יומנים > יומן - מלא 26/10/1957

{P001} {0160-66} 26.10.57 הכינותי בבוקר ראשי פרקים לשיחה עם אנשי המגבית במלון השרון אה"צ. - באחת עשרה באו אצלי ראשי משלחת המגבית המאוחדת: הרברט פרידמן, מכס פישר (דיטרויט), פרד פורמן (רוצ'סטר), סול לוקמן (סינסינטי), סול לוין (קליבלנד), דיואי סטון (בוסטון), מוריס ברניסטון (נ.י.) - באו גם אייב הרמן וטדי. פישר שנתקרב למגבית רק בשלוש השנים האחרונות שלאונו על "המחלוקה ביני ובין גולדמן" שמשפיעה לרעה על המגבית. הסברתי להם עמדתי על הציוניות שלי, על הציוניות של ציוני אמריקה ומדוע אני בוחר להקרא סתם יהודי - כי זה מיוחד לכולנו. בררתי גם ביתר פרטות מצב הבטחון ובעיותיו. - לאה"צ, בארבע וחצי באתי למלון השרון לפגישה עם המשלחת כלה. במשך שעה נסיתי להסביר להם 3 דברים: ישראל והיהדות בעולם: המתיחות במה"ת, ישראל וארה"ב; הקשיים והמשימות שלנו. הופתעתי מההתלהבות שבה נתקבלו דברי. הסברתי מדוע אני תחילה יהודי ואח"כ ישראלי, כי המדינה יצירת העם בכל {0160-67} דורותיו, ונוצרה למען העם כולו, אפילו שלא יבוא, לכל הדורות הבאים. מה המדינה ווהנה ליהדות בגולה? שלשלת יוחסין, כמו לאמריקנים ממוצא אנגלי; מבצעינו פה יזקפו לזכות העם היהודי, בשעה שעד עכשיו כל תרומותינו הגדולות בכל הארצות - נזקפה ע"ח העמים האחרים. היהודים שלחמו בכל הצבאות - גבורתם נזקפה על חשבון העמים בתוכם ישבו, אבל גבורה מערכת סיני הרימה קרן היהודים בכל העולם וכלם יודעים שזוהי גבורה יהודית. והוא בכל מה שנפעל פה. ואנו מתחשבים בקביעת המדיניות לא רק עם צרכי ישראל אלא גם עם צרכי הקבוצים היהודים בעולם. אח"כ הסברתי מצב הבטחון מאז קום המדינה; יחסי הכוחות בינינו ובין הערבים; סיבות מערכת סיני: השנוי שתל עם כניסת בה"מ למצרים ואח"כ לסוריה, ההכרח בהרתעה אמריקנית למניעת סכסוכים פה, העלולים להתשפט בכל העולם. אפשריות השלום - אם נתבצר כלכלית וצבאיה, ואם ארצות ערב מושליהם יהיו אחראים לעם ויהיו חייבים לדאוג לצרכיהם הממשיים. לבסוף .על הקשיים והמשימות. ציינתי ההבדל היסודי בינינו בישראל ובין כל הקבוצים בגולה: בגולה היהודים חיים מתוך "גויים" רבים, העולים עליהם במספרם פי מאה או חמשים, והגויים עובדים בשדה, במכרות, בחרושת, ובים, וקצת במשרדים במסחר ובמקצועות חפשיים, והיהודים בעיקר במסחר ובמשרדים ובמקצועות חפשיים. מה עלינו להיות "כגויים" - לעשות בעצמנו העבודה בשדה, בחרושה, במכרות ובים ובאויר, וקצת - כמו יהודים בחו"ל : מסחר ומקצועות חפשיים. באמריקה "הגויים" אחראים לבטחון, - פה אנו בעצמנו. ומשום כך גבורה יהודית, אבל מטרתנו לא להיות לאספרטא, אלא להלחם בטבע ולכבוש אותו. נתתי {0160-68} להם דוגמא מחזרה לפני שבעים-ששים שנה, יבוש החולה, ועכשיו במרכז - הפרחת מדבר הנגב. משימה שלישית קליטת עולים ומיזוג גלויות וקשייו. הנכס הגדול שלנו - לא החקלאות הפורחת, לא החרושת, לא הספינות והאוירונים, - אלא הנוער, שלא היה כמוהו לעמנו ואין כמוהו בארץ אחרת, אם כי יש לנו די נוער מושחת וקרייריסטי. אבל יש לנו מבחר הנוער, והוא מסוגל לבצע שאיפתנו העיקרית: להקים פה מדינה, תרבות, חברה למופת שכל יהודי יתגאה בה. יש לו הכושר האינטלקטואלי והכוח המוסרי (חסרה שיחה) ממלון השרון חזרתי לירושלים. טלפנתי לגולדה - היא מוכנה נאומה, ונקבעה פגישה בינינו מחר. לפני נסיעתי ממלון השרון נפגשתי עם גולדמן ואהרון קציר, ובמעמד שלשתנו הבטיח גולדמן להשיג בארה"ב 50.000 בשביל מכון פלדנקרייז, כתנאי שגם אני אשיג 50.000. הודעתי על כך לפלדנקרייז. - טלפנתי לשרף - הוא מיעץ למנות כתריאל כץ, צירנו בפולין, במקומו למזכיר המדינה. כתריאל לא רוצה להשאר בפולין כי יש לו שני ילדים הזקוקים לחינוך. גולדה רוצה למנותו, לפי שרף למנהל מחלקת מזרח אירופה, אבל אין הוא יודע רוסית אלא פולנית בלבד.