יומנים > יומן - מלא 30/11/1959

1
מתוך
מקומות:
Bonn
H̠ever
Mele'a
Yakum
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
30.11.1959
222004
{P001} {0060-171} 30.11.59, יום ב' בארבע נפתחה הכנסת. חצי שעה לפני כך נתכנסה הממשלה, כי היועץ המשפטי (וגם רוזן) הגיעלמסקנה כי החוק אינו מגביל בחירת יו"ר אלא בחברות לכנסת, אבל אינו פוסל חבר הממשלה והציע לי פורמלית להודיע בכנסת כי "בהתאם לסעיף 11 לחוק המעבר אתפטר קדיש לוז מתיק החקלאות, אם כי הוא נשאר לע"ע בממשלה, והממשלה אישרה התפטרותו. לע"ע יתנהל משרד החקלאות על ידי ראש הממשלה". לתמהוני יצא בר-יהודה בערעור - כי אין חבר יכל להתפטר, ואחריו החרה החזיק בנטוב, כי הכנסת לא יכלה לבחור בשר ליו"ר. לאשרנו דחק הזמן ונפסק הוויכוח והממשלה אישרה ההודעה. בארבע היתה הכנסת מלאה: חברי המועצה הזמנית, הכנסת הראשונה, השניה, והשלישית - וכמובן הרביעית, ומכובדים: יהודים, ערבים וגלחים. גד מנדס פרנס. בארבע הגיע הנשיא ואחרי התקוה פתח הכנסת בנאום קצת ארוך יותר מדי, וביקש זקן הכנסת - ניר לנהל הישיבה. ניר נאם נאום עוד יותר ארוך, הזכיר שנית את שפרינצק ועמד באריכות על רוקח, והשביע את החברים. חסרו 5 חברים (מאתנו: אשכול, אפרתי, משה שרת) והציע לבחור ביו"ר. {0060-172} גוברין הציע את קדיש - ולתמהוני הרב בחרה בו כל הכנסת ורק 3 הקומוניסטים נמנעו. קדיש נאם נאום קצר - וקנה עולמו, בכל אופן בלבי. אצילות נפש גדולה השתקפה מתוך הפסוקים הקצרים הקולעים והנאים. הציע לבחור בוועדה מסדרת, גוברין הציע שמות ועדה ונבחרה פה אחד - היתה זו פתיחה מרוממת. קדיש סגר הישיבה עד מחר באחת עשרה. שלחתי הבוקר מכתב לזלמן - למלאת לו שבעים שנה. עכשיו יש עוד לדאוג לחזירתו של זיאמה. אמרתי לאבן שמה שהבטחתי לו יקום. יהיה שר בלי תיק. באו אצלי גיורא, יצחק וחבד. לדעת גיורא אפשר לגמור עם אה"ע והשה"צ - אם אני אקח בידי את המו"מ. הבוקר דיברתי עם רוזן על כניסתם - ואמר לי כי בשתים תתכנס ועדתם המדינית. נתעורר קושי בענין קפ"ח. חברינו (לבון, בקר ונמיר) הסכימו להציע לפרוגרסיבים נוסח זה: "אשר לאזרחים שאינם מבוטחים בקופות החולים, תבטיח להם הממשלה את השרותים של ביטוח בריאות ממלכתי ע"י קופות החולים הקיימות או ע"י הצטרפותם לקופות חולים חדשות" רוזן שאל אם אפשר להוסיף: לפי בחרתם". נמיר שאל את בקר וזה אמר לו בשם לבון שהוא מתנגד לשתי מלים אלה. - הדבר נעלה מעל בינתי.! {0060-173} בערב צלצל לי יצחק כילבון מסכים לשתי המלים, וביקשתי שיבהילו מיד את נמיר ויבוא בדברים עם הפרוגרסיבים. שוב טלפן לי יצחק כי נמיר מסר לרוזן ההסכמה, אבל עכשיו לא מסכימים ודורשים הנוסח שאני הגשתי להם. אמרתי הנוסח שלי נפסל ע"י חברי ואינו קיים, ותכנו למעשה אינו שונה מהצעת נמיר. [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ...] [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ...]