יומנים > יומן - מלא 25/09/1923

{P001} {0001-65} ט"ו תשרי 25 ספטמבר גמרתי היום את מכתבי לוה"פ שבו מסרתי תמצית הענינים שלנו פה - על התערוכה שלנו, פוע"צ, החלוץ, אפשרות העבודה בשביל א"י, היחס לרוסיה והצורך בהסברה, ענין ספרית הברון והתערוכה של הקיץ הבא. הודעתי שבדעתי להשאר פה עוד כחדשים אם רק אורשה לכך. אתמול בקרו את תערוכתנו חברי מי שהיה י.ק.פ. - אשת דניאל, החבר שלום ועוד. י.ק.פ. נתבטלה בהחלטות הרב. מעטים מהם נכנסו לר.ק.פ. נשארה קבוצה קטנה ובראשה ליימה. זימה אוסטרובסקי, ריז'יק ועוד אחדים. מפלגה אין, כי בתוקף החלטת הרב נתבטלו באופן פורמלי. השיירים משתדלים עכשיו בדבר השגת רשיון לסדור י.ק.פ. חדשה.. במכתבי לוה"פ כתבתי בדבר החלוץ: "האפשריות הן גדולות. בתנאים של עכשיו אין אורגן מחוץ לחלוץ שיוכל לרכז את הפעולה הארצישראלית בחוגים שונים, יהודיים וממשלתיים, יש אהדה רבה לחלוץ. אפשר להשיג קרקע ומשקים, אם כי הגוינט עומד עכשיו לפני ליקוידציה יש גם עכשיו אפשרות להשיג אמצעים. החומר האנושי הנמצא הוא מן המובחר. החלוץ יוכל בתקופה הקרובה לשמש מנוף מרכזי לכל עבודתנו ברוסיה. קיומו הוא צורך חיוני מוסרי לדור היהודי הצעיר. ליהדות הרוסית נשקפת בתנאים הנתונים סכנת הרס מוסרי וכליון צבורי. הקומוניזם עם כל קסמיו וכחו אינו אותו הכח המוסרי הגדול שלאורו יגדל הדור החדש. מעטים מאוד הקומוניסטים היהודים. {0001-66} לפי המספרים הרשמיים שיש בידי היו בשנת 1922 רק 19.564 קומוניסטים יהודים (ממספר כללי של 375.693 = 5.2%). בבונד ובפועלי ציון בלבד היו לפני המהפכה הבולשבית פי שלשה, אם לא יותר. פועלי ציון מונים עכשיו אילו מאות חברים, לפי דבריהם הבונד אינו קיים. צ"צ אומרים שיש להם 3.000 חבר, צ.ס. גם הם חושבים שיש להם כמספר הזה. ברור שהרב הגדול של הנוער היהודי הם עכשיו מחוץ לכל חיים צבוריים ואידיאיים. ומחוץ לקומוניזם וא"י אין כלום - בהחלט. אין עכשיו עבודה צבורית ותרבותית שיכלה לפרנס את האיגטלגנציה הבלתי מפלגתית. והנה הקומוניזם המנצח, השליט אינו מושך את הלבבות, וכחה של א"י בתור מקום אידיאליות והתענינות ומזון נפשי ורוחני - לא נס, למרות כל ההרס והחורבן של הציונות ברוסיה. בזאת נוכחתי בפגישות המקריות והשיחות המקוטעות והארכות שהיו לי את מבקרי התערוכה ובהזדמניות אחרות את הצעירים היהודים הרחוקים מהקומוניזם והקרובים אליה. וכח מושך יוכל להיות כמובן רק לציונות שלנו, של תנועת הפועלים בארץ, ולנושאי ציונות זו בגולה - לחלוץ. תנועה חזקה ורבת=השפעה של החלוץ היא לדעתי תנאי מוקדם לתחיה הצבורית והמוסרית של היהדות הרוסית. החומר והתנאים האובייקטיבים לתנועה זו ישנם ברוסיה, למרות הכל. חסרה ההדרכה. חברי מרכז החלוץ הם צעירים נחמדים ומסורים, אבל אינם תופסים את המצב ואין כחותיהם האישיים מגיעים . לגבה התעודה המוטלת עליהם. ובלי עזרה אישית של ההסתדרות לא יתפוס החלוץ המקום הראוי לו. ונצטרך לטכס עצה איך לתת את העזרה הזאת