יומנים > יומן - מלא 26/06/1950

{P001} {0019-06} יא' תמוז 26.6.50 יום ב. בשתים-עשרה בא אצלי האדמירל הבריטי סיר ג'ון ארלסטון. מפקד הצי בים התיכון. הוא אחר בשעה, לא הודיעו לו שהשעות המוםמכות הן לפי שעון ישראלי ולא לפי שעון גרינוויץ, והוא אחר לבוא לחיפה בשלוש שעות,ואליאחר בשעה. דיבר על דא ועל הא. ניסה לשכנע אותי שיש שנוי במדיניות הבריטית ואני אמרתי לו - בדעת הקהל - כן, בממשלה - כן, במשרד חוץ - לא! הוא חולק על כך, וביקש שיחה מיוחדת אתי. אחרי הביקור עליתי לירושלם, וטיפלתי במכתבים שנערמו. הכנסת דנה בתקציב ואומרים לי שהשבוע יגמר. טלפן לי יוסף: פנה אליו כהנא, מזכיר או מנהל במשרד הדתות, ביקש מכתב לרב מימון. להקל עליו שובו. יוסף קרא לי המכתב - ופסלתי אותו. מהמכתב משתמע כאילו הרב מיימון עזב הישיבה בגלל כשרות, ואין זה כן. הוא עזב רק כשדנו על קיצוצים. גם הנימוקים שנתן יוסף על הזמנת בשר לא כשר - מחייבים הממשלה לאסור יבוא של בשר לא כשר, ואין כל יסוד לכך. החזית הדתית נבוכה. אינם רוצים עכשיו במשבר, ושפירא בוודאי שלא רוצה לצאת מהממשלה. אולם אם מיימון יתעקש יהיה מוכרח לוין לצאת בעקבותיו, ואז אי-אפשר יהיה לשפירא להשאר. . אה"צ באת אצלי משלחת מטבריה: רפאל לוי ורפאל בן קיקי. טוענים בשם בעלי הבתים שנהרסו בטבריה - בהחלטת העירית וע"י הצבא. הם כופרים שהבתים עמדו להתמוטט. כל האשמה היא בנחמני. היה לו איזה חשבון להרוס העיר העתיקה. נהרסו 250 בתים שהם 900 יחידות דיור ו200- חניות. בחלקם "הנהרסים" יושבים ברכוש הנטוש - אבל עליהם לשלם שכר דירה. הם דורשים תגמול. אמרתי שקשה לחנית שמי שהוא הרס סתם בתים, ויש לברר תחילה העובדות. אם נעשה עוול - יש לתקן אותו, אבל איני יכל לסמוך רק על דבריהם. הדברים יבוררו. . / .