1
מתוך
25.10.1949
219131
{P001} {0052-17} 26.10.49, יום ד', ג' תשרי ישיבת ועדת החוקה והבטחון. הבאתי לפניהם התיקונים הדחופים בשפוט הצבאי. הסכימו ששני היו"ר (זיאמה וניר) יקבעו ועדה מצומצמת שתברר דחיפות התיקונים ותציע לכנסת בימים הראשונים לפתיחתה לקבלם כתיקון זמני לשיפוט. {0052-18} - נשארתי בצהרים במשרדי, כי לפי החששות של אתמול היו צריכים המפגינים לבוא לקריה. ההוראות שנתתי לא למנוע בכוח כניסת המפגינים - היתה מיותרת, עד שלוש לא בא איש וניגשתי הביתה ומשם לרחוב גאולה לחנוכת בית הספרים. לא מצאתי עקבות מהפכה בעיר. חזרתי בארבע לקריה - ומצאתי שקט גמור. אמרו שהמפגינים מונים כאלפיים איש ועושים רושם עלוב. בראש הולכים אנשי השה"צ, מיקוניס וכמובן משה סנה. יבושם להם. לפנות ערב טלפנתי לזיאמה. הוא מודה עכשיו שלא הייתי משוגע אתמול ושהאוראותי היו נכונות, אם כי הבוקר בא למשרדו ושאל "איפה העזים?" (לאחר שבבית יושבים גנדיסטים...) מבתי החרושת של תעש לא נעדר אף איש. ועד הפועל פרסם כרוז שהודעת משרד הבטחון היא התגרות ואין פועל נקרא להפגנות. - בערב בא אצלי יגאל - לי.ס. יש כתבה סודית על קשר בין בריאנט וט. על בריאנט הוטל התפקיד למסור כניעת ת"א למצרים... הזמנתי את י.ס. הוא קיבל תעודה זו מו.א. המכתב נשלח לפני שלושה ימים . י.ס. דרש ממנו לבטל המשפט - אמרתי לו שאין כל שייכות בין המכתב שבידו ובין המשפט והממשלה לא תתערב במהלך המשפט. אמר שלאחר עדותו של ראה [שלבו] נוקפו חל שנוי. הוא מוכן להודות שהמשפט לא היה משפט ולא.ב. לא היתה סמכות להרכיב משפט, ואילו היה משפט חושן לא היה מוצא את ט. יושב. אמרתי זה משנת כל הדבר, ועליו להפגש עם י.ש. נפגשו שניהם ואחרי תמרונים וויכוחים שנמשכו עד אחרי חצות הגיעו לידי הבנה הדדית.