לחלוץ. {0001-67} החלוץ אינו המעשה הציוני היחיד שאפשר לעשות ברוסיה. טעינו טעות גדולה בסברנו שברוסיה אין אפשרות להשתתף בעזרה ממשית בעבודה הארצישראלית. נסיתי לברר מה אפשר לעשות פה בשביל בנק הפועלים - הדעה הכללית היא שכאן אפשר בנקל להשיג מאה אלף פונט. נניח שהמספר הזה הוא מוגזם. אולם אין לי כל ספק שסכומים גדולים אפשר להשיג כאן. ברוסיה יש עכשיו ולטיה גבהה - הצרוונץ, שאמנם בחו"ל אין לו מהלכים, אולם בשוק הפנימי הוא איתן, וירידת הכסף הסובייטי אינה משפעת כלל על השער של הצרוונצים, שאינו משתנה. הצרוונץ גדול מהפונט האנגלי, ושערו קבוע, והצרוונץ הוא פה הרבה יותר זול ופחות ערך מאשר אצלנו הפונט. אנשים מוצאים פה עשרות צרוונצים. בקלות גדולה יותר מאשר אצלנו שילינגים ולאסוף אלפי צרוונצים אין זה. דבר קשה יותר, אם רק יש הרשות הליגלית לכך. באופן בלתי ליגלי אולי אפשר להשיג דבר מה, אולם דבר חשוב אפשר לעשות רק ברשיון ובגלוי. ואילו היה עולה בידינו באיזה אופן שהוא לאשר את הבנק שלנו ברוסיה או למצוא דרך אחרת לאפשר פעולה גלויה בשביל הבנק אין לי כל ספק שהיינו יכלים לאסוף פה סכום יותר גדול מאשר באמריקא. יש עכשיו הרבה עשירים יהודים, גם במוסקבה וגם בערים אחרות, ועל כסף אין הנפמנים חסים עכשיו. הנטיה לצבור ולשמור כסף נכחדה לגמרי ברוסיה הסובייטית הנפית (או ה"פכחת" בעברית מלשון פ'וליטיקא כ'לכלית ח'דשה). אין איש פה בטוח שכספו ישאר ברשותו גם ביום מחר, ולכן מתפתחת פה הנטיה לפזר ולבזבז בלי חשבון ובלי גבול. {0001-68} מלבד שאלת הליגליזציה יש עוד קושי אחד: רוסיה ש"נתפכחה" אינה נותנת להוציא כסף מארצה. האכספורט נמצא כלו בידי הממשלה. על שני הקושיים האלה מוכרחים באיזה אופן שהוא להתגבר. התיעצתי עם יודעי דבר, והעצה הנראית לי ביותר היא - לפתת פה סניף של בנק הפועלים, שכל כספיו יאספו ברוסיה. אמנם גם דבר זה אינו קל ופשוט ביותר, צריכים לקבל לכך קונצסיה מהועד הקונצסיוני. דבר חשוב שני שיש לעשות ושהוא יכל לשמש כלי-עזר לעבודה ארצישראלית הוא יסוד חברת-מסחר רוסית ארצישראלית. דבר שלישי - אף הוא חשוב במדרגה הראשונה - הסברה של עבודתנו ותנועתנו בעתונות הממשלתית (אחרת אין פה). מוכרחים לפרוץ את הקיר של שקרים ובלבולים שהקימו נגדנו צוררינו. ההתנגדות לעבודתנו ולתנועתנו מצד רוסיה הסובייטית אינה כרוכה בעצם השיטה הסובייטית ואינה נובעת לא מתוך התורה הקומוניסטית ולא מתוך האינטרסים הממלכתיים של רוסיה הסובייטית. ומוכרחים למצוא דרך לדעת הקהל של רוסיה השלטת. זוהי תעודה מדינית גדולה. היבסקציה אינה רוסיה. עם היבסקציה אין לנו שפה משותפת. רוסיה הצעירה אינה יבסקציה. לא אעסוק בנביאות - אבל יש לי הכרה עמוקה וברורה שהשלטון הקיים ברוסיה אינו בן=חלוף. הוא לא יפול. אין מי שיפיל אותו. אין מי שיחליף אותו. אם טוב הוא או רע - אחת היא. שלטון אחר לא יהיה ברוסיה ואם אין אנו מוותרים על היהדות הרוסית - אסור להזניח את ההסברה של תנועתנו בחוגי