יומנים > יומן - מלא 30/11/1944

{P001} {0152-125} יום ה,' י"ד כסלו תש"ה - 30.11.44 אחרי שנים שלשה ימים יפים חזר הסגריר. הערב אצא לסופיה - הנסיעה שני לילות ויום. {0152-126} בשתים-עשרה טלפן לי וויטול שנתקבל רשיון בשבילי ובשביל אהוד לנסוע לבולגריה ורומניה. ביקר אצלי קסלר מהג'וינט. ציר הצלב-האדום שבא מבולגריה אמר להם שרוב היהודים רוצים להשאר. הוא מודה שרוב יהודי תרכיה היו רוצים לעזוב. הבולגרים החליטו: לוי ואשכנזי יצאו לארץ, אם יקבלו רשיון - ישובו לבולגריה, אם לא ישארו בארץ. חיימוב נוסע אתי לבולגריה. התלונות נגד הממשלה: 1) מנוי מתבוללים לקונסיסטוריה, 2) מיעוט עברית (3 שעות בשבוע) בבית-הספר, 3) קשיים בעליה (רבוי תעודות). העולה נדרש לחתום שאין לו כל תביעות נגד בולגריה ובולגרים. לא מרשים לעלות לילדים בלי ליווי ההורים. מקודם הרשו כל מלוה. 4) בעוד שהרכב חזית המולדת היא פריטטי (2 מכל מפלגה) הרי הרכב "החזית" היהודית: 4 קומוניסטים, 1 סוציאליסטים, 1 המפלגה החקלאית, 1 מה"טבעת." הציונים דרשו שנים שנים מציונים כלליים, פוע"צ, ויצו, מכבי. אבל החליטו עכשיו לקבל רק ציוני כללי אחד ופוע"צ אחד. בשש לפנות ערב נתגל השוב קושי: הקונסול הרומני אינו מוסמך לתת הויזה בלי הוראות הציר מאנקרה. טלפנו למג'ור וויטול שיטלפן מיד לאנקרה לצירות הבריטית שיתקשרו עם הצירות הרומנית למען יתנו טיליפונית הוראות לקונסול. זה הבטיח לחכות שתי שעות במשרו. בעשרה אחרי שש נתקבל תשובה מויטול: באנקרה פנו לציר הרומני, וזה ענה שאינו יכול לתת ויזה בלי הוראה מבוקרשט, וטלפן לממשלתו שהצירות הבריטית ממליצה לתת לנו הויזות. השאלה היא: אם לחכות פה עד תתקבל תשובה - או לנסוע לסופיה. בא אצלי אלחסיד, משרד הקרקעות בארץ, הנמצא פה למען גלות זיופי הוקף בארץ. הוא רוצה במדור קרקעי אצל הסוכנות. ביקשתיו להכנס אלי בירושלם. {0152-127} סוף סוף יצאנו בתשע מקושטא, לאחר קשיים חדשים במשטרה. נוסע אהוד וחיימוב, בולי נשיג הויזה הרומנית בסופיה. גם וולפסוק בא להפרד לתחנה יחד עם המון חלוצים וכמה עסקנים ברודי דוף ואחרים.