יומנים > יומן - מלא 27/11/1964

{0199-318} {0199-318} 27.11.64, יום ו' כב' כסלו היה לי היום אורח מענין @@@@@@@@@: משבדיה, היה דוצנט לספרות קלסית (יוונית ולטינית באופסלה, וזה כמה שנים נציג או"מ ביוון). שוחחנו ארוכות על לשון יוון וספרותה הגדולה בתקופה הקלסית. לינר טוען שבלשון היוונית המודרנית, ביחוד בקפריסין, בכרית ועוד בכמה מקומות נשתמרו הרבה יסודות של היוונית ההומרית דווקא. אמרתי שלדעתי אין ניגוד כה גדול בין התרבות העברית הקדומה ובין התרבות היוונית הקלסית, באפלטון (ביחוד בטיאחסטוס) יש דברים הקרובים מאוד לרוח היהדות, ואריסטו היה סבור שהיהודים הם פילוסופים, וחכמינו בימי הבינים רבים מהם, כמו רמבם, היו תלמידי אריסטו. הוא שאלני אם יש רוח חלוצית בישראל וכמה זמן עוד תתקיים. הסברתי לו מקור החלוציות - עמנו הוא במידה רבה יציר התנך (ויוצרו!) ושלוש פעמים ביום התפללו יהודים לשובה לארץ, לקבוץ גלויות ולחידוש קוממיות. במאה התשע עשרה למדו מעמי אירופה לסמוך על יכלתם - מבלי לחכות לנסים מן השמים כמו שחיכו הרבה מאוח שנים. הרצון לקיום והאהבה לארץ התגברו על קשיי הטבע, פגעי השכנים, רשע הממשלה והמסורת היהודית בתפוצה המנותקת מהאדמה ומעבודה יוצרת - ועשו הנראה לבלתי אפשרי לאפשר - שבו {0199-319} {0199-319} לאדמה לעבודה חקלאית וימית ואחרת, הביאו הלשון, הפריחו שממה, גייסו כוח הגנה - דברים שרבים היו בטוחים שאין היהודים עוד מסוגלים לכך, ורצון זה חי בדורנו הצעיר לא פחות היום מאשר לפני 80 או 50-60 שנה: מקימים ישובים במדבר, נעשו יורדי ים, טייסים, אנשי מדע ומחקר, וארצנו היא אולי היחידה הקולטת אנשי מדע מארה"ב - בכוח מפעלה החלוצי והיוצר. ואנו יודעים שמלאכתנו לא נגמרה עדיין - כי עוד 2-3 מיליונים יש להביא ב15- השנים לארץ, וששים אחוז של שטחנו יש להפריח - ועלינו לקיים בטחוננו ולהביא לידי שלום. בלי מאמץ חלוצי הדבר לא ייעשה. גם לפני 80 - 60 שנה לא כולם היו חלוצים - אבל גם עכשיו יש מעוט (כמותו הרבה יותר גדולה מאשר לפני שני דורות) שנאזר ברוח חלוצית. - קיבלתי היום מכתב מכוער מרוזן, מלא מרירות ולא בלי זלזולים. עניתי לו - ללא זלזול וללא מרירות. מרירותו מובנת ולי ואמרתי זאת כמה פעמים לחוטר ולטוניק. הוא יודע בעומק לבו שהוא שגה, וקשה לו להודוח בכך לעצמו, ומכיוון שחומר הכרתו במומחיותו המשפטנית פגעה בו - הוא מר נפש משני הדברים גם יחד, ואין ללמוד עליו מאמרו שפרסם בדבר ובארץ ולא ממכתבו. הוא יותר הגון מאשר הוא מופיע בכתיבתו עכשיו.