יומנים > יומן - מלא 30/11/1925

{P001} {0182-160} י"ג כסלו 30 נובמבר 1925 נסעתי לירושלם לישיבה "הערבית". הזמנו רבים וכלם מסכימים: איזנברג, אליש, א. יפה ועוד לפורמולה של מדינה בעלה שני לאומים בתור פתרון לשאלה הערבית. שפרינצק התחמק מהשאלה אם אנו רוצים להיות רב. "לא רב אלא רבים" - להתפעלותו של הנס כהן לא היה גבול. שאלתי אם, היוזמים מתכונים לרויזיה במטרתנו המדינית בארץ, לרויזיה בסטטוס המדיני של הארץ, או לרויזיה ביחסי יום יום? בררתי והפורמולה היא ריקה מתוכן ומטשטשת ואינה מספקת לא ציוני ולא ערבי. שלנו יש שאלה ערבית רק כשאנו עומדים על בסיס ציוני - בסיס של מדינה עברית, רב בארץ ורב העם בארץ, בלי הציונות אין פה שאלה ערבית אלא יש פה שאלה יהודית כבכל ארצות {0182-161} הגולה. שאין לעשות עכשו רויזיה בסטטוס המדיני הקיים שעם כל חסרונותיו יהיה כל שנוי גרוע ממנו, ויש לדון רק על שנויים ביחסי יום יום. הפועלים התחילו מזמן. נחוצה עבודה משותפת בכל הענינים המשותפים, נחוץ יחס אנושי לערבים, ונחוצה עזרה נאמנה לשמה, בלי כונות פוליטיות. עמדתנו הפוליטית בארץ תקבע לא מתוך המציאות הקימת. אנו לא משלינים את המציאות הזאת, לא היהודית ולא הערבית. בא כוח הערבים בשבילנו אינו מוסה קזים - אנו מחפשים את הפועל. המדינה שאנחנו שואפים אליה היא מדינה סוציאליסטית המשליטה גם צדק סוציאלי וגם צדק לאומי. בצד הלאומי שבעלי הבתים מדבקים עליו אין אני מאמין. בערב נפגשתי עם שמוליק. רחל ספרה ש"החוג" רוצה להשלים. הענינים נמסרו למניה, חרום ואלקונד, הכירו בחוסר כשרונם הפנימי.