יומנים > יומן - מלא 25/01/1960

1
מתוך
מקומות:
Addirim
Amsterdam
Burma
Egypt
Arad
Ceylon
England
France
Canada
Cairo
Dorot
H̠erut
Kannot
Havana
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
25.01.1960
217358
{P001} {0191-52} 25.1.60, יום ב' שגרירנו מבורמה, לוין, בא אצלי, בבוקר, מבחינת מצבנו הכל בסדר בבורמה. גם מצדנו גם מצבנו. אנשינו עושים עבודתם באמונה. או נו בלי ספק ינצח בבחירות לדעת לוין. הוא שהה ב"התבוננות" שלשת חדשים - וזה הועיל לנו. הגיע למסקנה שיעבוד יד אחת עם הצבא. הפופוליאריות שלו גדולה. נתן כל מה שהיה לו לעם. לא יתן לגרועים מבעלי בריתו להיכנס לממשלה. - תיעשה שלום עם אויבה מוות? לא. נה-וין סיפר שבמשטרו של או נו היתה שחיתות. - כן, אבל או נו היה נקי. בקורו של נה וין במצרים לא השפיע עליו לרעה? -לא. גם אוצה סווה הוא ידיד. הבחירות יתקיימו ב6- בפברוארי. הממשלה תורכב חדשיים לאחר הבחירות. לוין יחזור לבורמה במצע אפריל, כשתהיה כבר ממשלה חדשה. {0191-53} נה וין עומדג לפני הצלחה גדולה. חתימת הסכם עם סין על הגבולות לפי הנחות בורמה. - מאין ברורה ההצלחה? -נה וין התנה הליכתו לסין אם יקבלו דרישות בורמה. יש לנו כ30- מומחים בבורמה (כ80- נפש). אנחנו מנהלים בנק הצבא, מקצוע הרפואה (ד"ר ווייסבורד). אנשים מתנהגים כהוגן - גם בעבודה וגם ביחסים עם הבורמנים. לוין יכהן גם בציילון. סניהקרו עומד לקבל רוב. רה,מ עכשיו אינו פופוליארי ואינו איש חשוב, נתמנה ע"י המושל הכללי סיר אוליבר גונאטילקה. הטמילים יקבלו 25 צירים (בס"כ יש 151 צירים) ויהי כוח מיקוח רב, אם לא אוצר רוב. לא לכל הטמילים יש זכות בחירה. כי הם מהגרים מהודו. זיאמה בא אצלי בענין ועדת הרצל. מציעים לרכז ימי הזכרון למאה שנות הולדת הרצל מיום העצמאות עד כ' תמוז. מציעים להקים חבל ערד לזכרו של הרצל ולקרוא לו חבל הרצל. תדי הזמין אותי בבוקר לראות הטלביזיה של אד. מרו על שיחתו עם או נו. שאורגנו על ידי מרו לפני כמה חדשים. השיחה אינה רעה, ואו-נו לא נשתנה. בחדר הסינימה תפסה אותי אשה אמריקנית כברת הדסה יש לה שגעון לנטוע יער בקה"ק על שם קבוט לודג'. הפניתי אותה ליוסף ויץ. {0191-54} אחר הצהרים בא אצלי שזר. יוצא מחר לאמסטרדם. ביום בו תתקיים ישיבה של ארגונים יהודים בעולם (קונגרס יהודי עולמי? לא, זה נוסף על הקונגרס). זהו נסיון להקים ועדה של ארגונים יהודים, משתתפים בני ברית, הקונגרס היהודי העולמי, בורד אוף דפיוטים באנגליה, בדרום אפריקה ובאוסטרליה, דיה (מעין בורד דפיוטים) בארגנטינה והקונגרס היהודי בקנדה (רואה עצמו כחטיבה בפני עצמה) וקריב בצרפת (אליאנס והקהלות). הסוכנות