יומנים > יומן - מלא 29/01/1940

{P001} {0061-02} י"ט שבט 29 ינואר יום ב' קליה. מעשר ועד ארבע עשיתי בירושלם. בבואי לירושלם קידמה אותי בשורה מרנינה: מורידים עולי הילדה. זח כשבוע ימים חרדנו לגורל אניה זו שנתפסה ע"י הצי הבריטי במוצא הררדנלים, והובאה משום מה לחיפה. מלבד 50=40 איש היו כל שבע מאות החלוצים יוצאי גרמניה. אבסטריה וצחיה. ישבתי עם משה (ואח"כ = עם משה וברני) לברר ענינים פוליטיים לפני נסיעתו ועם המזכירות ורייזר = על עניני הארגון. משח סבור שהמחלקה הערבית אינה פעילה למדי. יש כרגע הזדמנות טובת להתקרב לערבים = כי הערבים עכשיו רוצים בקרבתנו = ואין להחמיץ השעה. שאלתיו: התקרבות לשם מה? מה זה יתן לנו בשעה זו ? שאלה זו כאילו חממה אותו = כאילו עצם ההתקרבות היא חובת של מושכל ראשון. הסברתי דעתי ; אני להוט אחרי הסכם עם הערבים ומוכן לפשרות מרתיקות=לכת. אולם איני חושש לעצמי שמתוך רצון להסכם אוותר על עיקרי הציונות. אולם אני מלא חששות לבולמוס של התקרבות שתקף עכשיו תוניס רבים בישוב. ודווקא מפני שלערבים יש כרגע רצון וצורך לבקש קרבת היהודים ועזרתם = אני רואה סכנה בבולמוס {0061-03} הזה, ורואה צורך להעמיד את היחס עם הערבים על עקרונות ציונים ולצנן את ההתלהבות העוורת להתקרבות שתקפה את צבורנו. מה רוצים הערבים הרוצים עכשיו בקרבתנו ? הם, בלי ספק. רוצים להעזר. אבל כלום חם מסכימים לעליה ? כלום חם מתנגדים לספר הלבן, כלום יסתלקו מהרצון להשתלט עלינו? כל הערבים הבאים אלינו ברצון להתקרבות = וברצון כנה ותמים = אינם מוכנים כלל וכלל להרתע מהמדיניות שאחדה עד עכשיו כל הערבים נגד עליה והתישבות יהודית. הספר הלבן קיים. הנציב מטיף גזירות מפוליטיקה ומיעץ לעסוק הצרכים כלכליים משותפים. אין זאת אומרת שהוא מתנזר מפוליטיקה = בשבילו קיימת המדיניות של הספר הלבן. בשביל מדיניות זו, רצוי שהיהודים יסתלקו מפוליטיקה = שתכנה הסתלקות מהתנגדות לסה"ל = או השלמה עם הסה"ל למעשה. הערבים יכלים במנוחה להסתלק מפוליטיקה. כי לפי שעה חשיגו כבר מטרתם הפוליטית. בחדשים האחרונים היו לנו כמה פגישות עם ערבים, והאיניציאטיבה בכמה מקרים באה מאת הערבים. הערבים דיברו דברי שלום, אבל אף אחד מהם לא הביע יחס חיובי לעליה ולא היה מוכן להציע רוויזיה של הסה"ל לטובתנו. יקשה להניח שימצא ערבי בעל השפעה שיעשה זאת, ואם יעשה זאת = הישמעו לו הערבים (ערבי א"י ומדינות ערב ) ? יחסינו עם הערבים ויחסנו לערבים בימי הפפ"ל לא יוכלו לחיות אותם היחסים שבימי משטר המנדט. אין זאת אומרת שבשעה זו לא דרוש שום מגע עם ערבים. {0061-04} אבל מגע זה צריך להיות מכוון ומסויג. א) כל ישוב יהודי הנמצא בסביבת ישובים ערבים חייב לדאג לקביעת יחסי שכנים ידידותיים. ב) רצויה קואופרציה כלכלית שיש בת תועלת גם לנו. אין אנו חייבים לעסוק בפילנטרופיה. פילנטרופיה עלולה גם להיות לרועץ לנו עכשיו. ג) אם יש איזו אפשרות שהיא למלחמה משותפת בספר הלבן, או לכל הפתוח, בחוק הקרקע = יש לאמץ אפשריות אלו בכל הכוחות והאמצעים. משה שאל: יחסי=שכנים טובים מחייבים פגישות ושיחות. בשיחות יעמדו הערבים על שאלות פוליטיות. אי=אפשר לנו להשתמט משיחות אלו. ועל המחלקת המדינית לחדריך את הצבור. מח נגיד לאנשינו שיענו לערבים, כשאלה יפנו אליהם בשאלות פוליטיות ? סיפרתי למשה שבימי שבתי בלונדון נתכנסו "העסקנים הערבים" שלנו ובכינוס זח הוצגה שאלה זו וזוהי התשובה אשר נתתי אז : להסביר לערבים שלא חתכן עצמאות ערבית בא"' בלי עצמאות יהודית, ו"א בלי מדינת עברית. משה שאלו ז"א חלוקה ? עניתיו לאו דווקא חלוקה. תתכן גם פדרציה. אבל לא תתכן מדינה פלשתינאית שהרוב הערבי שולט בה על המיעוט היהודי. משה שאלו ואם הערבים יסכימו