24.11.1935
223400
{P001} {0127-32} 24.11.35 מגנס ביקשני להפגש אתו יחד עם סנטור. בשבע בערב באנו אצלו. הוא הציג שתי שאלות: העברה, ערבים. הוא מתנגד להעברה מהטעמים הידועים ויתכן שיחתום על המשאל הרוויזיוניסטי... אמרתי לו עמדתי אני. בענין הערבים שאל: אם נסכים לקביעת אחוז: 40 יהודים ו60- ערבים. הערבים מוכנים אז לאפשר את עלית ה40%- (עד כדי 40%) אפילו מיד. סנטור ענה שלא יסכים והיהודים לא יסכימו להגבלה זו. אני אמרתי שגם הערבים לא יסכימו, ואם מי שהוא דיבר אתו על זה אני בכל זאת בטוח שאפילו אלה שדיברו אתו לא יעיזו להציע זאת לערבים בגלוי. מגנס הבטיחני שהמציעים {0127-33} הם אנשים רצינים ובעלי כוח. הם מאמינים שהממשלה היא בידינו, שהיא עושה כל מה שאנו רוצים, שהעליה תגדל, שנקנה כל הקרקעות והיו באמת רוצים להגיע על בסיס זה לידי הבנה. אם היהודים יסכימו לכך הם מוכנים גם לפתוח עבר הירדן - בתנאי הגבלה ידועים. ברם גם הוא, מגנס, בטוח שלא ימצאו אנשים בישוב שיסכימו לכך. אני הסברתי שוב למגנס עמדתי שאני מוכן להפגש עם ערבים המבקשים ברצינות מוצא לדון אתם על הסכם, אולם ביסוד ההסכם צריך להניח מאמץ משותף להגיע לידי פתרון שמספק גם את שאיפות היהודים וגם שאיפות העם הערבי בשלמותו. שני היסודות שאני רואה לכך הם: הבטחה קונסטיטוציונית לאי השתלטות בארץ, בלי קשר עם יחס מספרי, עזרה לפיתוח הארצות הערביות מחוץ לא"י. - עד שעה מאוחרת קראתי את החומר הסודי על עליה, עבר הירדן ועוד.