יומנים > יומן - מלא 30/01/1928

{P001} {0066-117} ח' שבט 30 ינואר יום ב' בעשר בבוקר הלכתי למחנה היעור שעל ידי חמי טבריא ועליתי למקום העבודה. עושים מדרגות בהרים ובורות לשתילים יטעו אורן ואקציה. עובדים 150 איש. ביניהם גם פועלות אחדות. מרכז העבודה שלח הנה 12-10 עודפים ויצטרכו לשוב, כי הממשלה הסכימה רק ל150-. העבודה התחילה לפני עשרה ימים. הממשלה {0066-118} נותנת מבשלת על כל 15 איש (בס"ה עשר מבשלות). היא נותנת הוצאות עבודה להקמת צריף למטבח וגם עשתה יסוד לצריף. החומר לצריף נתנה הנה"צ - אולם באיחור של שבוע, ורק היום עובדים בהקמתו והוא יגמר כעבור 3-2 ימים, כשחלק גדול של העבודה יגמר, כי רק 40 ימי עבודה בערך יש לכל אחד. בינתים סובלים הפועלים מחוסר מטבח, וקונים דברים יבשים מטבריה שעולה להם ביוקר ומזון לא טוב. החברים מתאוננים שפתקאות המשביר עולות להם ביוקר, אולם בררתי אחר כך אח הדבר במשביר עם דרוקר, שחב יחני שנותנים להם הכול כאילו שלמו במזומנים, כי ויצמן ב"כ הממשלה נתן למשביר שטר על 7-5 לי"מ (ויצמן אמר שבי ום א' הבא יהיה תשלום). אפשר שמוסרים הפתקאות לחניות אחרות ושם מעלים את המחירים. אחד החברים שבא הנה מתל יוסף התאונן ש30- איש שעבדו בת"י בעבודת ההשקאה עוד לא קבלו את שכרם מהקבלן והם חייבים כסף למשק שאכלו בו וגם הם בעצמם סובלים מזה. עובדים משעה 7 עד 12, ום1- עד 4. מתאוננים שחושבים להם ביום גשם משעה 7 עד 10 רק רבע יום. מסרתי התלונה הזאת לויצמן שמצאתי אותו אח"כ על יד חמי טבריא,והוא באר שהעבודה בעצם מתחילה רק בשמונה וגם לפעמים לאחר שמונה כי ההכנה והעליה למקום העבודה תופסות שעה ויותר ובכל זאת התלונה צודקת, כי עד 10 יש בכל זאת יותר מרבע יום עבודה. ויצמן אמר לו שהוא מרוצה מאוד מהעבודה. התוצרת היא די גדולה. עוד לא נטעו מפני חוסר גשמים, ואם לא יהיו גשמים אי אפשר יהיה לנטוע. אסף גרזובסקי (בבב-אלוד) נטע כבר בתקוה לגשמים, ויש סכנה שהשתילים ייבשו. {0066-119} נוטעים פה שטח של 1.500 דונם, אדמת הממשלה (סות) יש עוד שטח של 5.000 דונם בערך, אולם יש עוד לברר אם אין על האדמה טענות מצד השכנים, כי הנציב אינו מאשר עבודה אלא על מקום שבטוח מתביעות בעלות. ויצמן מקוה שבשנה הבאה יטעו אח כל השטח מכנרת עד טבריא. הנטיעות האלה ישנו אה פני המקום. זה ישפיע לטובה גם על סידור חמי טבריא. לפני שבועות אחדים חתמה הממשלה על הקונצסיה שקבלו עוד בימי תורכיה שלשה ערבים על חמי טבריא, אולם הממשלה הגדילה עכשיו את שעור ההון הדרוש משמונה אלפים, כמדומני, עד 58.000. לערבים לא היה הסכום הזה, וחברה יהודית גרמנית, שסופרסקי הוא בא כוחה, הכניסה 58%. ויצמן יעשה בשביל הנטיעות בשנה הבאה משתלה בטבריא על שטח של חמשה דונם אדמה הממשלה על יד בית המושל בקרית שמואל. בקרתי את דוד הכוהן הנמצא בהוטל אירופא בטבריא. הוא מתהלך כבר קצת, אם כי בקושי רב, אולם הוא סובל עדין מכאובים גדולים. הוא מלא תכניות על עבודות הממשלה. בשתים עשרה ישיבה את מזכירות מ.