לעליה ? {0061-05} עניתי : אילו היו הערבים מסכימים לעליה (וכמובן גם להתישבות בכל חלקי הארץ) אין לי שום צורך במדינה. בין על יסוד של הלוקח ובין על יסוד של פדרציה. והייתי מוכן להסכם על עליה. ולא הייתי עומד אפילו על עקרון יכולת הקליטה כתנאי בני גד ובני ראובן. עור לפני שלוש שנים הסכמתי למכסה שנתית מוסכמת של 50.000. אולם כלום אפשר להעלות על הדעת שהערבים יסכימו להמשך העליה וגם יסתלקו מתביעת העצמאות ? אם אפילו ימצא ערבי שיסכים לעליה = הרי רק בתוך מדינה ערבית, אבל לא בהמשכת המנדט. הנסכים אנחנו למדינת ערבית ? בפגישה עם המזכירות (בהשתתפות רייזר וברני) הסברתי המסיבות החדשות המחייבות סידורים חדשים. א) גילוי רקבון פנימי = מציאות רשת של מרגלים יהודים המוכנים להסגיר את מגיני הישוב. ב) חוסר כשרון לחשאיות = אין אנשינו יודעים עדיין הסוד להמתיק סוד ולשמור עליו = ומחויבים לבדוק מחדש אם המסגרת ההמונית הולמת פעולה זו. בכל אופן אנו חייבים בסידורים שלא יעמידו את הצבור שלנו בפני מכשול. ג) החזרת הבטחון = אין אנו יכלים לקבל עמדת של ברקר. שכאילו עברו כל הסכנות ושדיים כוחות השלטון להבטיח שלום הישוב. אולם עובדה היא שבשעה זו אין חשש רב לחידוש המהומות = וכמה דברים שידרשו בשעת מהומות מיותרים עכשיו. {0061-06} ד) יש בארץ צבא בריטי רב = וקודם כל עלינו לראות בהם שליחי העם האנגלי. התרשמותם מישובנו, ממפעלנו, מהתנהגותנו עלולה כשהיא לעצמה ליהפך גורם מדיני. וכשם שאנו מצווים עכשיו להעמידם עד כמה שאפשר על מהות מפעלנו ושאיפותינו = כך עלינו למנוע אי=הבנה וסילוף דווחנו הכרוכים בכשלונות של השבועות האחרונים. ה) מצב מלחמה = העם האנגלי וממשלתו חייבים עכשיו לראות כל הופעה לאור צרכי המלחמה וסכנותיה. וכל דבר שנדרש למען הצלחת אנגליה במלחמה, אם כי הוא עלול לגרום לנו אי=נעימות, עלינו לקבל באהבה. גם באנגליה ובצרפת סובלים ממצב המלחמה. ועלינו להמנע מכל דבר שעלול להעמיד הממשלה במצב קשה = אם דבר זה אינו פרי קפוח זכותנו או תוצאה של מדיניות הסה"ל שאינו קשור כלל למצב המלחמה. יש גם לחכות עכשיו לגמר שני דיונים מכריעים בלונדון; 1) חוק הקרקע הוגש לקבינט המלחמה. ואם ידחה = פירוש הדבר שלתקופת המלחמה נדחה הסה"ל. ואנו חייבים אז ביחס אחר לממשלה. אם תחזק יתקבל = אגו חייבים להסיק המטקנות. להיות מוכנים להמשיך התישבותנו בכל התנאים. 2) דנים על גיוס דיווזיה יהודית. החלטה חיובים בנידון זח אףהיא תשנה ביסודו את הארגון. ולכן יש לראות תקופה וו כתקופת מעבר. מה שעשינו ועמדנו לעשות לפני כמה חדשים, והדרך שבו הלכנו ועמדנו ללכת = {0061-07} לא יסכנו עכשיו. עלינו להתאים הארגון למצב החדש ולצרכים החדשים. מ. גוררון ביקש ממני להשתתף מחר בישיבת הקורטוריון של מוסר ביאליק שבו ידונו על הצעתו של פרלמן: פרסום יצירות היהודים שנכתבו בלשונות זרות (שפינוזה, היינה, מרכס וכדומה). אמרתי לו שלא אוכל להשאר מחר בירושלם. אבל יש לי שלוש הערות לתכנית זו שנראית לי חשובה ומתאימה למוסר ביאליק . 1) יש כמה יוצרים שצריכים לתרגמם בשלמות = פילון, שפינוזה, וישראלי, היינה, כי הם חלק אורגני של היצירה היהודית או שחשיבותן האנושית גדולה ביותר. 2) מחוץ לגדולי=המחשבה והספרות יש לתרגם רק דברים שיש לחם ערך עצמי, ולא באשר נכתבו ע"י יהודים. 5) ברשימה של פרלמן חסרים ענינים יהודיים = לא "חכמת ישראל" החנוטה - אלא יצירות חשובות בשדה היהדות (פוגלשטיין: חקלאות . גולדמן = חזית) וכדומה (מיטב כתבי צונץ, גייגר ועור). הטלתי על יהושע. רייזר וישראל להתאים הפעולות שביניהם ולעבר תכנית של קיצוצים בשני ענפי הפעולה. קראתי הערב 25 עמודים של פישר, 22 של לודוויג. 14 של רוברטסון (נצרות).