יומנים > יומן - מלא 29/01/1929

{P001} {0073-58} י"ח שבט 29 ינואר יום ג' בבוקר נסעתי לירושלם לשיחה עם סקר. היות שהוא נפצע באוניורסיטה היתה הישיבה בביתו. השתתפו גם סולד ואריאב. סקר התחיל: שני הצדדים חטאו בענין העליה. הנה"צ חטאה שלא דאגה לשום סידור ולא הכינה כל אסרט לכך. אמנם מחלקה זו היא בידי קיש, אולם בהנה"צ יש אחריות בלתי מחולקת, והוא מקבל על עצמו את האחריות. חטאה גם ההסתדרות - ולשם כך הזמין אותי -, חטא כפול. הוא דבר עם הממשלה שהעולים ילכו כלם למושבות, מלבד 50 בעלי מקצוע. לכל העולים היו צריכים להכין עבודה קבועה. הנה"צ היתה צריכה להספיק הכסף הדרוש להוצאות, ההסתדרות היתה צריכה לעשות הסידורים. והנה הסידורים אינם בהתאם להתחייבותי כלפי הממשלה. לעולים אין עבודה מובטחת במושבה, וצריכים להלחם על עבודה. החטא השני העבירו 13 איש לקבוץ השה"צ חיפה, ביניהם 6 פועלות, בשעה שבקבוץ יש חוסר עבודה. שבוע לפני בוא העולים לא ידעה ההסתדרות לאן ילכו. הסברתי לו שאנחנו היינו יותר ממנו להשיג מהאכרים התחייבות למפרע להבטיח עבודה לעולים וגם לפועלים, אולם זהו הדבר שהאכרים ממאנים לעשות, אפילו הטובים שבהם שמעסיקים רק יהודים. ואם יחכה להתחייבות לא יוכל אף פועל יהודי אחר לבוא - והאכרים יהיו מכרחים להעסיק פועלים ערבים. ואשר לעיר - הרי הקבוץ זקוק לעבודת חברות בשביל משקו. יקח פועלות מהעיר. ואלו {0073-59} תלכנה למשקי הפועלות. הסברתי לו הקשר האורגני של חברות אלו לקבוץ והאבסורד של הצעתו לקחת בשביל הקבוץ פועלות מן החוץ. אך הוא עמד בשלו. הוא נתן התחייבות לממשלה, ואנחנו הפירונו אותה, והוא לא יוכל ללכת יותר בעניני העליה לממשלה. שאלתיו אם זהו איום להפסיק את העליה. בתשובה התאונן שההסתדרות איימה בסבוטז' אם לא ישלחו את החברים לקבוץ. הצעתי לו ישיבה משותפת בשביל לברר למפרע תכנית סידור העולים הבאים, ואמרנו לו שאנחנו נשתתף בסידור העולים רק בתנאי אם העבודה תעשה לפי הכרתנו את הענינים. ולא על פי צו ביורוקרטי של הנה"צ. אה"צ נסעתי לחיפה להתראות עם רוטנברג. שוחחנו שלש שעות והסברתי לו את ענין הקונגרס. בתחילה התנגד. הדבר העיקרי החסר עכשיו זהו כסף. גם וונדרוולדה תומך עכשיו בציונות מפני שהוא מאמין שהבורזואזים עומדת מאחורונו ותתן כסף. בלי זה אין לכל הענין ערך. אמרתי שאנו מכירים בערך של הכסף, אך תנועתנו אינה יכלה לקחת על עצמה תפקיד זה להשיג הכסף, אולם הכסף בלבד אינו מבטיח עדיין הגשמת הציונות, ותפקידנו לדאוג שבאמצעים אשר יושקעו בארץ - תתגשם הציונות. לא ארנון מתתחרה בהסתדרות הציונית ובסוכנות - אלא רכוז הכוחות העממיים והסוציאליסטיים סביב תנועת הפועלים למען הגבר כוחה בציונות ובסוכנות היא כוונתנו. הוא לבסוף הבין חשיבות הדבר. אולם כסף אין לו. אנשיו לא יתנו לדבר כזה. ספר לי על תכניותיו בים.