1
מתוך
מקומות:
Mele'a
Challes
Dimona
Arad
Ezer
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
26.02.1960
217396
{P001} {0191-118} 26.2.60, יום ו' בתשע בבוקר - ועדת חוץ ובטחון. עניתי על השאלות מיום ג'. בשלוש הזמנתי לביתי את גלילי, יגאל, ובן אהרון. ההזמנה מסרתי עוד ביום ג'. בינתיים קיבלתי מכתב ארוך וחברי מגלילי המסביר הבדלים בין אה"ע והמפלגה. בפעם הראשונה הוסבר לו במה הם רואים שרשי הפילוג. אך מכיוון שהזמנתי - לא חזרתי בי, אם כי היה כבר ברור שאין סיכוי מעשי לשיחה חברית על איחוד. קיבלתי בינתיים גם תשובה מאוחרת מטבנקין על מכתב ששלחתי לו בנובמבר. קראתי לפניהם מכתבו של טבנקין ותשובתי, כי בתשובה הזכרתי את גלילי ויגאל. שאלתי שלוש שאלות: 1) למה גזרתים על עצמכם להיות במיעוט - בשעה שלמעשה {0191-119} אתם רוב ברוב השאלות. 2) למה אין אנו משותפים בדיון ובהחלטה כחברים שאין ביניהם מחיצה למפרע, אם כי יתכנו ביניהם חילוקי דעות, 3) אולי נעשה התחלה ע"י איחודנו לשנוי המשטר בארץ - על ידי שנוי משטר הבחירות, הקמת משטר דו- מפלגתי, ונביא את מפ"מ לאיחוד - ונסתער בכוח מאוחד על הנוער. אמרתילהם שאם הם עומדים על מסגרת של "שלושה" - ינסו להקימה, ואם כי איני מאמין בה א) מפני שמפ"ם לא תיתן יד, ב) מפני שמסגרת נוספת על הסתדרות ו"שותפות" בממשלה לא יהא בה ממש אם אינה מסגרת מפלגה מאוחדת - אף על פי כך לא אתנגד לה, ולא עוד שאתן לה סיוע במידת יכלתי. ציינתי שאני רואה צורך באיחוד מלא ושלם - עם חופש וויכוח - לשם שלוש משימות עיקריות: 1) חינוך העולים ומיזוגם, 2) תנופה לישוב שטחי התורפה בצפון ובדרום, 3) הסתערות על החלצות הנוער. אמרתי לגלילי שאיני בטוח אם אפנה לתשובה מלאה למכתבו החברי וגלוי- הלב, אבל אתן לו בעל פה תשובה קצרה. הנוסחאות שהוא משתמש בהן - איני כופר בהן, אבל הן נוצרו לפני עשרות שנים, ואם כי הן נכונות במהותן, אינן ממצות הבעיות החדשות והמציאות החדשה, ואציין רק שתים: אופי העולים למדינה שונה מאופי ויכולת העולים בימי העליה השניה והשלישית, בעיקר השמדת יהדות אירופה, ומי שאינו נפנה לבעיות של המציאות החדשה - אינו נאמן בפועל גם לנוסחאות הישנות. יש מדינה, ויש מיליון עולים שונים בחינוכם, בעברם, בהוי, ומבלי שנרתם במלוא היכולת האינטלקטואלית והמוסרית לפתרון ולמלוא המשימות החדשות - אין {0191-120} טעם לשום נוסחה. היותם עומדים בחוץ - מרחיקה אותם ממכלול הבעיות וממכלול האחריות. בן אהרון ענה הראשון: תנועת הפועלים תתאחד במעשים שלה - כשתדע מה לעשות. אבל עכשיו אנו רחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב. כל הצעה שהוא מציע בממשלה - לא מקבלים. בהסתדרות לא מקבלים ב95%-. אבד כלח על שלוש המפלגות (העירותי שאני מודע בקיום שלוש "מפלגות"). בתשובה להצעתי לשנוי משטר הבחירות אמר: לא תקטול את שתי המפלגות האלה ע"י ביטול נציגותן בכנסת. יש להם קבוצים. המסגרת המוצעת על ידם - היא פדרציה של מפלגות לדיון משותף ללא מחיצות וגם להכרעה. אבל אינו יכל לקבל מרות רעיונית. אינו רוצה בפילוג חדש - ולכן לא יתאחד. יגאל אמר שיש לו שלושה אידיאלים: 5 מיליון יהודים, שלמות הארץ, תנועת פועלים מאוחדת. הוא