יומנים > יומן - מלא 27/01/1951

{P001} {0030-49} ,27.1.51 זיאמה דרש (ביום 24.1.51) ישיבה עם יוסף יזרעאלי, פרבר וזיאמה בענין שח"ל. יש לגייס כמאחים איש לפעולת התנועה: ממוסדות ההסתדרות (יקבלו {0030-50} חופש לשנה) ממוסדות ממשלתיים, מהמשקים. נכון לקחת נחום לוין לרכוז הסמינריונים למפלגה. מציע לכנס 50 סופרים צעירים: אופק, מיכאל דשא, סנרו דוד, משולס טוכנר, עמנואל זמיר, נסים אלוני, הלל ברזל, יהושע בר-יוסף, יגאל מוסינזון, רוטנשטרייך, יוסף מרגלית, מאיר אביזוהר, אורי טל, יוסף חנני, חיים טורן, קריב, יוחנן טברסקי, אפרים תלמי, מיכלי, שה לבן, ש. שלוט, אנדה פינקרפלד, צפרירה גרגר, יהודית הלוי, פועה שולם, חיה ורד. - לשם כך יש להקים מפעל: הוצאת ספרים גדולה ובית ברל. יש להקים מרכז רוחני ולמצוא דרכים איך להפוך התנ"ך - התנך כספרות, כמוניומנט היסטורי וכתורת מוסר אנושי - לכוח מחנך מרכזי בימינו. - בערב באואצלי מ.ש., איתן, קומיי, ראובן ואילת שהגיע אתמול ארצה. היתה לאילת ביום 15 לת"ז שיחה עם סטרנג בקלוב הנוסעים בפול מול - "שיהה פרטית". סטרנג הודיע שהוא בידיעת בווין ועל פי הוראותיו, ואעפכ השיחה היא "אישית ולא פורמלית". הודיעו לנוכם הלם שרוברטסון מוכן לבקר בישראל ביום קן בפברואר, להקים מגע אישי עם המטה הישראלי, אבל הוא לא ידון בשום שאלה פוליטית. אולם יש רקע מדיני לבקור זה - ועל הרקע דיבר סטרנג. המצב הבינלאומי חמור והמזרח הקרוב במקרה של התקפה רוסית הוא אזור תיוני - שם מקורות הנפט של אנגליה, תעלת הסואץ היא תעלת חתיים של הקומונוולט, והמזרח הקרוב הוא מגן אפריקה. . הסידורים שיש לאנגליה עם מצרים, עיראק, ירדן וחורכיה (יותר מוגבלים) אינם מספיקים. אין להוציא ישראל מתכניות ההגנה. הוא מעורר השאלה לאחרי האימוץ שקבלו מממשלת ארה"ב, שלאחר שיחות עם ציר ישראל, הודיע למ,ה.מ. שישראל מוכנה לשיחות מסוג זה. {0030-51} בדעתם יש לכרות ברית - אם על יסוד אזורי או דו צדדי. איני יודע. אם הערבים יתמכו בברית אזורית. הוא מפקפק גס בנוגע למצרים וגם בנוגע לירדן. אבל מצרים הודיעה להם שלא תתנגד להבנה בין אנגליה ובין ישראל. אנגליה חושבת על שתי אפשרויות: 1) הסכמת ישראל להקמת בסיס בריטי בשטח עזה (עם פרוזדור לירדן:), 2) בסיסים בישראל. "החוזה יהיה כמובן, על בסיס של שוויון גמור" ... אמרתי לאילת שהוא עשה משגה כבד בבואו ארצה עם הצעה זו. אם לא רצה לקהת על אחריותו תשובה בו במקום - היה יכול לשלוח השיחה ע"י שליח. אין זו הצעה שאפשר לדון עליה. למרות הפרזה האחרונה - הרי זה רצון לשוב לארץ. מדוע ניתן להם דריסת רגל? מדיניותם במזרח הקרוב הוא ללא שנוי, למרות השנוי בדעה הקהל, ובכמה מחברי הממשלה. לא קריפס לא מוריסון ולא בוון מנהלים מדיניות - חוץ - אלא בווין, וזוהי מדיניות איבה: תמיכה בליגה שפעולתה היחידה היא מלחמה בישראל, משלוח נשק למצרים שהמצרים בכל אופן אינם מייעדים אותו למלחמה ברוסיה אלא בישראל. ואין קו מדיניות בוין - אלא מדיניות מ.ה.מ. כי משרד החוץ מנהל לא מדיניות של משרד החוץ - אלא של הממשלה כולה. . יתכן ששיחה זו נעשתה בידיעת "אמריקה" ואולי גם בעצתה. עם אפריקה אנחנו מוכנים לדון על הכל. אנו מקבלים עזרה מאמריקה ותובעים יותר עזרה. לפי שעה לא נתנו לאמריקה כלוס. ואנו רוצים שאמריקה תגן על המה"ק - כלומר . עלינו. אמריקה לא עשתה לנו כל רעה, להיפך, לא כן אנגליה. זו מציעה לנו עכשיו בפועל סידור בינה ובין מצרים על חשבון עצמאותה ושלומה של ישראל. יתכן שנצטרך להתקשר עם אנגליה ואמריקה - כשנצטרך, ושתי מדינות אלו יתחייבו להגן {0030-52} עלינו. לע"ע אין תכנית כזו. מתן בסיסים מציג אותנו כאויב לרוסיה, עלול . לחבל בעליה, ויסגיר אותנו לערבים. עכשיו אנו יכולים לגרש הלגיון כשהוא עושה בין לעצמו בקולומ. 79, כשהאנגלים יהיו בארץ לא נוכל, והס ישלטו בנו. זוהי הצעה מעליבה. מה הם מציעים לנו? מדוע לא שאלו עצמם למה תעשה זאת ישראל? צעד ראשון יתכן ע"י חיזוק התעשיה שלנו (הצבאית) הבטחת מלאי, ועזרתנו המשקית לכוחות המערב במזרח התיכון, - ומאמץ רציני להשלים בינינו ובין הערביכ. הלגיון הוא למעשה צבא אנגלי, ועבדאלה הוא פנסיונר בריטי. הם לא רוצים - עד עכשיו - שיהיה שלוס בינינו ובין ערבים, וקרוסמן אמר בפירוש (לא לי אכנס) שאין זה אינטרס בריטי שיהיה שלוס בין ישראל ובין מצרים. ראובן עמד על כך ששום שיחה עם אנגליה לא תתנהל בלי שתוף אמריקה.