פ.ט. במועצה. בטבריא נמצאים עכשיו 300 פועל, מלבד פועלי היעור. מהם 200 פועלי בנין ועב"צ, השאר עובדים במקצועות שונים (הדסה, נהגים, נגרים, דיגים ועוד) כחמשים מאלה הם ספרדים וחברים בהסתדרות. פועלי המקצוע מילידי המקום - ביחוד עור ומחט - אינם מאורגנים וקשה להכניסם להסתדרות. כמאתים פועלים נמצאים בטבריא בקביעות, כמאה מתחלפים מדי פעם בפעם. מפועלי טבריא עובדים 40 ביעור. המועצה מורכבת {0066-120} מ5- חברי א"ה, 4 הפה"צ, 2 בלתי מפלגתיים. פוע"צ אין. קיימת בטבריא חבורת פועלות, בת 18 חברות, יש להם בקרית שמואל 10 דונם. עובדות במשק וגם בעבודות חוץ. שתים לומדות טיח, 8 עובדות ביעור, אתרוח עובדות בעבודת בית בשכונה. מלבדן מעטות הפועלות בטבריא. בלשכה רשומות רק 8 פועלות, מלבד חברות החבורה. תרבות - יש אולם קריאה, פעמים בחודש מסודרות הרצאות ע"י המורה חורגין. שעורי ערב אין. מס תרבות (2 גרוש מחבר לחודש) מכניס 5-4 לירות. זה מוצא על אולם הקריאה (2 לירות), מאור, שרות ועתונים. תקצציב המועצה הוא 22 לירה. עובדים אביטוב בלשכה, קדיש במזכירות, ומנהל חשבונות (רבע יום). ההכנסה ממסים רק 18 לירות לחודש, וקדיש תובע השתתפות ממרכז עבודה ב4- לירות לחודש, כי המועצה מטפלת בעבודות. סיכוי העבודה במקום (ישנם עכשיו כ70- מחוסרי עבודה) עבודות העיריה: כבישים ומדרכות (1.500 לירה), מטבחים של העיריה (700 לירה). מלבד זאת עומדים לבנות שוק מסחרי - 4.000 לירה בהלוואה מאפק, על אדמת הממשלה , בדרך לאחוזת בית. בעיריה יש החלטה שכל העבודות תעשינה ע"י "פועלי המקום". פועלים ערבים בעיר מעטים מאוד. כשעשו עבודת התעול דרשה העיריה להעסיק גם פועלים ערבים, מצאו בעיר רק 50 פועל ערבי. בתעול עבדו 70 יהודים ועשרים ערבים בחלופין. היחסים עם העיריה בעניני עבודה טובים. עוזר הרבה {0066-121} נחמני. הרוב בעיריה יהודי, אולם הכל מחנהל בערבית. ראש העיריה אינו יודע עברית, גם מזכירו, צעיר ספרדי, יודע רק ערבית. דורשים מזכיר שיודע עברית, אך קשה לרגל המסורת לשנות את מצב הדברים. יש בטבריא קבוצת דיגים, 12 איש. החצי מהם עובד בדגניה, והם חברים בהסתדרות, החצי השני נמצא בכנרת. מקבל תקציב מהמזרחי ואינו בהסתדרות. הלשכה התקשרה עם סוחר-דגים יהודי בחוזה שנתי שיקבל במחיר קבוע את כל הדגים של הקבוצה. השנה הצליחה הקבוצה. הדיג הוא בחורף, והשתכרו 40-30 גרוש ליום. בקיץ הם מובילים זיפזיף לבניני המשקים. הסוחר היהודי נכון לקבל עוד 10 דיגים יהודים ורוצה להבטיח להם מינימום. הוא מציע מינימום מובטח של 50 גרוש לשבו ע. המועצה דורשת לירה. בדיג ובים עובדים 200-100 