יומנים > יומן - מלא 26/06/1954

{P001} {0021-57} 26.6.54 סיימתי הערב לערוך שלוש ההרצאות לנוער: ראשונה בבאר שבע ביום 10.3.51, השניה בשיך מוניס 10.6.54, השלישית בנהלל 11.6.54. תחילה ערכתי זו של שיך מונים, כי דינור ביקש להמציאה לדבר שיפרסם ביום ששי זה (אתמול) דבריו ודברי. הדברים לא נתפרסמו, יתכן מפני שדברי הגיעו רק ביום חמשי (אם הגיעו). אתמול ערכתי דברי מנהלל והיום דברי מבאר-שבע. י- בדעתי לפרסם שלושתם בקונטרס בשם שליחות הנוער. - היום באו זלמן, יוספטל, אשכול וספיר והמהנדס וויינר. שלושה האחרונים במפתיע. זלמן סיפר על רשמיו, מאמריקא ובעיקר מהרבי מלובוויטש. הוא התענין לדעת מניע פרישתי ולא קיבל הסברת זלמן. יש לדעת זלמן כחמשים אלף אדוקים בארה"ב - בעיקר בניו-יורק, אבל גם בשיקגו ובלוס אנגלוס אפילו. הרבנים הקונסרבטיבים עושים רבות לחינוך היהודי, פחות הרפורמים. באמצע השיחה באו אשכול ומלוויו: ספיר-וויינר. הוא רוצה לשמוע דעתי על השיחות עם גונסטון בענין חלוקת המים של הירדן והירמוק בינינו ובין ירדן, סוריה והלבנון. בשני נחרות אלו יש 1115 מיליון מטר מעוקב (בירדן 630, בירמוק 485). ההצעה היתה לתת ליהודים 30+341 = 371 מיליון, לערבים 744. הערבים כאילו הציעו בשביל היהודים רק 226,6 מיליון (60% מההצעה הקודמת). פה הציע כבר גונסטון ליהודים 400 מיליון. לאחר צאת גונסון נשארו פה פקידים אחדים של גונסטון "אוהבי ישראל" כאילו הם הציעו 400 ועוד 60 מיליון מהישוב. {0021-58} לערבים הם מציעים 567 מיליון, מזה לעבה"י 400, לסוריה 132, ללבנון 35. על הליטני אין גונסטון רוצה לשמוע "בשלב זה". מציעים להשאיר איש נייטרלי שיפקח על חלוקת המים. אסרתי לאשכול שלא אביע דעה. יש פה שאלה מקצועית: כמות המים שאנחנו יכלים להשיג בעצמנו, וכמה תלויים בלבנון ובסוריה ובעבה"י. אילו היה מו"מ ישר עם מדינות ערב - הייתי מסכים לפשרות למען השלום. אבל יש כאן צד פוליטי, משולב לא רק בשאלת המים, אלא בבעיות אחרות. יש מגמה להשליט מעין מנדט אמריקאני על המדינה, ויש יהודים המסכימים לכך, אנשי הארץ והציונים הכלליים. עוד לא יודו בנוסח זח עכשיו, אבל למעשה נושאים נפשם לקראת זה. ההצעה אחרת שהוגשה לנו לפני שבוע ע"י רסל מעידה על כך. יש לי דעה על בעיה זו, ואני מוכן לדון עליה עם אחרים, אבל על רבעיה כולה. אני בעד שמירת רבונות ישראל בכל מחיר, אם כי אני מכיר בזיקה ובשותפות החיוניות המקשרת אותנו לארה"ב. אשכול בכל זאת לחץ ואני בכל זאת עמדתי בשלי. אמרתי לאשכול שיראה מכתבי לזיאמה. אמר ששמע כבר על מכתב זה. - - - - - - - גם זלמן וגם יוספטל רוצים לבוא הנה שוב. כי אשכול הפריע לשיחה. לפני כך באה אצלי משלחת של מועצת פועלי נתניה. אברהמיהל מסר לי בשם שלמה יוסף בונקר (מבני ישראל ההודים) כי המצב בקרב בניישראל {0021-59} (אתמול היו אצלי שלושה מכפר ירוחם ושוחחתי אתם כחצי שעה ולא התאוננו על כל דבר). רובם בשער העליה - כבר קרוב לשנה ולא נקלטו. בקבוץ יגור פרץ סכסוך (השלושה סיפרו לי אתמול עליו) ואנשי הודו עזבו את יגור. בעתון סוציאליסטי בבומביי - צ'יטרה ( בלשון מרטי) יש מכתב מהארץ חתום ע"י ג' אברך מלא זוועות. שלמה יוסף (לדברייהל - יוספטל מכיר אותו) דורש תשומת לב רבה ומשפטית המעלות למנוע ירידתן. ג' אברם טוען שאינו כלל יהודי ורימו אותו בעליה לארץ ואביו הוא נוצרי ואמו (יהודיה) היתה כאילו פילגשו. יהל עוסק בעניני עדות המזרח ודורש עידוד לעלית יהודי תוניס. (אתמול או שלשום) היו פה גם מבקרים מיהודי תוניס, מכפר יניב: בוגרים אחדים עם ילדים. ביניהם גם הילד היחיד שניצל מהאוירון שבו נהרגו כל ילדי עלית הנוער. לא הספקתי לדבר עם יוספטל על ענין זה. Barnet Litvinoff שלח לי ההגהה של הביוגרפיה שלי שמוציא )7 Cork str., London, W.1( George Weidenfeld et Nicolson ]לאור [ראה כתב יד הספר יופיע ב2- בספטמבר בבת אחת בלונדון ובניו-יורק.