יומנים > יומן - מלא 28/11/1941

{P001} {0065-03} 28 נובמבר באחת וחצי ישיבה מלאה של ועד החירום. מסרתי דו"ח - מאז יצאתי מאמריקא ועד עכשיו: על הנעשה בארץ ובלונדון. נשאלו שאלות. לעומת אשתקד יש הבנה פוליטית יותר חודרת. אמש נשתתפתי במסיבת "הסוכנות" - כלומר - בישיבה עם "הלא-ציונים" - הועד היהודי האמריקני, בני ברית, ועד הפולים. ולדמן הקריא הצהרה ארוכה (כאילו בשמו הפרטי, אולם ערוכה בלי ספק על דעת חבריו) - עם כל מענות המתבוללים נגד הציונות. התקפה מרה ביחוד על "הקונגרס היהודי". חששתי להתפרצות ריב והצעתי שבמקום וויכוחים עיוניים שלא יביאו לידי כלום - כי ברור למפרע שהשקפותינו שונות - יוטל על הקבוצה הציונית להגיש הצעה של תכנית פעולה משותפת. אחרי וויכוח פנימי נתקבלה הצעתי, ואז הוסכם שנ. גולדמן יענה לוולדמן. בניגוד לחריפות הפולמוסית של וולדמן - היו דברי נ.ג. משקיטים. {0065-04} המסיבה גם סעדה באותו ההוטל, אבל לא נשארתי לסעודה. היו"ר וורטהיים (ראש "הועד היהודי האמריקני") ביקש ממני להפגש אתו, באמרו שהוא בטוח ששנינו נגיע לידי הבנה. הסכמתי לו. ולדמן נגש אלי להתנצל על הצהרתו. כוונתו להועיל, הוא רק השמיע הטענות של האחרים. צביין הציג לגולדמן שלוש שאלות : 1) כיצד תתכן מדינה יהודית כשהערבים הם רוב. 2) ידוע אין ההסתדרות מקבלת חברים ערבים, 3) הימשך החרם על עבודה ערבית. הודעתי לצביין שאני אענה לו - כסו ציאליסט לסוציאליסט. 1) אני שולל מדינות בכלל, אבל שולל הפליה נגד העם היהודי. ביטול המדינות יש להתחיל באמריקא, ברוסיה ובאנגליה. אני מחייב רשות אנושית עליונה אחת, וממנה נתבע זכותנו שכל היהודים הרוצים בכך יבואו לארץ ויעבדוה. 2) אינפורמציה על ההסת' אינה שייכת למסיבה זו. ובמסיבת פועלים אענה לו. 3) נמשיך מלחמתנו על עבודה עברית נגד חרם הממשלה, בעלים יהודים ומסיבות אובייקטיביות.