ערבים (בכלל זה גם עושי הרשתות). בכנרת יש 63 סירות דיגים. באו אלי אריה גרוסברג ואדם ניסן מפועלי כביש יבנאל. הם נשלחו לפני שבועים מת"א יחד עם עוד 6 פועלים. לא מצאו ביבנאל כל סידור: אין מסות. בצריפים חורים ואפשר להתקרר. אין כלי עבודה בעד הצריפים דורשים 10 גרוש לחודש שכר דירה (בשביל מרכז העבודה). הפועלים מקבלים רק פתקאות למטבח עד 60 גרוש בשבוע, ורק ביום שעובדים. תשלום בכסף עוד לא היה אף פעם. שני אלה עובדים במלוי ומשתכרים 12.2 גרוש ליום. אחרים משתכרים גם פחות. אין ועד פועלים במקום. הועד הזמני {0066-122} (מרגלית, פוצובסקי וגלזון) התנגד לנתינת זכות בחירה לפועלים החדשים. בשבת זו היתה אספה, רצו לבחור ועד פועלים חדש והיו מכות. ס"ה עובדים בכביש 60 פועל (בערב מסר לי ברל בחיפה שביום 19.1.28 עבדו בכביש 72, ואחרי יום זה נשלחו לשם מתל אביב 25 איש - נתתי פקודה למ.פ.ט. לברר את ענין כלי העבודה ולקנות פטישים (מחיר פטיש 8-6 גרוש) לכל אלה שאין להם, ולהמציא לוה"פ חשבון. מלאתי גם ידי מ.פ.ט. לסדר ביבנאל בחירות לועד פועלים לפי חוקת ההסתדרות. לפנות ערב נסעתי לחיפה. בא אצלי אהרון אשכנזי מקבוצת קרטץ. היה אסור בת"א יחד עם שיף ופרנקל. נכנס ברשימה של קנדידטים לגשר במספר 16. אומר שבן גד הבטיח שיכניסו אותו לרוטנברג. באו יוצאי ססר: דגני, וירה וברנשטין. בררנו את ענינם יחד עם ברל. קבעתי ארבע הנחות אלו: 1) לחברים מהקבוץ לא היתה על פי סטז' עצמם הזכות להכנס לרוטנברג, כי בתור יחידים יש קודמים להם, ונכנסו רק בזכות הקבוץ. 2) היתה להם הזכות הגמורה לעזוב את הקבוץ, אולם את יציאתם היו צריכים לסדר ככה שלא יגרם הפסד חמרי או מוסרי גדול לקבוץ. 3) לפי מצב העבודה בארץ והדרישה המרובה מצד פועלים בעלי סטז לעבודת רוטנברג לא תוכל ההסתדרות לתת מקומות נוספים לקבוץ. 4) מרכז העבודה חייב להתחשב את יוצאי הקבוץ, והיות שהם יוצאים ממקום עבודה - עליו להמציא להם עבודה {0066-123} אחרת. 5) התחשבות מיוחדת את החברות שיצאו, בשים לב למצב הקשה של הפועלת בארץ. בנוגע לברנשטין שהוא יצא מהקבוץ עוד לפני כארבעה הדשים הצעתי שיכניסו אותו שוב בעבודה סניטרית ולא יתפוס מקום של פועל. ברל מסר לי מספרים אלו על עובדי רוטנברג. עובדים עכשיו אצל רוטנברג 278 איש, מהם 17 בהובלה מהמשקים הקרובים, 38 באדמיניסטרציה, שלא נתקבלו ע"י ההסתדרות, 62 פועלי החברה מזמן, 30-40 פועלים מקצועיים שנכנסו לא לפי התור אלא לפי המקצוע. ע"י ההסתדרות נשלחו במשלוח הראשון 90 איש, במשלוח השני 39. ברשימה החדשה של העומדים להשלח יש: 60 מח"א, 30 מחיפה, 10 ממבריא, 5 מעפולה, 6 מיוצאי תל חי, 19 מהשה"צ הארצי, 19 מהקבוץ המאוחד, 6 מקבוצה כפר, 6 מהכובש עכו, 5 מנהלל, 6 מקרובי המשקים הקרובים, 4 מהתימנים, 5 ממשק גשר, יתרם בודדים שונים.