יומנים > יומן - מלא 26/12/1947

 26.12.47

הירדן - ויש להתכונן. דרושים למניעת האסון כאלף וחמש מאות לא"י. אמרתי לו לעשות מיד כל ההכנות. כל אנשי הגליל (מחוץ לצפת וטבריה) קיבלו זריקה נגד חולירע. בנימין ודוד קרון מהנגב: שלשום בבוקר יצאו ארבע אוטומובילים מבארי לתיקון הצנור, באו 3 ערבים, שנים מהם מזוינים, שסטו הצדה, דרשו מהם לעמוד ולהתקרב. אחד כוון הרובה נגדם, השנים ניסו לברוח, ירו בהם הרגו אותם לקחו שני הרובים, אחד מאלה היה רובה שנשדד ב12- לח"ז משומר השדות לתקומה (הכירו המספר) ועשרה כדורים בכל רובה. חזרו לבארי. דוד קרון 4 חדשים בנגב. בנימין - שנה. מעשה גבולות הדהים הנגב (הבידוי) פחדו מתגובת היהודים. למחרת קרה ענין משמר הנגב. עזזמה רצחו אותם - מדוע אנשי הנגב היו נגד תגובה? מפני שלא היו מוכנים - מבחינת ציוד, מלאי וכו' - לקבל מכת הערבים לאחר התגובה. אמצעי התחבורה היו רעים. מה היתה השפעת אי-תגובה בקרב הבידוים? - נוצר רושם של חולשה יהודית. כבר פרקו 600 מטר צנור צפונה מצאלים. רק השומר על הצנוק - מורה בשאוט - השתתף ברצח אנשי גבולות. בינתים הגיעו 100 אנשי חיל, פלוגת כלמה ונשק (מבלי ציוד, בלא מטות, נעלים, בגדים, שמיכות, אוהלים). 

באור ליום שני השבוע יצא כוח גדול לתקן הצנור - אוירון מת"א חג על הצנור - כששים איש (מגיעים ועובדים) תקנו כ450- מטר והחורים; במקומות אחרים. לא היתה כל הפרעה -ל ערבים. ביום ג' גמרו את השאר באותו הכוח, כשחזרו מצאו בצפון שוב חבלות ע"י יריות - מול משטרת עמאדא. ביום רביעי יצאו לתקן חורים אלה - ונפגעו בשלושת הערבים שהרגו. וחזרו לבסיסם. מהי השמירה? אפשר לבנות בונקרים, אבל זהו דרך צבורי והממשלה לא תרשה. היתה תכנית לפגוע בבירות - אבל מתנגדים לכך, שזה י.עורר.רעש . דרך שניה - להטיל אחריות אישית על היושבים משני צדדי הצנור "המערבי" מספר הבידוים פה כעשרים אלף. חיים רק על פלחה, אין להם עדרים, האדמה פה פוריה. היש אפשרות של ברית שלום? מפקפק, אמנם בשטח נירים - צאלים לא היו פגיעות, כי הישוב היהודי הוא "צפוף" והתנועה היהודית לא נפסקה. מהו הכוח היהודי הדרוש להחזיק בנגב? הפלמח לא קיבל חינוך מתאים. למדו לפשוט, להכות ולברוח. נתקלו פעם במארבים - ורו אליהם, הם ירו ונסתלקו (בשפה ששוטה - ברחו) כך היה בכמה מקרים אחרים. י אבל אם יקבלו עידוד - יוכל להתגבר על כך. החולשה היא במטה - אין 

לו כוח מספיק להשתלט על המצב (יש 5 אנשים במטה) - מחוסר כשרון ארגוני. דרוש אדמיניסטרטור מנוסה. נחוץ"מושל צבאיי" - שיסלק דאגת אספקה, תחבורה, כלכלה מהמפקדה. מהו כוח האדם - הדרוש להחזיק הנגב שלנו? הכוח הנוכחי - 500 אנשי צבא (מלבד אנשי הנקודות, הקשורים למקום) מספיק, אם יהיו שאר הדברים לרזרבה אנושית בנקודות הצפוניות, לכל הפחות עוד שתי פלוגות (300 איש), שאר הדברים הם נשק וכלי תחבורה. יש צבא ע"י בית אשל, נבטים ועוד. יש כמה (6 - 5) טורים עם טנקים - כל טור - 50 איש. ביחס לתגובה: לא דווקא על העבר, ופחות מכל נגד שאוט (גבולות) כי שם אנו היינו המתחילים. לא לפגוע בבאר שבע, כי היא צומת הדרום (עזה, חברון ועוד), יש לפגוע באנשי משפתת חגי סלאמי אבן סעיד, סגן ראש עירית ב"ש, ואחיו, ובתחבורה של באר שבע - עזה, באר-שבע חברון. אפשר למצוא בני ברית? כן, שייח סולימן אל-חוזאיל (ע"י שובל), שייח חסן אבו גיאבר (חלק צפוני של כביש פלוגה). 

וילנצוק ויוחנן: גובו הסכים לעבודה - זו תהיה הזמנת המשביר - הכשרת ביה"ח תדרוש זמן מה. כשיעבור - יתן 20 טון לחודש. המוק;ש האישי לא יעשה שבע - הוא עסוק. הדבר יעשה ע"י כמה ב"ח - יעסוק בזה שניאורסון. ההזמנה הראשונה היא 10,000. אחרי 5 -בועות תבוא תוצרת. על בקבוקים תמסר היום הזמנה - על 50,000. בנוגע לפיאט - יקבל הדוגמא, וזה יוצר כמוקשים בבתי חרושת שונים. מוקשי נעלים - יסודרו מחר. ' בצהרים ביקשתי לראות מתנה הנופש של RAF שרבים עליו הארגון ומחלקת העליה. יש כ36- צריפים. כעשר משפחות שוטרים נתישבו כאן. גם מחסני "יכסות החורף" ומחסני הדסה וועד הורים (?) השתכנו כאן, כמו כן ב,:ס לילדים דיפקטיביים. לפני כעשרה ימים נכנסו הנה אנשי חיל. לדעת הבחורים אפשר לגדור הפינה בכניסה מצד שמאל בשביל פליטים, על מנת שהפינה תהיה מגודרת וסגורה. אה"צ משלחת של אריאב וספיר. גד מכנם מתאונן שאין תיאום מצד מנהלי המדיניות הערבית. נמסר להם שההסתדרות לוחצת על הפקידים (של הממשלה) שיצטרפו לחסתי - אחרת לא יעסיקו אותם במדינה. 

הבוקר שמעו שנוסד ועד נגב. מדוע לא נעשה הדבר ע"י ועד הבטחון? ולמה הפיצול? יש צורך בועד כלכלי לתאם הפעולות הכלכליות. מדוע אין צנזורה לנתונות? רוצים גם ב"כ התאחדות האכרים במרכז הגיוס.