יומנים > יומן - מלא 25/01/1948

25.1.48, יום א', יד שבט תש"ח.

משלחת מבעלי תעשיה (בלקין, וויסגלס, הילמן) סקציה בעלי מתכת. במלחמה ייצרו מוקשים, מיכלים (container), עשו כנים לתותחים, דברים אופטיים. יש עכשיו תעסוקה חלושה, בסקציה, שלהם מאורגנים 120 בתי מלאכה עם 5600 פועלים (בת"א-רמת-ג פ"ת). מתאוננים על אי-ניצולם הם מוכנים שיבדקו הרווחים ובלבד שיוכלו לעזור למאמ המלחמה. ביקשתי מהם רשימת העבודות שעשו לצבא, רשימת העבודות, שלדעתם, הם יכלים לעשות עכשיו, ויקבעו 3 נציגים שיעמדו במגע מתמיד אתנו. הבטיחו לעשות זאת במשך ארבעה ימים, אולם דרשו השתתפות בהנהלת תעשית הארגון. אמרתי שזוהי תעשיה "ממלכתית" - ואינה מתנהלת ע"י נציגים. יש בהנהלה איש מאנשי התעשיה, אם כי לא בא כוחה. אמרו שאיש זה למעשה כמעט שאינו משתתף בהנהלה, כי הארגון מעסיק אותו בכ ענינים אחרים. אמרתי שאדבר עם קפלן, ואם יש להם הצעה על איש אחר - יציעו, אבל י שהצעתם אינה מחייבת ואינני מבטיח לקבל אותו או מישהו נוסף בכלל. - התיעצתי עם יחזקאל וראובן בדבר המפקד בירושלם. שניהם מיעצים לקבל דוד - יש לו נסיון צבאי (מלחמת עבד-אל-קדיר) ובעל משמעת. גם הצליח, לדבריהם, בחיפה. יחזקאל - היחס מצד הממשלה רע, פוכס-סטרונגוויי בא אצלו ואמר שרוצים ביחסים טובים, אין הממשלה נגד היהודים (לדעת יחזקאל - פוכס-סטרינגוויי טיפש ולא חשוב). המשטרה והצבא רוצים לעזור, אבל נעצרים ע"י גרני. מוליק ירד לעיר העתיקה, וינגרטן הלשין (זה הפעם השלישית) על ההגנה, שהיא מחלקת המזון שלא כשורה, ולוקחת לעצמם את הטוב ביותר. יש ליחזקאל רושם שהמשטרה תחדל לפעול בסוף פברוארי - כך רומז שו, נורמן הכחיש, כשנשאל, שכאילו השלטון הציווילי יפורק בסוף פברוארי. - יגאל לא מרוצה ממשרד הפיקוח. התפקיד דרוש, אבל הוא צריך להיות חלק של המטה. אחרת הוא חושש: 1) יקום אי-תיאום מנהלתי (אלה ואלה יזמינו). 2) שני הממונים יגבירו

המבוכה, 3) "פיקוח" עלול ליהפך למרכז של נרגנות, מכל קצות הארץ תבוא בעלי טינות וטענות לפריץ ויצחק, 4) יצחק אינו יודע להסתפק בתפקידו ויתחיל לבצע ולתכנן, הוא כבר יצר לעצמו לשכת תכנון, ויתנגש עם יגאל, ראש לשכת התכנון, חששות אלה מופרזים יש לנסח בבהירות את הסמכות ויש לדאוג לתיאום. הגדרת הסמכות של המפקחים תהיה כזו המפקחים מוסמכים לבקר ולבחון כל היחידות, מסגרתן, משטרן, פעולתן וכו', כפי שיוט עליהם ע"י היו"ר מתוך תאום עם הרמא והרמטכ"ל. כל עובדי הכנסת לענפיהם וחטיבותיה בכל הדרגות חייבים לתת למפקחים את כל האינפורמציה הדרושה ולסייע להם בעבודתם. למפקחים אין סמכות של פיקוד וביצוע. ההצעות שיגישו המפקחים על יסוד בדיקותיהם יהיו נידונות במוסדות המוסמכים של הכנסת. - וילינצוק רוצה תקציב בשביל 100 פיאטים (60 לא"י כ"א), 20,000 מוקשים אישיים (2 לא"י כ"א), 20,000 מוקשי נעל (65 גרוש כ"א). הכטמן בשם התאחדות בעלי תעשיה רוצה בהשתתפותה בתעשיה שלנו. וילנ. סבור שהם יסכי לועדה של שלשה: אחד מהתאחדות בעלי תעשיה, אחד מההסתדרות, אחד שימונה על ידי. (יוסף שפירא, שרייבר, וילנצוק). ביקשתיו להתיעץ עם שקולניק ולבוא בדברים עם שנקר לסידור הדבר. ואם זה לא יתעכב בתעש אלא בייצור, יחלק ההזמנות וישגיח על ביצוען. - פיצוץ הכביש ע"י מקוה נעשה בניגוד להוראות מפורשות ע"י יגאל. זהו דבר חמור. אנחנו צריכים להיות האחרונים להראות דרך לפיצוץ כבישים. - רובינסון הממונה על משלוח מטעי ההדר שוב מציע הסדר - הפעם לכל שטח ההדרים מעזה ועד חיפה. יפו נצורה כמעט זה ימים אחדים - היש לעשות סידורים רק במקום שזה לוחץ על הערבים? - בצהרים בא אהוד. מחר מעבירים מציחיה 4500 רובים, 200 מכונות, 5 מיליון וששים אלף כדורים. בעוד חודש זה יגיע הנה. הסורים קנו (כך סיפר לו ראש המשלחת הסורית) 10,000 רובים, 500 מכונות, 12 מיליון כדורים, אלף פרבלום (9 מילימטר) וחמשה

