יומנים > יומן - מלא 27/06/1939

{P001} {0167-96} חיפה 27.6.39 בגמר ישיבת הועד הפועל הציוני המצומצם יצאתי לחיפה. הגעתי לחיפה ב8:00- ומיד היתה לי פגישה עם ועדת הפעולה ובאי-כוח הקריות בעמק זבולות. נעדרו באי-כוח קרית מוצקין (שטענו לי אח'כ שלא קבלו הזמנה לישיבה זו בזמנה). השאלה שעמדה לדיון היתה מועצות מקומיות בקריות, התאחדות הקריות לעיריה יהודית נפרדת או הצטרפות כל הקריות לעירית חיפה. דוד הכהן, בשם קרית חיים, הודיע שהקריה עדיין לא קבעה עמדה. הרוב נוטה להקים עיר המפרץ, כדוגמת תל-אביב. יש חשש שכל קריה תעשה שבת עלצמה. גם מבחינת השירותים דבר זה לא יתכן. הקריות כשלעצמן לא תפתורנה שאלות הביוב והתחבורת. מתוך חשבון פוליטי יש צורך להסתפח לחיפה, אולם רצוי לשמור גם על עצמאות פנימית כדוגמת הדר הכרמל. ד'ר קנוק, בשם קרית ביאליק, התאונן שבמשך השנה פנו כמה פעמים לסוכנות בשאלה המוניציפיאלית ולא קבלו תשובה. הם קיימים בתור אגודה קואופרא- טיבית. במרס, 1939, החליטו לא לשנות את הסטאטוס הקיים. החלו להשתדל בדבר יסוד מועצה מקומית. אין הם רוצים להיות חלק של עיר המפרץ, כי הקריה שלהם התפתחה יפה, ועל ידי ההתאחדות עם שאר הקריות הם חוששים שיסבלו מבחינה כספית. קרית ביאליק היא קטנה וקרית חיים היא גדולה, כשהם יתאחדו לא תהיה לקריה שלהם שום השפעה, מלבד זה קרית חיים עמוסת חובות והם חוששים שדבר זה ישפיע לרעה על שאר הקריות. יש גם הבדל בהשקפות הסוציאליות. הם מסכימים לועד משותף בשביל הקריות לענינים המשותפים, אבל הם היו רוצים להשאר עומדים ברשות עצמם. על סיפוח לחיפה לא דנו כלל. אם יש צורך פוליטי, הם יהיו מוכנים להסתפח לחיפה. אברהם, בא כוח שני של קרית ביאליק, קובע שיש מיעוט חשוב בקריה המתנגד לרוב. לדעת המיעוט יש להקים עיר עברית מאוחדת. הקריות הוזנחו על ידי עירית חיפה (מרגולין מוחה), גם ועד הקהלה מזניח אותם (לוין מוחה). המיעוט אינו פוחד מהחובות של קרית חיים, כי אפשר גם לאחר ההתאחדות ליחידה מוניציפיאלית אחת להשאיר אתהאגודות הקואפיראטיביות כמו שהן עכשיו. הוא התאונן על חוסר דירקטיבור מהמוסדות המרכזיים. קפלן ביקר פעם בחיפה בענין זה ולא שמעו ממנו עמדה ברורה ולא הסכים, לפי שעה, למועצה נפרדת. אלברג, בא כוח שלישי של קרית ביאליק השייך לרוב, מודיע שאין הרוב בעד מועצה נפרדת בכל תנאי. אם המוסדות יחליטו שיש להצטרף לחיפה יקבלו את דעת המוסדות.