יומנים > יומן - מלא 24/12/1967

1
מתוך
מקומות:
Elat
Sde Boker
Tel Aviv – Yafo
Ashkelon
United States
Kannot
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
24.12.1967
236528
{0204-167} {0204-167} 24.12.67, יום א' בעשר וחצי יצאתי משדה בוקר לתל-אביב. מבקרי הראשון היה שנער. הוא עוסק עכשיו בצנור המורחב מאילת לאשקלון. הצנור יהיה ברוחב של 42 אינטש. הצנור של עכשיו הוא 16 אינטש, הראשון היה 8 אינטש. הוא יזרים בשנה {0204-168} {0204-168} לאשקלון מאילת 12-10 מיליון טון לשנה - למכירה באירופה. זה יהיה יותר זול מאשר דרך סואץ, כי יובילו בטנקרים גדולים, ענקיים. בסואץ עלה מ60- עד ... דולר יותר. הצנור יעלה 60 מיליון רולר, 22 תתן פרס (ממלוה גרמניה - בזה עוסק שנער) 22 מיליון - ישראל (מנסים עכשיו לגייס הכספים), 16 פרסו אנחנו. הביא מתנה לפוליה - קופסה שוקולדה. הזכיר לי שעלי להשלים בשביל התרגום הגרמני (פגישות עם ערבים) הנסיון של איזנאור ע"י אנדרסון, הנסיון של מחלקת חוץ. הנסיון שלי עם טיטו, והשיחה של זהצליסס טנגל עם נאצר. עלי לעיין בחומר שלי בשדה בוקר. אחר כך בא מוקה. שאלתי לפשר השנוי בדיגול לדבריו: השיחה עם אבן קלקלה, השפעת רוסיה. המתווך בין מוקה ודיגול הוא נאמנו של דיגול די סן לגיה יועץ מדיני של דיגול. אנחנו מוסיפים לקבל חלקי חלוף, וגם מסמר הבטיח המירג'ים. - אחריו בא פרופ. מורגנטו, קרוב רחוק למורגנטו שלנו. הוא כותב על מדיניות אמריקה ובה"ת בישראל, היה מוכרח לפגוש אותי. בי סן לגיה כתב למוקה כי דיגול כותב תשובה - תיגמר בחגים (מולד וראש שנה) אקבל אותה בימים הראשונים ליאנואר. בשבע בערב הלכתי לאספת השוללים בבנין הפיס, האספה נמשכה עד אחרי 11. רובם דיברו בכנות על הרוח החדשה של רפי - ולא רוצים לחסלה, כי רק אחד או שנים דיברו בעד איחוד, אבל רפי נרצחה כבר.