יומנים > יומן - מלא 24/10/1928

{P001} {0096-122} י' חשון 24 אוקטובר יום ד ערכתי היום חלק מדברי על האחוד במועצת א"ה לדפוס. בערב ישיבת ועדת האיחוד עם השה"צ: יערי, חזן, אליעזר הכהן. ברל שאל אם יש תקוה להצטרפות השה"צ. יערי הודיע על השאלה המוצגת ככה הם מוכרחים לענות בשלילה, אולם אינם רוציס להסתפק בתשובה פסוקה אלא בברורה. הזכיר הוכוח על הקונגרס הקבוצה והכפר והעיר בועידת פוע"צ בקרקו בין ברוכוב טבנקין וקפלנסקי. ברוכוב שלל הקונגרס, הקבוצה והכפר. הם אינם, איפוא, ברוכוביסטים בענינים {0096-123} ציוניים וציונותם היא הציונות של א"ה. במשך 20 שנה היתה התפתחות אידיאולוגית גדולה של פוע"צ במובן השתרשות בארץ והסתגלות לתנאיה. היתה התפתחות גם כשה"א הקייס בחו"ל 14 שנה ובארץ 7 שנים. עם כל השנויים שחלו בחם יש קו אופיני אחד המציין אותם. בבואם לארץ חשבו אותם לחלק של הפה"צ, ובשאלות סוציאליות היו קרובים להפה"צ - היתה להם תפיסה אנרחיסטית בחידוש האדם, תפיסה גורדוניסטית. ההתאקלמות שלהם בארץ היתה קשה. גורל אינטלגנטים שנעשים לפועלים. הרבה נפלו בדרך. אולם השרשים היהודיים שהיו להם שירו על קיום הגרעין. מאלפים איש נשארו כמאתים,וחמש מאות עזבו את הארץ, ודוקא לא הגרועים. הנשארים שנכנסו לעבודה פשטו עור ולבשו עור מתפיסה אנרחיסטית ומתפיסה של דחיקת קץ ציוני וסוציאלי עברו לתפיסה מרכסיסטית ולהערכה אובייקטיבית של ההתפתחות. השה"צ נמצא עכשיו בסטדיה ראשונה של התפתחות. הפוטנציה של השה"צ אינה קטנה. הם רואים לפניהם תפקיד חשוב בהגשמה הציונית וגם בתעודה המעמדית. נשתנו התנאים. אין עוד האמונה והאפשריות של בנין מהיר באופי סוציאליסטי. הכוחות של הפועל בבנין צומצמו, גדלה דיפרנציאציה מעמדית, והקו העולה הוא הקו של מלחמה מעמדית. אילו היו כוח יותר גדול בארץ היו מכניסים את הקו או הגון המיוחד שלהם במפלגה המאוחדת, אולם עכשיו הם כוח קטן בארץ, לא במדה המתאימה להיקף תנועתם בעולם. לחוד הם ממלאים עכשיו תפקיד בציונות - בתנועה הקבוצית. אבל באיחוד לא יצטרכו להתחשב אתם כמו שמתחשבים את הפה"צ - עד כדי התפשרות לשם איחוד. אילו היו עונים רק בהגיון היו אומרים {0096-124} שיותר טוב להתאחד עכשיו מאשר בעוד שנתים, כי האיחוד עכשיו יטה את הצבור ימינה, והשה"צ יטה שמאלה, והמרחק יגדל. הקו המעמדי יתבלט יותר ויותר בהשה"צ. בהשארם מחוץ לאיחוד אינם מפחדים מבדידות, כי יחד יעבדו את שאר הקבוצים בהסתדרות. אינם שואפים להיות מפלגה, ולא יתחרו עם המפלגה, אינם מבקשים שלטון ולא ישאפו לרכישת פריפריה בארץ. הם רוצים בקואופרציה, אם כי הם נגד האיחוד. שאלתי מה היתה עמדת השה"צ אילו א"ה היתה רוצה להתאחד רק עם השה"צ. חזן ענה: עכשיו, שהא"ה רוצה להתאחד עס הפה"צ יש מאה אחוזים המתנגדים לאחוד, כי יש לכולם יחס שלילה להפה"צ ויחס שלילי לא"ה הרוצה להתאחד עם הפה"צ. אולם אילו היתה א"ה אחרת ורוצה להתאחד רק עם השה"צ היתה התשובה יותר קשה, ולא כל המאה אחוז היו יכלים להתנגד. אני ציינתי שלא הנימוקים הביאו אותם לאי איחוד אלא האי רצון לאיחוד הוליד את הנמוקים. יש שתי מגמות בתנועת הפועלים - מגמת איחוד ומגמת פירוד. המגמה הראשונה יונקת מתנועת הפועלים בארץ, השניה .מהגולה. הראשונה מאמינה שא"ה תכבוש את הגולה, אנשי השה"צ מאמינים שהם יכבשו את א"י ע"י הגולה. 30.000 שלהם הם דמיון שוא. השלשים אלף יתמסמסו כאשר התמסמסו 60.000 של הפה"צ לפני עשר שנים. האוריינטציה שלנו היא על 30.000 הנמצאים בארץ. כוח התנועה של השה"צ הוא רק ב300- שנשארו פה, ואם הם יתאחדו תתאחד אתם כל התנועה. חברי השה"צ הציעו לנו לפנות ישר לקבוצים שלהם בשאלת האחוד.