משתתפת במשקיפה. זהו מעין "זקני ציון". ידועו על מצב היהודים בעולם, במידה שכולם יכולים להתאחד בעזרה לישראל, דאגה לזכויות היהודים. עד עכשיו טיפלו ביהדות רוסיה על פגישה עם כרושצוב ועוד, ושאלת מרוקו (עליה). הרמן הרצה על זכות זו כחלק מזכויות היהודים. יהודי דרום אפריקה ובני ברית הסכימו לכך. אבל יש עוד פחד של התארגנות יהודית עולמית. הסעיף העיקרי בפגישה יהיה - התפרצות האנטישמיות (ברדיו שמעתי היום שהיו כאלף התפרצויות ב23- ארצות). הגיעו למסקנה שיש לדון גם על חינוך יהודי. זלמן סבורשיש מרכז נאצי בקהירו. הוציאו אחרי מות היטלר הרבה כסף לשויץ ולעוד מקומות. זה לא נכלל בגלוי בסעיפי סדר היום. בסה"י יש 4 סעיפים (אגב- בנימין אליאב שחזר עכשיו מרוסיה יהיה שם): 1) רוסיה והיהודים, 2) מרוקו, 3) חרם ערבי, 4) חינוך. גולדמן סבור שלקראת ועידת הפיסגה יש לכנס כנוס יהודי מוקדש לבעית יהודי רוסיה, ולהזמין 10 חסידי אומות עולם שאינם שונאי רוסיה (כסרטר ועוד). לדעתי זה נחוץ מאוד, כי יתכן (אם כי אינו בטוח בכך) {0191-55} שהרוסים רוצים בהטבת היחסים עם המערב, וידעו כי ליהודים יש עוד השפעה בחלק זה של העולם, אבל גולדמן שנשיא ההסת' הציונית שרואים אותה מזוהה עם מדינת ישראל לא צריך להשתתף בכך, שלא יאמרו הרוסים (אם כי אולי יאמרו זאת בכל אופן) כי ישראל רוצה להפריע להטבת היחסים בין רוסיה ובין המערב. זלמן עורר גם שאלת ועדת הרצל. הבוקר ההתקיימה ישיבת הועדה (רוזן, אבן ובורג), החליטו, כפי שאמר לי ארן, לרכז הפעולה בין יום עצמאות ובין כו' תמוז, וגם לשוות ליום עצמאות זכר הרצל. בורג התנגד לכך, אבל אמר כי אם אני אסכים - לא יתנגד. איני רואה כל סיבה להתנגד. מדוע לא נעשה זכר הרצל ביום העצמאות? (בורג טען שזהו שעטנז) - שזר יוצא מחר לשבועיים. לפנות ערב קבלתי מכתב ארוך מגלילי, תשובה על מכתבי אליו מיום 18.11.59. המכתב כתוב באופן חברי, גלוי-לב, בהרצאה ברורה, ומסביר ההבדל כביכול שבינינו. לערב הזמנתי את גלילי, יגאל ובן אהרון לשיחה של שאלות אלה - והמכתב ישמש עיכוב. עניתי לו קצרות, אבל אני חייב לו תשובה מפורטת. בערב ב20.30- באו השלושה. אמרתי להם כי קראתי בעיון שנית מכתבו של גלילי, ציינתי בכתב עיקריו, אני שמח שסוף סוף שמעתי ברורות מה לדעתם ההבדל (כולם קראו המכתב לפני הישלחו אלי) - ואני אומר בהחלט כי ההבדלים קיימים רק בדמיונו של גלילי, ואין בהם ממש. ההבדלים לדעתו הם 1) האפשרויות וקצב {0191-56} של הגשמה סוציאליסטית בארץ, 2) בהערכת הערך והצורך במסגרות פועליות עצמאיות לחינוך והגשמה ("בחברה מעמדית אין שליחות") הסגוליות ניתנת להתבצע במסגרות ממלכתיות וללא מאבק מעמדי"), 3) בסוגיות שונות של המאבק הסוציאלי, 4) במדיניות ויחסים עם כוחות לא פועליים בקואליציה, 5) בהערכת כוחות ומגמות בזירה בינלאומית והמסקנות הנובעות מכך לגבי מדיניותה של ישראל. והוא נותן דוגמאות: 1) ב"ס לעבודה ולחלוציות ברשותה של תנועת הפועלים. 