יומנים > יומן - מלא 29/01/1949

 29.1.49, שבת

לפי הודעת ערבי רציני (במשולש) נמצאו סוף סוך ערבים שרואים המצב בעינים בהירות. "המפלה בשאלת פלשתינא היא מפלה המנהיגות הערבית וקווה המדיני, ולא מפלת האומה הערבית" - בדברים אלה פותחת מפלגת "הסהר הפורה" ("אל הילאל אל חציב"), הנקראת כיום "התחיה" ("אלבעת") את מצעה. "אפשרויותיו ויכלתו של העם הערבי הם עצומים, אך רב המרחק בין אפשריותיה של האומה ובין המציאות". את הקולר תולה המפלגה בצווארי המנהיגות, על שלא יצרה אחדות - ועל שלא הפעילה את כל מקורות הכוח הגלומים בעולם הערבי. המפלגה אשר 

מארגניה הם ערבים משכילים, ארצישראלים צעירים וביניהם עבדאלה אלרחאווי, ערוך העתון אל בעת בראמלה, רואה כיסוד היסודות את אחדות האומה. הערבית מהרי בוכארה והמפרץ הפרסי במזרח ועד האוקינוס האטלנטי במערב, מהרי טארוס בצפון ועד מדבר ערב בדרום". התנועה רואה בעם את מקור השלטון ומאמינה בשווי זכיות וחובות לכל. המפלגה דוגלת בחופש מאימפריאליסט אשר רק הוא גרם לפרוד, ובחופש הפרט לחיים הוגנים ולפרנסה בכבוד. אחדות המולדת הערבית אינה מאפשרת הקמת מדינה ציונית בגבולותיה ויש להילחם בה בכל הכוחות. האמצעים להשגת המטרה דורשת המפלגה: א) יצירת תנועת נוער והדרכתה ברוח הראויה, ב) איחוד הפיקוד על צבאות ערב, ג) פתיחת בתי חרושת לנשק, ד) קיום הפונקציות הכלכליות אשר הוטלו על הציונים ונקימת אמצעים דומים נגד המדינות אשר תמכו בהם, ה) ביטול הזכיונות המאפשרים לאימפריאליזם להשתלט על ערב, ו) הקמת אירגוני פועלים, חיזוק התעשיה, מודרניזציה, פתיחת מוסדות לחינוך גבוה והסרת הגבלות המכר בין ארצות ערב, ז) אירגון תעמולה יעילה בעולם. זוהי הדרך לערבים - וכל הזמן אני תושש שיקום מנהיג ערבי אשר יוליך הערבים בדרך זו. הם מתעלמים מהמכשולים הפנימיים והחיצוניים ומהזמן הדרוש לאיחוד ערבי. ואוי ואבוי יהיה לנו אם אנו לא נדע לנצל זמן זה לגדול להתבצר - לרכוש מעמד בעולם ולהתקרב לעם הערבי ולהוכיח לאנשים מסוג זה שדרכם של הערבים לאחדות, חירות ולהתקדמות היא במלחמה אתנו - אלא בברית. השאלה - אם אצלנו יבינו זאת במידה מספיקה ובזמן הנתון... - והענינים ברודוס עודם יגעים, אבל לא מיואשים כנראה. ידין מודיע (2400 28) "מחמת הקשיים בדרך להתווית קוי שביתת הנשק הציע בונץ הקדמת הדיון 

להפחתת הכוחות ונסיגתם. רילי ביקש הצעתנו לאזור שממנו יסוגו כוחות שני הצדדים, והגדרת "כוחות ההגנה" שישארו באזור זה אחרי נסיגת עיקר הכוח. הצענו שהמצרים יסוגו לקו אל-עריש-אבו-עגילה, לדרומה מטאבה במפרץ עקבה. אנחנו לקו מג'דל-פלוג'ה-תל קונייטרה. באר שבע וביר עסלוג ומשם לאומ-רשרש. הצענו באזורים בין הקוים האלה לקו-החזית הנוכחית יוכלו הצדדים להחזיק שלושה גדודים, שמונה תותחי שדה. השיחות הפוליטיות לא נמשכו. לאחר שיחה של 4 שעות עם ריילי נראה שנוכל לעשות הויתור שהקו יהיה בחלקו עמרבי לפי קו 13 בנובמבר, כלומר מדרום לנבי-יוניס, עד לדרך ג'לדיה, חטה, פלוג'ה, ומשם לפי הקו שהצענו. ריילי מבקש. שעוז'ה הכפר תהא מושב ועדת שביתת הנשק ופנויה מיחידותינו, ואנו נשב במשלטים צפונית ודרומית לנגב. נראה שנוכל להסכים לדרישתו באם נשב במשלטים מערבית לעוג'ה. לזאת הוא מתנגד. - ניסחתי הערב שידור לעם - "אחרי הבחירות".