מאמין באיחוד בשלבים, מציע ועדה של ששה לדון על שתוף ואיחוד. ישראל שואל אם אשתתף בועדת הששה. עניתי בחיוב. ישראל הוסיף: האיש היוקד בענין היהודים שבאו ויבואו זה טבנקין. הם הזמינו לשיחה את יערי וחזן. אחרי פגישה עם מפ"מ ידונו אם יזמינו שלוש המפלגות. אם מפ"מ תסרב - לא יסוגו מהתביעה למסגרת השלוש (כלומר - בלי מפ"מ לא ילכו לשום דבר). שאלתי: ברורה לכם תוכן מסגרת השלוש? ענו: לא עד הסוף, יש ניואנסים. {0191-121} ספיר חזר אף הוא מפרס. הפרסים יותר כנים ופחות מסויגים מהתרכים. יש להם יותר חשבון ריאלי בתרכיה נפגש עם זורלו, בפרס - אם רוה"מ (אקבל), עם שר החוץ, המסכר והחקלאות וחוגים גבוהים אחרים. היה גם גנרל אחד נוסף על בכטיאר. ביום ב' (22.2.60) הגיע לטהן. שר החוץ אמר לו שהחליטו להקים יחסים תקינים שלבים שלבים. יקימו קונסוליה, קונסול כללי, ואח"כ נציג דיפלומטי. עכשיו קיבלו דעתנו בדבר קאסם, אם כי מקודם היו בטוחים שהוא קומוניסט. עכשיו יחדש היחסים אתו. שר החוץ אמר לו כי נאצר הוא לא רק שונא של ישראל - אלא של פרס. ביקשו להגיד לי שאם רבוי האינטלקטואלים ברוסיה - יגדל החופש. הוא סבור כי נאצר הוא עצבני ופועל מתוך עצבים. אקבל ביקש למסור לי ד"ש. שר החוץ אמר לו שרוצה לבקר בישראל. הפרסים סבורים שהזמן פועל נגדם - אם לא יעלו מצב החקלאים. היבול שלהם הוא 1/6 משלנו. אינם מנצלים מי תהום, יש שנות בצורת. 70% מהמים הולכים לאיבוד. יש מחלות עצים וצמחים שאנחנו כבר התגברנו עליהם. רוצים לקנות מאתנו פרות. רוצים שנעזור להם בגידול מטעים. קיים חמש ישיבות עם מומחים שלנו (ויינר, יצחק לוי) וינר עשה עליהם רושם רב. הם שונאים האמריקאים. בראשית אפריל נשלח להם מומחים לחפש מי תהום ולתכנן מים וחקלאות בשטח חדש. ישלחו אלינו 30 מומחים חקלאיים שלהם באפריל לחמה שבועות, ללמוד מאתנו. רוצים ביחוד שנעזור להם בגידול בננות. {0191-122} ספיר עסק גם במקצועו - תעשיה. יש יצוא לפרס, אין יצוא פרסי לישראל, פרט לנפט. התרכים מתחרים אתם בפירות מיובשים. אינם יודעים איך לארוז. מבקשים עצתנו. ספיר הבטיח למכור להם ייצור תעשיה בקרדיט. יש דם סופרמרקט עם מצרכים ישראליים בכתבות עבריות. הם פתחו תחילה חנות גדולה בשותפות עם גרמנים, והגרמנים רימו אותם. הם מבקשים בנידון זה עזרתנו. אקבל אמר לו: ישראל הוא גורם מאזן באיזור. ביקש למסור זאת לי. ספיר הזמין 10 ראשי הקהילה היהודית - עשירים מופלגים - והציע להם השקעות בארץ. הבטיחו השקעה של מיליון דולר. בכטיאר ושר החקלאות באו להיפרד ממנו. אמרו לו יש לנו סנטמנט כלפיכם, אבל זה גם כדאי לנו. לדעת ספיר יש להחליף את דוריאל (שליח מה"ח - שי לו אשה נוצרית). סו"ב בונה בפרס 160 קמ"ר כבישים. גם פול שולמן עושה שם עבודה. שר החוץ יעץ לספיר לעשות שלום לכל הפחות עם אחת ממדינות ערב (לבנון, צפון אפריקא). בשתים עשרה וחצי בא הרצוג [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... ] [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ] [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ] [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ] [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ] {0191-123} בשתים עשרה וחצי בא לרטו - ראש עירית דימונה ומזכיר מ.