2) תנועות נוער חלוציות לחלוציות, 3) תנועות מאורגנות בהתישבות, 3)חינוך צ.ס.- איסטי של הדורות הצעירים, 4) טיפוח נושא חברתילמשק שיתופי וקואפרטיבי עיקרי הנוער לפועלים, והוא דורש: 1) לטפח ערכי שויון מבלי לבטל הפרטיות, מקצועות, 2) מדיניות של עצמאות, אי הזדהות, חתירה לשלום, 3) משק עובדים בחקלאות ובחרושת ("לא מתנגד למשיכת הון). כדוגמאות לסטיה הוא מציין חוזה בטחון עם ארה"ב, "הדוקטורינה", מכירת נשק לגרמנים. אמרתי שאני רואה הבדל אחד יסודי: מכיוון שהם סיעה קטנה אינם מוכרחים ואולי אינם מוכשרים לעשות חשבון כולל של צרכי המדינה. "ברית" ו"מסגרת" לא יועילו כל זמן שאנו מפולגים וכל פלג אומר תחת השני ורוצה לרכוש רוב. במלחמת אחים משקצים ערכינו החלוציים בנוער. לעשות נער לחלוץ יש להשקיע כוחות אדירים, אבל לעשותו לציניק - קל מאין כמוהו, וכל פגם שלנו מקל עליו התפרקות ערכים. {0191-57} אני רואה שני "מפתחות" לתיקון המצב: בחירות אזוריות ואיחוד, אין הם בעצמם תיקון המצב - אלא אמצעי, בלעדיהם המצב לא יתוקן וכל "תחליף" לא ימלא מקומם. בינינו ובין השה"צ יש מרחק - וכשאני מדבר עם אנשי השה"צ אני מקבל המרחק כעובדה, ומדבר אתם מעבר למרחק. לאחר שקיבלתי מכתבו של גלילי - והוא כתוב בכנות - נתברר לי בעליל שאין כל מרחק, אלא תרגילי עבר, התימרות, אי- ראית צרכי הכלל. לא נכון שיש עכשיו פחות חלוצים - יש יותר. אבל ההשוואה עם העבר (שהיא לדעתי לטובת ההווה) אינה מנחמת אותי, כי אני רואה משימות העתיד וסכנותיו, ולכך מה שעשינו עכשיו לא יספיק. והסכנות - בשטח הבטחון, המשימות - העלאת אלו אסיה ואפריקה שדורשת לפחות שני דורות ואכלוס השממה. יש גם להתכונן לעלית יהודי רוסיה - שאם תבוא וכאשר תבוא - תציף את הארץ. במצבנו אין אנו מוכשרים לקלוט אותה. היא עלולה להציל מצבנו, ואם חלילה תיכשל - יהא זה המכשול הפטלי. אם הם רוצים "ברית" משולשת ינסו - לא אתנגד לכך. איני מאמין בה. תורת שלילת פזיזית של ישראל (כלומר לא רק אה"ע ומפ"מ, או אה"ע ומפא"י) היא הרת אסון, אם כי אני מאמין שיבוא גם השה"צ לאיחוד, אבל רק אחרי האחוד בין שנינו, כי רק אי הבנה מפרידה בינינו ולא שום עיקר או תורה, ומה שאין כן בתקופה זו לגבי השה"צ. ישראל אמר שעוד במפ"מ נלחם בבנקין נגד תורה אלטרנטיבית של השה"צ. נפרדנו בידידות - אבל לעת עתה בלא כלום.