יומנים > יומן - מלא 26/09/1937

{P001} {0138-116} 26.9.37 הצהרים סעדתי עם פילבי ומשפחתו בביתו ברחוב אכול. הוא ראני אתמול בקלוב אתנאום, וכששמע שאני שוהה פה רק לזמן קצר הזמינני לביתו. התנגדות הערבים לחלוקה, לפי דבריו, מכוונת בעיקר נגד האמיר. אם עבדאלה יסולק - יסכימו הערבים לחלוקה. אין הם חוששים למדינה עברית - כי אין מוצא אחר. אבל גם אבן סעוד וגם עיראק נגד מתנגדים בתוקף להגדלת כוחו של האמיר. פילבי שלח מכתב ל"טיימס" - לפי שעה לא נדפס - שבו הוא מציע לממשלה האנגלית להזמין ועידה פן-ערבית לדון על החלוקה, כשם שהיא מזמינה ועידה פן-יהודית. פרטי החלוקה צריכים להקבע מתוך התיעצות עם העולם הערבי. ואם הם בכלל יתנגדו לחלוקה? שאלתי. לא יתנגדו - מבטיח פילבי. בעיקר דרושה הסכמת אבן סעוד. פילבי מכחיש בהחלט - לא היה לי רושם בוודאותו בענין זה - שאבן סעוד חולה או שיש בלבולים בקרב משפחתו. אבן סעוד שליט במצב ויש לו סיכויים לחיים ארוכים. פילבי מציע גם לשנות את הגבולות. למסור הגליל לסוריה, את דרום יפו למדינה הערבית, לבטל את הקורידור הבריטי לגמרי, ולהעמיד ברשות אנגליה רק את הערים הקדושות (ירושלם, נצרת, בית לחם) ולהוסיף ליהודים אדמה בעמק החוף המזרחי, באופן שיקבלו גודל שטח כפי שמוצע על ידי הועדה המלכותית. הוא עומד בתוקף על חלוקה, כי אין פתרון אחר, אלא אם יבוא הסכם יהודי ערבי. לדעתו ברור שמדינה יהודית תקום, אבל הערבים ודאי יכריזו חרם כלכלי על המדינה היהודית. הסכם יתכן רק על יסוד הכרת סוברניות ערבית בא"י על מנת שליהודים יהיה חופש עליה בלתי מוגבל לא"י ולעבר הירדן אבל בהתאם לעקרון יכולת הקליטה הכלכלית שתקבע ע"י ועדה מעורב כאשר הציע לי בשיחה מיום 26.5.37. {0138-117} אמרתי לו שגם אנו נגד חלוקה ונהיה מוכנים לוותר על מדינה יהודית אם יובטח לנו חופש עליה לא"י ולעבר הירדן, לא בצורה שהוא מציע, כלומר תחת המסוה של חופש עליה כללית (מבלי להזכיר במפורש עליה יהודית) - אלא אם הערבים יכירו בעקרון שאנו שבים לארץ בזכות, שאין אנו מהגרים "זרים", כפי הזכיר ציר עיראק בגנף, אלא שיש לנו הזכות כיהודים לשוב לארץ. מי יקבע אז שעור העליה? שאל. אמרתי: נהיה מוכנים לדון על פרטים אלא אם העקרון יקובל ע"י הערבים. גם אין אנו יכולים להכיר בסוברניות ערבית - נסכים לשלטון עצמי של הארץ ולקשרה עם הארצות השכנות. הכרה בסוברניות ערבית פירושה שהערבים ישארו תמיד רוב, בשעה שעליה לפי יכולת הקליטה הכלכלית מאפשרת רוב יהודי, ולא תתכן סוברניות ערבית כשיהיה רוב יהודי. אולם הבעת דעתי שברגע זה איני רואה אפשרות ריאלית, מעשית למו"מ על בסיס זה, כי מנהיגי הערבים מתנגדים לעליה. פילבי שולל זאת. בעזרת אבן סעוד אפשר להגיע לידי הסכם. פילבי גומר עכשיו ספרו על דרום ערב, ובנובמבר יסע למצרים, ומשם במכונית לערב. הזמנתיו לבקר עם אשתו בארץ ולהתארח אצלי. אשתו קבלה ההזמנה. הוא שאל בצחוק - אם לא יהרגוהו בארץ. אמרתי - שאיני ערב לחייו - כי אין לי השפעה על ידידיו. הוא אמר שהיה רוצה לחיות חדשיים באחד ממשקי העובדים - כי הוא רוצה לעמוד על רוח תנועתנו.