פ.צ. אין בעית תעסוקה, אבל אין שכון. מוכנים לשכור וגם לקנות דירה. מפעל כיתן ידרוש 1200 איש, יחסר אז דיור ל1500-. עכשיו יש 4500 תושבים בדימונה, 1000 ילדים בב"ס וגנים. יבואו עוד ילדים. דרוש ב"ס תיכון - באוקטובר 1960 יסיימו 53 ילדים כיתה ח' וחלק גדול מהם יש רצון להמשיך בלימודים. אמסור על הדבר לשר החינוך. באחת אה"צ בא אצלי פרופ. בר עם עוד שני ב"כ התאחדות עולי פולין י. מימוני וי. פובינסקי. יש בארץ 90 התאחדיות ארציות. הם מציעים להקים ארגון גג לכל התאחדויות למען מיזוג גלויות. הפולנים משתפים פעולה עם המצרים. זה רעיון יפה - יהיה קושי עם איחודי צפון אפריקה המתחרים זה בזה. בשתים באה אצלי סאלי הרומנית. היה לה צורך נפשי להגיד לי כמה דברים שהיא חוזה בעיני רוחה. רשמתי עיקרי דבריה: "נותנים לך כוח, נותנים לך שקט. יטלו ממך דאגות. אין צורך בדאגה לארצנו ולעמנו באים ימים טובים. יש קר אנשים אחדים - שנים שלושה יהודים בישראל - שאתם אני צריך להחמיר. יש להם אמביציות אישיות, עם אלה עלי להיות חמור (Peneive) מאוד. -שאלתי: הם סוכני ארץ אחרת? ענתה: לא. יש להם אמביציות, עובדים נגדנו ולא צריך לוותר להם. שאלתי: הם תופסים מקום פוליטי בישראל? ענתה: כן. יש מים בנגב. במרכז הנגב. יש לנו נפט כמו לערבים, אבל אין לנו די יהודים בשביל לגלות הנפט. {0191-124} אם אין יהודים - אין השטח שלנו. עד שיהיו 5-4 מיליון יהודים לא נמצא הנפט. את המים נמצא, שאלתי: למצוא נפט דרושים מומחים. למה זה דווקא מיליונים יהודים? ענתה: כוח יהודי גדול. (חזרה פתאום לתימה הקודמת): לא לוותר להם. הם מדברים הרבה, עובדים נגד. יש גם 4 אנשים שאינם עושים פוליטיקה, הם חשובים, ויש להתיעץ אתם. אין אנו דומים לעמים אחרים. לא נוכל להיות כמוהם. יבוא זמן יותר גדול מאשר היה, עבודתך לא נגמרה. יש לך עוד הרבה שנים לעבודה, אבל לא נצליח רק ברובה - אלא ברוח. - שאלתי: ואם נותקף? ענתה: לא יתקפו. אין להם כוח. אין אנו בסכנה. העולם נגדנו, אבל אין דבר. דורשים מאתנו להיות טובים, נבונים - נירש זאת מהדורות הקודמים. אנחנו עכשיו קצת למטה - נעלה. יש תקווה גדולה. נעשה ארצהו כמו שאלהים הטוב רוצה. בשלושה השבועות הקרובים יחול שינוי. יחול שינוי לטובה." בשיחה אתי אתמול אמר בנטוב (ראה עמ' 26): בעין בוקק נבנתה אכסניה ונמסרה לקפ"ח. הרופאים היו של הדסה. הדסה רוצה להפוך זאת לבית חולים מחקרי בשביל 50-40 איש, והסגל יכיל 25-20 משפחות. יש לבנות דם מלון. הנקודה תהיה למעלה, בשטח ערד. - בעין עובדה יש הרבה אדמת ליס בלי מים, ויש צורך לקדוח בערבה מול עובדה. התקציב הדרוש: לעין בוקק 300.000 ל"י, לשתי נקודות 300.000 ל"י, קידוחים 300.000, לפוספטים 500.000 - אמרתי לו שעכשיו אין {0191-125} לדרוש מהאוצר, אולם יש לתכנן פיתוח לארבע שנים. ביקש ממני שאני אציע זאת בממשלה. אחריו באה אצלי גולדה. ראתה את הנקוק וסיפרה לו על פגישתי העתידה עם א. שמח. בערב סעדנו אצל רננה. היו גם אהרון קציר ופלדנקרייז. הוא הסביר לי מה זה fcedbacls. גם דוליק עזר בהסברה. לדברי פ. הביטוי זה הומצא ע"י יפני, ואימץ אותו וינר.