מיליון כדורים - זה עולה 2.505 אלף דולר, היו צריכים לשלם ב11- ביאנואר, אך לא שלמו (מחוסר דולרים). יתנו ערבון 200.000 לא"י, תרומת עיראק לא"י. הצחים סרבו לקבל כסף זה. הופר החוזה והציחים מוכנים לתת לנו הסחורה. מסריק הבטיח שאם אנו נקנה זאת - הם לא ימכרו לערבים. תנאי התשלום: חצי מיליון מיד, מיליון עד סו פברוארי, מיליון עד סוף מרס. - הברקתי לקפלן ירושלמי שיתן עוד היום הוראה לזגגי להכניס לבנק ציחי בנ.י. חצי מיליון. יש הצעה של תותחים שויצרים: תותח ואלף פגזים 1.900 לא"י (19.500 פרנק שוויצרים) - בא יוסי המבורגר. הוא למד שלושה חדשים ימאות בתערוכה. יש שני בחורים שיודעים לדעתו המלאכה: יצחק אהרונוביץ, second mate, גד אילב, שניהם עכשיו בקפריסין, עברו הים האטלנטי והפציפי כמלחים פשוטים, קצין שלישי, שני וראשון. בין אנשי פלמח הוא חושב לבחורים היודעים ים וכלי שיט: סמק, אייק, קיפי, ברצ'י, דוד מיימון, מהאמריקנים הטובים הם ווילי, דייוו לילינטל, בעלי המקצוע הטובים חזרו לאמריקא. - פרדי הודיע אתמול לאהוד (ע"י שליח מלונדון ששמו דן) שבסוף השבוע יהיה לו רשיו הוצאה בסוף השבוע, ועשרה אווירונים יהיו מוכנים לצאת. מחפשים (שני בחורים אנגלי שנשלחו ע"י פרדי באווירון) שדה תעופה באיטליה לאכסן האווירונים. בדעתו להחזיק האווירונים באיטליה - ולהשתתף משם הפעולה (ע"י רודוס, אתונא), ירדו פה, יצטייד וישוב לאיטליה. באלג'יר יש surplus אמריקני, חדשים לגמרי, המרכז הוא בפריס, וביום רביעי זה יבוא לפריס לבדוק הדבר. - קראתי את פריץ ונתתי לו הפקודה שהוצאה על מנויו - ביקשתי שראשית כל יבדוק ארגון המטה. זה נעשה עכשיו קול. גרים, יגאל, בן ארצי ופריץ. - ראובן מוסר שהיה בצהרים קרב קשה בין חבורה שלנו ובין כנופיה בסביבת קסטל וקרי אנשים. 5 מאנשינו נפלו.

