה, משכורת חדשית, אבל לא לאלה שבאים ארצה, מפני שנתנו כבר שילומין. הם דורשים לעולים אלה תשלום חד פעמי 3000 ל"י. דורשים זכיות של פרטיזן, פרטיזנים נכים מקבלים בארץ הרבה יותר. הרעל שניתן כאוכל שלהם נקרא לטריסמוס. שאלתי אותם מדוע לא באו אצלי כשהייתי בממשלה. ענו שלא ניתן להם לגשת אלי. אמרתי שאתם יודעים שאין לי מגע עם ממשלה זו, ענו שדווקא אחד מחברי הממשלה - שלא יכלים . לגלות שמו, יעץ להם לפנות אלי. 1200 האסירים שהביאו הנאצים מרומניה היו פעילי מחתרת אנטי נאצית וחברי התנועה הציונית. השלטון הגרמני דאג לאוכל האסירים. האוכל היה מורעל בכוונה - לשם ניסויים מדעיים. הרעל הביא לידי שתוק מרכז העצבים. 80% מהחברים נשארו נכים לכל ימי חייהם. המחלה לא ניחנת לריפוי, אלאמתקדמת. היא יכלה להופיע פתאום לאחר 15-20 שנה. בשנת 1960 אחרי מו"מ ארוך וקשה השיגו מבון עזרה של 5000 מרקים לכל נכה. {0202-11} הם מבקשים: א) להעניק להם זכיות של נכה מלחמה, כך נהגה בהם ממשלח רומניה עד עליתם ארצה. ב) להכיר בזכות הפנסיה שלהם מאז לקו במחלה. ג) להכיר בכל עצורי וואפניארקה לשעבר כנכים כי בכולם יש שורש המחלות בגלל הרעל. ד) טפול רפואי ללא תשלום. , את 400 האיש הנמצאים בארץ יש לחלק לשתי קבוצות 1) שעלו ארצה לפני 1953 והס קיבלו עזרה מגרמניה בסך 5000 מרקים ועוד 5000 מרק, בסייה 4000 ל"י, חבר הארגון נכה ב80%- בעל משפחה עם 2 ילדים מקבל הקצבה של 128 ל"י. כדי לפרנס משפחתו הוא צריך לעבוד בניגוד לפקודת הרופאים, 2) אלה שעלו אחרי 1953. מצבם קשה. באו חסרי אמצעים. השלטון הרומני מרשה רק 40 ק"ג מטען. רובם חולים, ופה אינם מקבלים כל עזרה לא מגרמניה, ולא מישראל מפני שבאו לאחר 1953. דורשים לעולים אלה מה שמקבלים פרטיזנים.