יומנים > יומן - מלא 28/05/1950

{P001} {0190-78} יב' סיוון, 28.5.50 יום א' בא אצלי יעקבסון. יוצא מחר לאיחרופה. לשבועיים - להציל קנית 1.000 המכוניות, המנועים וחלקי חילוף - יש לו עוד מהכסף האמריקני (2 מיליון דולר), וגם יפגוש הבנקיר רוזנשטיין שמוכן כאילו להלוואת 10 מיליון דולר לבטחון ועשרה מיליון למדינה. יבוא הנה. יעקבסון דורש בדיקה במזון לצבא. מבזבזים ואוכלים יותר מדי. הרמטכ'ל דורש 1.000 גופים - מיליון דולר. קפלן מתנגד. יש להכניס זאת לתקציב. הוא יכל להשיג זאת בהקפה לשנתים. בא אצלי קריניצי, ראש עירית רמת-גן: 1) רוצה הענקה של מאה אלף בשביל האיצטדיון הגדול שהם בונים. קיבלו כבר הלוואה של 80 אלף. לא נתתי להם כל תקווה להשיג זאת. 2) רוצים לבנות פארק לאומי על שטח של 1.000 דונם. הרעיון יפה, אבל יש לבדוק אם אדמה זו יש להקדיש לפארק, ואם אין מקום יותר מתאים מבחינת תל- אביב ומבחינת התחבורה. הבטחתי למנות ועדה בהשתתפות עירית תל-אביב ורמת-גן לבירור השאלה. 3) רוצה חזרה אדמת פרדס אבנלה, כפי שהתחייבתי במכתב מיום 9.3.48. אמרתי שבינתים נתעכב הקב"ה ועד שהמטה לא יעבור למקום אחר - לא יקבלו חזרה המקום. הוא טוען שהמקום הוא רכוש על העיריה על-פי הטאבו. 4) אגף התכנון מעכב שכון צבא הקבע בשטח של 140 דונם של קה"ק. ביקשתי נחמיה לברר הדבר. בא אצלי גולדנברג. יוצא מחר. חושש שהצהרת השלושה תפריע. הסברתילו המשמעות האמתית של ההצהרה. יש בה חיוב בלתי מפוקפק בסעיף האחרון - ביחס לגבולות, אם כי אין לסמוך אך ורק על הצהרה זו. יש בה גם חיזוק לרודפי השלום בקרב הערבים והחלשת אנשי סיבוב ב'. אולם ביחס לנשק - אין מצד בווין כל שינוי , להיפך. נקבעו 3 תנאים למכירת נשק: 1) בטחון פנימי. לשם כך לא יתן לנו {0190-79} תותחים ומטוסים, אבל יתן למצרים. 2) צרכי הגנה עצמית - יטען שיש הצהרה של מדינות ערב שלא יתקפו אותנו, ואין צרכי הגנה עצמית, 3) נשק נמסר לצרכי "הגנת האזור" - מצרים תגין על האזור, אנו לא ... מצד אמריקא אולי לא יפרשו כך ההצהרה, אבל אין לדעת. צרפת מכרה לנו נשק גם מקודם. בכל אופן - לגבי יהודי אמריקא יש הטבה - להלכה מכירה אמריקא בצרכי הגנה עצמית שלנו, ונחוצים אמצעים לרכישת הנשק. הסברתי לו שאין לתת לו מספרים על הנשק שלנו. די שידע שאין לנו אף רבע ממה שיש למצרים. יאמר שהוא נוסע למטרה קונפידנציאלית. צירותנו תעזור לו. תדי שואל אם איני מתנגד שריילי יבוא במקום מקדונלד. בדעת מק לחזור באבגוסט ולא לשוב. ניילס שאל אליהו אם נסכים לריילי. אין סיבה להתנגד. באניה נתקבלו 20 ת.נ.מ. בופורס 40 מ"מ30.000+ פגוז משודיה. 26 ת. היספנו סוויצה למטוסי קרב, 6 ת. נ.מ. היספנו סוויצו 20 מ"מ מהלבציה, 5 טון חומר הודף לפגוזי מרגמה, 120 מ"מ מצרפת. חיים הלפרין מתמרמר על האוצר. יש 8 מיליון לפיתוח, מזה 5 מיליון לסוכנות (להרחבת הייצור בישובים) בתקציב הזמני לשלושה חדשים היו 2 מיליון לחקלאות. המשרד הגיש הצעות לאוצר. הוחלט על בנק חקלאי - ואין מקימים אותו. כי אין מנהל. חיים הציע הנהלה זמנית. מתן שני המיליונים נדחה בכל מיני הצעות אם כי השנה התחילה באפריל וכבר עבור שני חדשים ולא נתנו אף פרוטה. גרשון זק - ישב במחנות כשבועים, שוחח עם גולדה ואשכול. יש לו תכנית לפרק המחנות. נחוצה ועדה לבירור תכנית זו. גולדה ואשכול ויוספטל מסכימים לוועדה. במחנות נעשים דברים נוראים: מעשנים חשיש, זנות. שליחי הקבוץ והקבוצה משמיצים זה את זה. אין לחכות לגמר השיכון, {0190-80} כי בינתיים באים עולים חדשים. יש להוציא העולים מיד ולרכוש 15.000 אהלים מיד. יש לפזר מיד 15.000 עולים (ראשי