השלטון הרוסי. פליטי הציונים הרוסים המשתתפים בחו"ל בתור ציונים {0001-69} בהסתה ונרגון והפצת דבות נגד רוסיה הסובייטית הם עוכרי היהדות הרוסית והציונות ברוסיה. אין סכנה גדולה ליהודי רוסיה ממפלת המשטר הנוכחי. זוהי הכרה כללית של כל יהודי רוסיה בלי יוצא מן הכלל , של כל החוגים והמעמדות גם של אלה העוינים את המשטר הקיים, מהפכה חדשה ברוסיה - זהו כליון והשמדה בשביל יהודי רוסיה. סכנה זו לאשרנו רחוקה מאוד מהמציאות. הממשלה איתנה, והיא הולכת ומתבצרת. היא הולכת ומסתגלת מיום ליום לצרכי החיים ותביעותיהם הריאליות, ואין כמפלגה השלטת לכשרון ההסתגלות. כל הבדותות והשטיות המתפרסמות מזמן לזמן בחו"ל, ע"ד מהפכות והתנקשיות בטרוצקי ועוד "בבא מעשיות" כאלה מעוררות פה רק צחוק. אולם כשכל השקרים האלה מסופרים בעתונות הציונית - הם רק מחזקים את כח היבסקציה ונותנים בידה נשק להלחם בנו. הם מגבירים את הטעות האוילית שהציונות כשהיא לעצמה, בתור תנועה, אויבת וצוררת לרוסיה הסובייטית. וצריכים להבין את נפשה של רוסיה החדשה - זו שהתאבקה ארבע שנים במלחמת=אזרחים אכזרית את הקולטשקים והדניקינים והורוגלים, ברעב, במגפות, בחוסר כל, קבועה ומנודה בעולם, שראתה את הפוגרומים מעוררי=הזועה של "הלבנים" - מה בעיני רוסיה זו המלה קונטר- ריבולוציה, תנועה אנטי סובייטית. היבסקציה יודעת את הרגש הזה והיא מנצלת אותו בסדיסמוס שטני נגד הציונות. את הנשק הזה מחויבים לעקור מידיהם. יתאחדו הפסמניקים את המונרכיסטים והמילוקובים - אבל אל תשתתף העתונות הציונית בספיקולציה פלילית ואולית זו. אין ציוני מחויב כמובן להיות חסיד רוסיה הסובייטית - אבל אל ישתתף בקמפניה של שקרים ודבות נגדה, אם רוצה היא להלחם בדבות והשקרים {0001-70} הנפוצים נגדנו וששוללים את אפשרות ההסברה והבראת היחס במדינה הראשונה במספר יהודיה. רוסיה הסובייטית חדורה עכשיו רצון עז לעבוד בעד בנינה ותקומתה הכלכלית של רוסיה וקשירת יחסים את מדינות חוץ, ביחוד את אנגליה ואמריקא. לא קל יהיה לשנות את יחס רוסיה לתנועתנו - אבל הדבר אינו מן הנמנעות, ומוכרחים לעשותו, בכל המאמצים, כי היהדות הרוסית יכלה שוב להיות לכח הבונה הראשי של ארץ ישראל. בפרוצס הזה של שנוי ערכין בעמדת רוסיה הסובייטית ובתחית הפעולה הארצישראלית ביהדות הרוסית הוטל עלינו, על תנועת הפועלים באר"י, התפקיד הראשי והמרכזי. בידינו הדבר הזה. אין כח אחר שיוכל לעשות את הדבר. עבודתנו מעוררת כבוד - אם גם מתנגדים לנו. אין לנו להסתיר דבר. בשיחות שהיו עם קומוניסטים ספרתי שאנו משתתפים באמשטרדם. גיליתי "מומים" אחרים: שאנו דואגים לעתיד כל העם העברי, שאנו לוחמים לתחית השפה העברית, שלנו יקרה ארץ ישראל, שאנו מתחשבים רק את צרכינו העצמיים שאין בהם כל נגדד לתנועה הסוציאלית העולמית - ואלה שלא הרעלו עדין מבינים זאת ומתיחסים בכבוד. פה יש פרונט חשוב יותר מדי - גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ, ואסור להפקירו בידי צוררינו".