יומנים > יומן - מלא 25/12/1952

{P001} {0058-74} 25.12.52, יום ה' כל היום מטופל במונטור וחבריו (וינצקי, רוטברג ועוד). בבוקר התיעצות עם חברינו: גולדה, אשכול, יוסף, אהוד ותדי. הם כבר ניסו לרכך מונטור וחבריו. באחת עשרה ישיבת עם מונטור. מקודם שתיקה זועפת אח"כ התפרצות גסה של מונטור: על "השכל" וה"אומץ" של הממשלה. בקושי הבלגתי בדברו. ביקשתי שינסהו הצעות ותביעות בכתב - ונוכל להגיר מה כן ומה לא. גערתי בו על גסותו. - אה"צ מסיבה ידידותית בביתי, ובערב גמר השיחה. {0058-75} הביאו נוסח של שתי תעודות - אחת פנימית, לעצמם, אחת - לפרסום. בפנימית כתוב נציג הממשלה (הצעתי שזה יהיה האוצר) כי המלווה חיוני, הברת חמלווה כפופה לאוצר, הרשות העליונה, היא הממשלה, בכל יהיעצו עם השגריר, במקרה הצורך הממשלה תכריע, המלווה ימשך גם להבא,ימציאו להם אינפורמציה על שימוש בכספים; כלפי חוץ הודעה על הפגישה על חשיבות המלווה וכו'. העירותי על החסר - אם כי הסכמתי בדרך כלל ליש. חסר היחס למגבית ולתיאום. הסברתי מדוע יש להתחשב עם הסוכנות כל עוד היא קיימתבאמקיא, ומדוע אין אנו מעונינים במריבות - אם אפשר להמלט, ומדוע לא הסכימו להכרעת השגריר ואין לחייב אותם על כך. הס מצדם הסבירו מדוע ועד תיאום כזה שאין בו רצון לעזור לשני המפעלים :כי ראשי המגבית מתנגדים למלווה) ואין בוועד כוח הכרעה עלול רק להזיק. הסכמתי שלא ידובר אתם על תיאום - אבל הצהרתי שהבעיות קיימות ואנו נפתור אותן. דיברתי עוד עם מונטור על חשיבות הליכוד הציוני בארה"ב, על הצורך ביחסים טובים בין המלווה ובין התנועה הציונית המאוחדת, וביקשתי שיפגש עם גולדמן ברצון טוב. הבטיחני. גס בישיבת הלילה נאלצתי לנעור במונטור - והגערה הועילה. המסיבה נגמרה בכי טוב - ובשעה מאוחרת - קרוב לשתים בלילה.