יומנים > יומן - מלא 26/11/1939

{P001} {0166-64} ירושלים ,26.11.39 בבוקר עליתי לירושלים. נתקימה ישיבת ההנהלה בהשתתפות שני באי-כוח הועד הלאומי. הישיבה היתה תפוסה, כמעט כולה, בדו"ח שלי על לונדון. לאחר הישיבה נפגשתי עם פ.ר. וב.צ. וגמרנו שלאחר פרסום פסק הדין, שיבוא מחר, תוכרז שיבה לשעתיים. ביצוע הדבר יוטל על האירגון. לאחר זה היתה לי ישיבה קצרה עם אוסישקין וקפלן בדבר רכישות חדשות וישובן. הקהק"ל רכשה על חוף הים 1200 דונם בסלאומה, בין הרצליה ונתניה, במחיר של 18.000 לא"י, 3.000 דונם בסאמרה, בין חדרה ועמק חפר, 10 לא"י הדונם. יש עוד 2.000 דונם בסאמרה, ומתנהל עליהם משא ומתן. הרכישה הנתונה לדיון היא 8.000 דונם במחוז עזה, בדומה של רוחמה, מהאדמה שקנה סמילנסקי. כבר שולם בשבילה 25.000 לא"י ויש עוד לשלם 25.0000 לא"י. היהודים בשבילם נקנתה אדמה עומדים במו"מ עם הקהק"ל. הם דורשים חזרה את כל כספם, אבל הקרן מציעה רק החצי בתנאי שהם יקבלו 2.000 דונם והקרן 6.000 דונם. הקרן תרכוש את הקרקע אם תובטח הקמת נקודה מידית. קפלן מציע לקחת את הכסף הדרוש הכספי "קרן הבצרון" העתידים להתקבל מאמריקה, מאותם 10% המוקדשים לרכישת קרקע כיבושית ועבודות ציבוריות. מסקנתנו היתה, שבכל אופן יש לרכוש את האדמה, בדרך זו או אחרת נדאג להקמת הנקודה. אדמת מאצוב שנרכשה תעובד לפי שעה על ידי אנשי חניתה. ב8:30- נפגשתי עם דוב וישראל. הם מסרו לי שבשבת הופסקו על ידי המשטרה על אמונים ושאלו מה לעשות. דרשתי להמשיך בפעולה בצורה של שערוי התעמלות. עלינו להשתמש בכל אפשרות ליגלית או ליגלית למחצה בשביל המשכת פעולת הגיוס בכל הדרכים. ב5:00- שיחה עם יוסף בדבר Auxiliary Pioneer Corps. יחידה זו הנדרשת מאתנו היא חציה צבאית וחציה נועדת לעניני העבודה. היחידה היא {0166-65} קומפיין שיש בה 600 איש, המחולקת לארבע סקציות, 150 איש כל אחת. כל סקציה נחלקת לששה פלטונים, בכל פלטון 25 איש. בראש הפלטון סגן, בראש הסקציה קצין-סרג'נט, בראש הקומפיין קצין-מפקד. היחידה תהיה פלשתינאית, אבל לא מעורבת. החיילים, הסגנים והקינים, מלבד הקצין המפקד, יהיו יהודים ארצישראליים. גם הקצין המפקד יכול להיות יהודי, אם יימצא יהודי בריטי. הבריגאדיר ברונקסוויל, שהזמין את יוסף לשיחה בענין זה ב17- לחודש, המליץ מאד על ההצעה מבחינה יהודית וציונית. ההנהלה בישיבתה לפני שבוע החליטה להביא את הענין לדיון בועד הפועל הציוני, אם כי רוב חברי ההנהלה נטו לחייב את ההצעה, אולם אוסישקין מתנגד בתוקף. ההנהלה קבלה את הצעתו להביא את הענין לועד הפועל. הבקר הודעתי להנהלה שעלי לברר קודם היטב את הענין לעצמי, ואם יהיה צורך אקרא במשך השבוע לישיבה מיוחדת לדון ולהחליט בענין זה. לאחר ששמעתי מיוסף את כל הפרטים ושקלתי את החיוב ואת השלילה של ההצעה, ניסחתי את המברק הבא ללונדון: "בענין יחידת העזר החלוצית טרם החלטנו. הנימוקים בעד: (א) רצויה הגשת כל עזרה אפשרית; (ב) היא פותחת אפשרות, אמנם מצומצמת, של הכשרה; (ג) זוהי אולי פתח לענין רחב וחיובי יותר. הנימוקים נגד: (א) הפליה לרעה בתוספת המשפחתית; (ב) המשלוח למערב; (ג) אין זה צבא ממש אלא מיועד בעיקר לעבודה. רק רבע יהיה מצויד. (ד) לא כיהודים אלא כפלשתינטים, אם כי לא ביחידה מעורבת. סעיף ד' מעליב במיוחד. בטר נחליט בחיוב או בשלילה רצוי שתפנו למשרד המלחמה בטענה מדוע מכריחים אותנו להתגייס כפלשתינטים ולא כיהודים. אנו רואים בזה עלבון עמוק וכוונה פוליטית בולטת לרעתנו, גם בשעה שרוצים את עזרתנו. אין להתעלם גם מהצדדים השליליים האחרים. הבריקו על צעדיכם ודעתכם בענין זה". עוררתי עם י'וסף גם אפשרויות פעולת הגיוס. הסכמתי לדעת י'וסף שפעולת "משמר העם" תיעשה בצורה של הגנה אנטי אוירית, שקיימת כבר באופן רשמי בכמה מקומות, בצורה לש מכבי איש, מגן דוד אדום. כל אלה יהיו בגיל {0166-66} מ35- ולמעלה. בשביל הגיל שלמטה מבני 35 דעתי היא להקים מסגרת ספורטיבית אחידה לכל הישוב (מבלי לבטל כמובן את מסגרות "הפועל" ו"המכבי"), למען אפשר פעולה גלויה וליגלית של אימונים ספורטיביים לכל הפחות. הערב כתבתי למימון את יומני.