יומנים > יומן - מלא 27/06/1939

{P001} {0167-93} 27 6.39 המשך ישיבת הועד הפועל הציוני המצומצם. תוצאות הישיבה הפעם לא היו כה גרועות, כפי שאפשר היה לדון על פי הוויכוח. המסקנות שנתקבלו כמעט פה-אחד מניחות את הדעת. חשובה ההחלטה נגש שפיכת דמי נקיים, רק שנים נמנעו מהצבעה: גרומסן וסופרסקי. ברור שההחלטה בלבד אינה מבערת עדיין את הרע מתוכנו. תוך כדי הישיבה באה אצלי משלחת של בתי ספר תיכוניים בתל-אביב, שמסרה לי תזכיר, שהוא ספק רביזיוניסטי, ספק שייך ל"התקומה". וזה נוסח התזכיר: "הנסיון של היהודים לבנות מדינה בא'י יש בהכרח להשוותו מכמה בחינות גם לנסיונות אחרים של התישבויות שנעשו במשך מאות בשנים בחלקי עולם שונים. המתישבים הלבנים באמריקה הצפונית, הספרדים באמריקה הדרומית, האנגלים בהודו ובאוסטרליה תמיד נתקלו בהתנגדותם הנמרצת של ילידי המקום. אמנם המתישבים טענו שהם מביאים אתם עושר, עבודה, ואת נכסי התרבות שיביאו תועלת גדולה לילידים, אבל תמיד ובכל מקום ביכרו הילידים את חיי החופש והעוני ולא רצו בשיעבוד. הלבנים הכובשים והמתישבים נצחו בכל מקום והילידים מוכרחים היו להכנע. כך היה באמריקה הצפונית והדרומית, באוסטרליה ובבל מקום אחר, וכך צריך היה להיות גם בארץ-ישראל, כי מדינות לא נבנו והתישבות לא נעשתה בכסף ורק בכסף. המדינות נבנו בדם וארצות נכבשו בחרב. וגם בארץ-ישראל, אחרי 20 שנה של קנית קרקעות והתישבות מתלקחת מלחמה עזה בין שני עמים ואין לה מוצא אחר אלאכניעתו של אחד מהם בפני השני. ולהכנע מוכרחים הערבים אם כי הם יותר מרובים. בכל סיכסוך בין מתישבים וילידי המקום הכריעו הראשונים בכלנשקם המודרני ובכל המדע.