משפחות) לטבריה, לבית-שאן, לחולה, לבאר-שבע ועוד שהוסכם על פינויים. זה מחייב שני דברים: 1) מיליון דולר לאהלים - גולדה מוכנה להשיג מיליון זה. 2) לקבוע מקומות הפיתוח להוצאת האנשים. בעצם לדעת גרשון זוהי בעיה של 30.000 בוגרים (15.000 זוגות) - כי 12.000 מאנשי המחנות עובדים בחוץ - ורק באים ללון במחנה. אלה ישארו לגור במחנה. יש 8.000 רווקים ורווקות - שהוסכם כבר לא להניחם במחנות, יש 30.000 ילדים, נשארים, איפוא, רק 30.000 בעלי משפחה, כלומר 15.000 זוגות. לדעת זק אף מספר זה מנופח. ולמשפחות אלו דרושים 15.000 אהלים. יש להקים ועדה: יוספטל, פינקלשטיין, אפרתי, רענן ויץ, זק שבמשך שבוע יגישו הצעה. במחנה יש נכונות לצאת. יש פחד מעלית בבל. יש ירידה במתח אנשי הסוכנות. נתעייפו. בשתים-עשרה אשכול וקפלן: הממשלה נתנה 11.000 עולים לעולים חדשים. אשכול דורש עוד 18.000 בתים להתישבות עולים - במקצת במשק הקיים, במקצת בישובים חדשים. זהו סכום של 13-14 מיליון ל"י. זה ניתן ע"י הממשלה לסוכנות, ולא למתישב. קפלן דורש שזה מלווה לסוכנות, אשכול מתנגד - כי זה מגדיל חובות הסוכנות. מסכים להיות הסוכן של הממשלה. הסוכנות תשכור הבתים, תקבל דמי שכירות ותשלם לממשלה. אה"צ ישיבת מוסד התיאום - הרצו קפלן ואשכול, ולא סימנו סדר היום. תכנית אשכול לקליטת עולים - בהנחה של עלית 150.000 לשנה, כיום במחנות 90.000. במשך השנה רוצים להוציא 50.000 משפחה (150.000 עולים) - באופן ששוב ישארו 90.000 במחנות... {0190-81} תכנית הבניה: 43.000 יחידות דיור בלי עלית נוער. להתישבות 18.000 יחידות, לחברות שיכון 10.000, לאגף השיכון של משרד העבודה - 13.000, רזרבה 2.000 - ס"ה 43.000, עד סוף מרס 1951 יגמרו 35.000 יחידות, להתישבות 16.000, לחברות שיכון 7.500, לאגף השיכון 11.500, ס"ה 35.000. חלק מהחברות טרם התחילו בבנין, באגף השיכון יש קשיים בדבר קרקע (עם פיקא) ובקשר עם חמרי גלם, מים וכו'. תכנית ההתישבות 27.000 משפחות, מזה בכפרים (מושבים) 4.000 משפחות, כפרי זיתים ומטעים 3.000, כפרי עבודה 5.000 משפחות ס"ה 12.000. בהתישבות נוער חלוצי וחיילים משוחררים כ200- משפחה, קליטה בהתישבות הקיימת - בסקטור הקיבוצי 2.000 משפחה, במושבים 1.000 - ס"ה 3.000, בכלל 17.000. נוסף לכך: 10 ישובים עולים בפלחה 1.000 משפחה, קליטה נוספת בסקטור קבוצי 1.500, במושבים 1.000, במושבות 500, יחד קליטה נוספת 3.000, מעברות באזרוי התישבות 3.000, מעברות באזורי פיתוח 3.000 - ס"ה 10.000 כבר ישבו כ7.000- משפחה. מלבד זה יקלטו עוד 5.000 בני נוער, מהם 4.000 בסקטור הקבוצי, 1.000 בסקטור המושבי. התקציב מהמחלקה להתישבות 18.300.000 (לביסוס משקים 3 מיליון, להשתתפות במפעלי מים בנגב 1.750.000, פעולות בישובי תש"ח-תש"ט 6-8 מיליון שיקום משקים כבושים, מטעים ועוד 750.000, התישבות חדשה בתש"י 1 מיליון, לעלית נוער 3 מיליון). מקה"ק 2.5 מיליון ליעור והכשרה בכפרי עבודה ומעברות. מחברת מקורות 2.5 מיליון. מהממשלה 22.150.000 ל"י (לבנין 23.000 יחידות דיור א 450 ל"י. בממוצע 10.350.000, תקציב הפיתוח 10 מיליון, עב"צ 1.3, תעשיה באזור החקלאי 0.5). {0190-82} מההסתדרות 3.2 מיליון (לשכון ותיקים 2 מיליון, השתתפות המשקים בשכון 0.3, השתתפות ההס' במבי תעשיה 0.3, השתתפות ההסת' בעב"צ 0.6. כל התקציב 48.650.000 ל"י. יוספטל מבטל המספרים של זק על המחנות. חושב הצעתם למחוסרת יסוד. ישיבת הסיעה בכנסת. דנו על "החוקה" ועל בחירות לעיריות. קיבלו הצעת קוסוי הררי - להכין חוקה פרקים פרקים של חוקי יסוד שיצטרפו אח"כ לחוקה. החלט על הופעת ההסתדרות לבחירות - גם אם מפ"מ לא תסכים.