[ראה נוסח נוסף בסוף התיק] - בחמש וחצי התיעצות בענין הסדר יפו-ת"א. גד, יעקבסון, ישראל, לוי, משה ועוד. יעקבסון עד הזמן האחרון היה שקט באזור הפרדסים. זה כחודש "נפרעו" אנשי ההגנה: הורגים מהם אנשים (ע"י עיינות) בלי סיבה, שודדים כיסי ערבים, מתעללים, מפרקים בארות, גוזלים רכוש ערבים, יורים לשם הפחדה וכו' - ברחובות, בנ"צ, ברא"ל, בפ"ת, ולית דין ולית דיין. הוא מחייב הסכם, כל הסכם עם ערבים, למען בלום השערור שבתוכנו. בכלל מחייב הסכמים בין יהודים ובין ערבים. (שאלתי ישראל אם שמע על דברים אלה? ענה: זו לי הפעם הראשונה שאני שומע מפיו דברים אלה. פעם אחת שמעתי מפיו של גד על מקור של שוד מזוט ותו לא ".) משה דיין נגד הסכם כזה משני נימוקי א) השטח המוצע - כוחנו בו על העליונה, בשטחים הפרועים (גליל, נגב, ירושלם) ידם על העליונה. ב) השטח המושקט יהיה מקור כוח, מזון לכנופיות בשטח הפרוע. ראובן חולק על כך. כל אי-מלחמה טוב בשבילנו. עזרא חולק על כך ששטח הדרום - ידנו על העליונה. הערבים נמנעו ממלחמה בשטחי ההדרים. שריף שנטי מאנשי חנקין אומר שהכנופיות שבאו מעירק ועבה"י באו בלי הסכמת המופתי. הם באו לראות מה יהיה הוא אומד מספרם 2000 איש, עם מרגמות, פרדות ותותחים. הם בטובס. אם לדעת המומחים הצבאיים הרגעת שטח אחד מחלישה אותנו - יש להתנגד לכך, אם לא - רצוי הדבר. שקולניק - שלושת החדשים של אסיף התפוזים - דרושים לנו לגבר חיילים. והסכם רצוי. אינו חושש שיפו תמציא אספקה. יפו היא בים, חיפה - ים, עכו - ים. השקטת עזה תעזור לנגב. יצחק ש. - הרגעת שטח מועילה לנו. כנופיה שנמצאת בשטח אחד - לא נודדת בנקל למקום רחוק. יגאל : הלחץ שלנו בימים האחרונים האיט בערבים. אותו מעסיקה שאלת העיר העתיקה - מה שהם עושים לנו בעיר העתיקה - אנו יכלים לעשות ביפו. אם להתעלם מהעי העתיקה - הרגעת שטח מועילה לנו. ישראל ג: הסכם זה נותן יתרון לערבים. יפו וחיפה נקודות חלשות מבחינה ערבית - הן נרגעות. זה משחרר המופתי מלחץ של תושבי שתי הערים. היתרון לנו - הוא השומרון. נקודותינו בשומרון (רמת הכובש, שפיה) בסכנה רבה, כי נגדם יש כוחות ערבים גדולים. השאלה היא מה כוח מנוף ההדרים ? מה אפשר להעמיס עליו?

גד - הצעה זו לא מוצעת ע"י ערבים אלא אנגלים. ערבים לא מעיזים. ערבים יתמכו בהסדר - אבל לא יציעו. אמרתי שאיני מאמין בקיום ההסכם, בין שהוא טוב ובין שהוא רע, כי יופרע אם גם יסודר. בדרך כלל רצוי לנו צמצום שטח המלחמה, אולם יש לבחון הפעם 7 שאלות, שבהן תלוי המסקנה בהסדר המוצע הפעם: 1) מתי יגדל כוחנו היחסי - עכשיו או כעבור שלושה חדשים, בגמר עונת תפוז. 2) הרגעה חלקית מכבידה או מחלישה אותנו? 3) הרצוי לנו שטח בחיפה - שבה ידנו על העליונה בדרך כלל? 4) הרצוי לנו שקט בירושלם - שבה עד עכשיו יצאנו בנצחונות ויתרונות חשובים, מחוץ לעיר עתיקה? 5) היש ערך מדיני לעובדה שבשטח גדול - כשטח ההדרים - בתוך המדינה היהודית יש שתוף פעולה יהודי ערבי? 6) הישפיע ההסדר לטובה על הפלחים בארץ, 7) המחזק ההסדר כוחנו כלפי דעת הקהל בעולם? לפי שעה יש להשתתף בשיחות, ולראות אם הדבר ממשי ואם המינימום ההכרחי יובטח וכיצד. אחר כך נראה.