יומנים > יומן - מלא 24/08/1965

{0201-88} 24.8.65, יום ג' אתמול בא אצלי דורון לבאר שבע. מסר לי שמחר (כלומר היום, יתקיים בבית מפעל הפיס כנוס של אנשי דרום אמריקה (לטינית) משלוש הערים, מהתישבות ומדימונה דורון יפתח בספרדית ואחר כך ידבר עברית. רובם מגינים כבר עברית. כמה חברים נרשמו לשאול שאלות. רוב המתכנסים הם חברי מפא"י. יוסף פרלמוטר ממפלסים ישתתף בכנס. בבאר שבע מתארגנת רפ"י. אנשים חוששים למקום עבודתם. מהצעירים רבים הנענים. עודד הנטמן, מזכיר העיריה חושש למשרתו, אבל יצביע רפי. בבאר שבע יש יותר מאלפים דרום אמריקאים. יש מהם פעילים: צעירים ואקדמאים. שאלתיו מה זאת תקווה (שם חברה אנטישמית בארגנטינה) אמר זה שם של חוה טורפת. ארגון של ימין ושמאל גם יחד. {0201-89} - באחת עשרה בא אצלי פנאי. יש לחץ בלחי רגיל מצד המנגנון. מקשיבים לנואמים שלנו, אבל אין אמצעים, אין די אנשים, אין עתונים. ב4- בא אצלי אביו של משה גלבוע. היה מורה, עכשיו אינו עובד עוד. שלשים שנה רב עם משרד החינוך כי התנגד לזרם העובדים. במשך 16 שנה ניהל ב"ס חשמונאים. רוצה לדבר למען רפ"י. אינו מרוצה שהצעירים מדגישים כל כך הטכנולוגיה. היה גם מורה 10 שנים בב"ס של תרבות בפולין. החינוך יורד, אין סדר ואין חוקה בחינוך. רמת הלימודים יורדת. אין התאמצות מצד המורים. רוצים לגמור העבודה ולרוץ הביתה. לפני קום המדינה היה החינוך יותר טוב. הוא לימד בת"א ובפ"ת. כיום אין ערכים. אין פתוס לאומי. אין מתיחות , אין ערכים לאומיים, אנושיים, מוסריים. יש לשנות מנגנון החינוך. יש התפרקות. הוא רוצה להיות מועמד לכנסת. סיפרתי זאת אח"כ לבנו - הצטחק ולא ענה. - בבוקר בא אצלי א.פ. גרינברג. נראה רזה מאוד. שאלתיו מה קרה לו. היה חולה. קרא באחד העתונים כי דגל או"מ על הר הצופים. ביום 2.2.65 שלח טלגרמה לשרת החוץ לא נענה. הוא שוקל עכשיו רק 48 קילו. הרופא שלו דר. קריגר. מראה פניו עורר בי דאגה. מסרתי לו המחאה על 2000 ל"י. קבל אחרי סרובים רבים. אחריו בא אצלי פרופ. דוסטרובסקי. אינו מוכן לשנות שמו כאשר עשה דורי, בן דודו. דיברנו על מצב החינוך, על הצורך להעלאת מעמד המורה, שתוף אנשי המדע בתכנון תכלכלה והחינוך. - בא גם גיורא שמוס, מי שהיה עוזרו של ארי אבנר. רוצה לעזור לי. - ביקרני פרופ. בן עמי (מרצה בנ.י. בסיטי קולג' לסוציולוגיה) בנו של קדישמן מנחלת יהודה. היה חבר בפלמח עד .1944 בתחילת 1944 אורגן "עם לוחם" בהגנה - קבוצה {0201-90} אקטיביסטית בהגנה. רצו לתפוס את מק-מיקל ולהעמיד אותו למשפט - ההגנה גילתה זאת וסוכלה המזימה. בן עמי ויגאל הורביץ עמדו בראש "עם לוחם". אליהו גולומב הוציא אז פקודה הדורשת מכל חבר הגנה לא להשתייך ל"עם לוחם". בן עמי עבר אז לאצל. כשבגין קיבל פיקוד האצל היה 4 שנים באצל. כשקמה המדינה הלך לצהל עם אנשי אצל. לא שלחו אותו לקרב. בן עמי פנה ליצחק שדה, שטיפל בלחי ולא באצל. יצחק שדה סרב לקבל אותו, ואז פנה לליבנה. נשלח לחטיבה "שבע". אחרי גמר המלחמה לא רצה להשאר בצבא, מפני עברו באצל. לא רצה גם לחזור לנחלת יהודה. כשהלך ללמוד כבר היה לו תינוק. לא יכל ללכת לירושלים, קיבל משרת מורה לעברית בנ.י. ולמד שם סוצוולוגיה. חזר ארצה ב1956- בשנת 1959 חזר לאמריקה והתמחה בתקופת הצלבנים. מצא דמין בין הצלבנים ובין ישראל - גם הבדלים. הצלבנים היו בעת אחת גם נזירים, גם חיילים, יסדו גם ישובי ספרי. פרוור כתב ספר על הצלבנים, אבל הספר הטוב ביותר הוא של רונסימן הבריטי. הוא כותב עכשיו ספר על נושאי הצלב מבחינה סוציולוגית - היסטורית, ובו גם פרק על ישראל. הדור הראשון שנולד בישראל נראה לו כאילו הכל נתגשם. האולופיה נתקיימה. אולם הדור השני אינו מרגיש שהכל נתקיים. הוא רועה בעוות חדשות. רואה אתגר חדש ומבקש "אוטופיה" חדשה נוסע השבוע הבא לשנה לנ.י. עד יוני 1966. הבטיח לי לשלוח לארץ כל שבוע מאמר בענינים המעסיקים את רפ"י. זהו איש לא רק עם ידיעות היסטוריות רחבות- אלא עם תבונה ותפיסה בלתי רגילה. - לפנות ערב הפגישה עם יוצאי אמריקה הלטינית. שאלות ותשובות. בשמונה וחצי נאלצתי להפסיק כדי להגיע להצגה של אלתרמן - משפט פיתאגורס. בלי קריאת הספר מקודם קשה לעמוד על תורת המחבר. אחרי ההצגה שיחה עם המשחקים ועם אשתו של מסקין. היא רוצה שיזהר ייפגש עם מסקין, היתה שם חרשת אלמת - בעלת תבונה רבה המזכירה את הלן קלר. ישבנו שם עד אחת אחרי חצות.