יומנים > יומן - מלא 28/11/1939

{P001} {0166-78} תל-אביב, 28.11.39 ב9:00- בבוקר בא אצלי גד מכנס. א. בענין הקרקעות, היופיע חוק הקרקעות או לא, אם יופיע איך ננהג? אמרתי לו, שאין כל יסוד להניח שלא יופיע, אם כוח שהוא למעלה מראש מיניסטריון המושבות לא יתערב בכך בקרוב. התערבות זו מוטלת בספק רב. אם החוק יופיע נצטרך להמשיך ברכישת קרקעות וישובן, אם רק יימצאו ערבים שיאפשרו לנו זאת. ב. גד מסר לי שבחוגי האופוזיציה מלאים מרירות על הממשלה, שבגדה בהם ומתקשרת כנראה שוב עם החוגים הקיצוניים הקרובים למופתי. אמרתי לו שאני מכיר את המצב הזה ובמידת יכלתנו נסייע לחוגים אלה. ג. גד אמר לי שהמצב הפנימי במושבות הוא בכל רע. האכרים דכו את הצעת הפשרה של רוטנברג. בתוך האכרים יש לשושה סוגים: סוג אחד הרוצה בפרינציפ בעבודה ערבית, סוג ב' המיואשים, סוג ג', ביחוד בעלי פרדסים עשירים היושבים בתל-אביב, הרוצים להקטין עד כמה שאפשר את שכר העבודה. לדעתו אפש להניע לידי איזה סידור אם נוותר על לשכת הבודה. שאלתיו: מה ענין הלשכה למצב החמרי הקשה. הודה שכאן יש ענין פוליטי, לערער את אירגון הפועלים, אבל המצב במושבה הוא כל כך איום שבלי וותורים רבים יש סכנה שהוא עוד יורע. חזרתי לירושלים לפני שביתת השעתיים. הגעתי הנה בדיוק ב=01:00, אם כי באותו רגע לא ראיתי עדיין ברחובות שום תכונה לסגירת החנויות. בא אצלי גורודיסק מרחובות. הצבא המושבה הוגדל. עד עכשיו היו משתדלים לשם קיום יחדים טובים לשלוח לאנשי הצבא מתנות ולסדר נשפים. במצבם עכשיו קשה להם הדבר, והמתנות ל"קריסטמאס" צריכות לעלות כ50- לא"י, גם נשף לקצינים צריך לעלות בכסף, ואין בכוחם לעשות הדבר. אמרתי לו שנעיין בדבר. {0166-79} 28.11.39 דוד הכהן מוסיף נופך על התמונה הפוליטית הכללית. היהודים והערבים הנמצאים ביחסי ידידות מרגשים יחס רע מצד הממשלה אליהם. כלפי הערבים המתקרבים ליהודים יש אפילו רדיפות גלויות. גם הוא וגם אבא חשים שמביטים עליהם בעין רעה מאוד. סנטור בא אצלי לשוחח על הרחבת ההנהלה. הוא עומד לנסוע בקרוב הוא חושש שהיחסים המתוחים בין כך ובין כך בין הציונים וללא - ציונים יגיעו לידי קרע אם ההנהלה תורחב. גם עכשיו החברים הלוא-ציונים באמריקה מתאוננים - לפעמים לא באי-צדק - שנעשים דברים נגד דעתם ובלי להתיעץ אתם אפילו. אם יוסיפו חברים חדשים להנהלה יעורער אפילו היסוד הפורמלי של הסוכנות המורחבת והלא ציונים יצטרכו לצאת. אמרתי לו, שאיני מזלזל בחששות אלה. גם בימים אחרים לא הייתי מסכים בנקל לפרוק הסוכנות המורחבת. בשעה זו וודאי לא. איני יכול לבטל את טענותיו הפורמליות והעניניות נגד רחבת ההנהלה, אולם בקונגרס האחרון נוצר מצב פנימי כזה, שהיה הכרח - בכל אופן נראה לי הכרח זה - להסכים להוספת בא-כוח "הפועל המזרכי" להנהלה. הסכמה זו מצדי, מצד גרינבוים וקפלן באה בישיבת ההנהלה בימים הראשונים של הקונגרס. כאשר בהלת המלחמה גברה, והוכרחנו לקצץ את זמן הקונגרס ולהסתלק מקריאת מועצת הסוכנות, החלטנו על סטאטוס קוו בהנהלה, להמנע מהקשיים של בחירת ההנהלה על ידי הקונגרס הציוני ולא על ידי מועצת הסוכנות, אולם המזרחי הודיע אז, שבלי הוספת בא-כוח "הפועל המזרחי" לא יוסיף גם בא כוח המזרחי להשתתף בהנהלה. משום כך החליטה הועדה המתמדת, והקונגרס אחר כך אישר זאת, למלא את ידי הועד הפועל הציוני לצרף חברים להנהלה. אני וגרינבוים התחייבנו בפני אנשי המזרחי לעמוד על כך ששפירא יתווסף להנהלה בישיבה הראשונה של הועד הפועל הציוני. אם דבר זה לא יבואמ מובטחני שהרב פישמן יהיה מוכרח להסתלק מההנהלה, הוא תתחייב על כך בפני חבריו. אם הרב פישמן יצא מההנהלה - לא אוכל גם אני להשאר בהנהלה. מאידך גיסא, אני רואה את כל הנזק שיש בהרחבת ההנהלה כאשר היא, כי אין שום צורך בהרחבה לגופה. הרחבה זו תעשה רושם קשה בישוב ועל {0166-80} 28.11.39 חברי ההסתדרות הציונית, מלבד מה שהיא תסבך את יחסינו עם החברים הלא ציונים. משום כך אין לדון על ההרחבה - לדעתי - אלא בועד הפועל הציוני הגדול, ואולי יעלה בידינו גם לכנס את הועד האדמיניסטרטיבי, שבו אפשר לתת לשינויים - אם ייעשו כאלה - מעמד חוקי. מהקושי הזה יכול להציל אותנו רק "המזרחי" עצמו, אם יבין את כל הנזק הכרוך בהרכבה, אם כי מסופקני אם הפאטריוטיזם הציוני שלהם יגיע עד לידי כך. בכל אופן בקשתי את סנטור שישוחח עתה עם הב פישמן. בן-צבי הודיע לי שבאחת הישיבות האחרונות של "כופר הישוב", כשנמסר על השינויים התכניים שאנחנו עשינו בתקציבנו, נשמעו קובלנות נגד ההנהלה, כאילו שינויים אלה פוגעים בסמכות "כופר הישוב", והם החליטו להזמין אותי לישיבה לשם כך. אמרתי לו שאשתתף בבירור זה ברצון רב. הוא גם מסר לי שלאחר שהנהלת הועד הלאומי פרסמה את הודעתה בדבר פסק הדין של ה-מ'ג, תקפו הרביזיוניסטים את פ.ר. בגלל הפסוק: "עם כל היות עדים ים-יום להתקפות ורצח מצד ערבים נגד יהודים, לא הרשו לעצמם מעולם להגרר אחרי שום מעשה נקם. הם פגעו פגיעה תכנית בתקנות לשעת-חירום, אבל לא היו בהם כוונות רצח, ופליכך לא היה צריך להטיל עליהם עונש כזה המוטל על אלה המעורבים ברצח וטירור נגד אזרחים שלוים, יהודים וערבים, ונגד כוחות הבטחון של ממשלת הוד מלכותו". ומשום כך הפיר "המשקיף" את שביתת העתונים העברים והופיע הבוקר. בקשר עם המשא והמתן של הרביזיוניסטים בדבר הקרנות וסרטיפיקטים שאלתי את דובקין אם יש עוד ברשותנו סרטיפיקטים לחלוקה, כי עד עכשיו הייתי עונה לרביזיוניסטים, שהשאלה אינה אקטואלית באש במחצית שנה זו אין שדיול. דובקין אמר שיש עוד ברשותנו מספר סרטיפיקטים (א) לציונים ותיקים, (ב) לבעלי הון, (ג) לעלית נוער, ואפשר לענות לרביזיוניסטים על שאלתם בחיוב. {0166-81} אחר הצהרים קבלתי מסירני סקירה על פעולות מרכז הנוער. א. מסדרים פגישות משותפות של אירגוני הנוער השונים. הפגישות הצליחו בדרך כלל. מצד הימין אין כל התנגדות לשיחות משותפות, אולם הפועלות המשותפות נתקלות בקושי בכלל ההימנון והדגל. ב. במושבות והנקודות הקטנות מסדרים כינוסים משותפים של כל אירגוני הנוער לשמוע דינים וחשבונות על התנועות השונות והרצאות ולדון על פעולות משותפות (ספריות, קורסים, סמינריונים). הבערות בקרב הנוער היא רבה. לדוגמא ציין לי סירני, שהוא שאל במסיבה אחת את נערי השומר הצעיר - מגיל חמש עשרה - מה ההבדל בין ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית, ואף נער לא ידע לענות, אולם אותם הנערים גילו בקיאות רבה בדיסקוסיה על הגיוס, וידעו היטב מה עמדתי אני ומה עמדת השומר הצעיר בענינים אלה. ג. האגרת הצליחה בשליחותה, וגם אירגונים אחרים דורשים אותה. היא משמשת מרכז חשוב לאינפורמציה. קלינוב נותן סיוע חשוב. ד. המחלקה לספורט בשותפות עם מחלקת הספורט של הועד הלאומי, אולם ענף זה של הפעולה נפסק בזמן האחרון מחוסר אמצעים. אמרתי לסירני שדווקא ענף פעולה זה אני רוצה לחדש ולהרחיב והאמצעים הדרושים ייצמאו לכך. לפנות ערב בא אצלי טרנופולר לבקש פעולה נגד מאסרו של יצחקי. דוב התקשר כבר עם אינסטנציות שונות ונודע שיש הוראה אדמיניסטרטיבית לאסרו לחצי שנה או שנה בעכו. טרנופולר מבקש פעולה מצד ההנהלה. בתשובה לשאלתי הבטיח שיצחקי לא דבר בשום מקום נגד המלחמה ולטובת הסובייטים, להיפך הוא ביקר קשה את עמדת רוסיה בהקמת הברית עם היטלר ויחסה למלחמה. עשו חיפוש בביתו אבל לא מצאו כלום. הבטחתי לדבר על כך עם י'וסף. ממשה נתקבלה טלגרמה, שלפי הצעתו של ראש המטה תוגש הצעה על דבר דוויזיה אליו באופן פרטי, מבלי לעשות לה עכשיו כל פירסום. {0166-82} החשת חני ומ. לאחר ידיעה זו נוטה אני עוד יותר לענות בשלילה להצ היחידה "החלוצית", ובקשתי את גורדן וי'וסף להחיש את גיוס "חיל המלואים" - עלינו להמציא עוד כ006- איש: נהגים, חובשים ובעלי מקצוע אחרים. דבר זה יקל עלינו את הסרוב ליחדיה "החלוצית". לא יוכלו לגולל עלינו אשמה, שאנו נמנעים מעזרה לצבא. י'וסף, גורדון, ישראל ולוברסקי הבטיחו לעבד תכנית אשר תאפשר החשת הגיוס.