30.12.47.-יום ד' - הטלתי על נחמיה
[ישיבת] הבוקר הגיע משה. יש כוח ט.ל. עם חמשת הגדולים במועצת הבטחון ו"אל אם יקימו כוח בין לאומי לא"י. לא ניתנה תשובה. בסוף השבוע יצא מנ.י. 5 טון אבקה מחוסרת עשן, 30 טון ט.נ.ט. (לת"א) באותה אניה לחיפה 100 טון פליז, מכשירי רדיו, עופרת, דגנרטורים לח"מ - בס"ה 220 טון. יש בידי י,א. 20 טון ט.נ.ט. ועוד. נקנו 3 קונסטלשין, אחד יהיה מוכן בעוד ימים אחדים, אם נקבל רשיון יבוא - יגיע ללוד (לפני כך יוריד המטען בנגב), אם לא - ילך למצרים. עומדים להרכש 46-10 C (דו-מנועים) 22 מטוסי אימון
(חד מנועים), 6 אמפיריים. גם אוירוני C-46 מיועדים להובלה. (אלה אולי לא יוכלו לטוס למצרים ובלי רשיון יבוא - ישארו באמריקה עד עת מצוא) קבל עד עכשיו 350 אלף, עומד לקבל עוד 250, קפלן הבטיח עד מיליון. הבטיח מיליון שני - בתנאי שאסכים לכך. המטוסים יעלו 350 אלף. מהשאר יקנה 240 בזוקות ו20,000- פגזים (בזוקה - 125 $, פגז 16,5 $). יש אניה גדולה - של ידיד, מוכנה להביא לנו מטען חינם לת"א (היא הולכת לסוריה) (הבזוקות הוא רוצה להוביל באוירון לנגב) האניה תצא בסוף פברואר. דורש תכניות נחיתה למטוסים. היו שיחות עם S.D על ציוד (עם D.D - פרסטול) - שיחות עם לו הנדרסון ישנו עוזרים של פורסטול (אחד יהודי) - מארבעת "המבצעים" (רוסיה, אמריקה, קנדה, גווטמלה) דרש משה כוח בין לאומי אם לא - נקח אחריות על עצמנו. אם לא יחקו ציוד - נצטייד בעצמנו. זאת אמר גם ל-SD . ארמור (סגנו של לווט) ביקש במכתב לחכות. מרכוס בן 40 מברוקלין למד בוסט-פוינט, היה במלחמה מראשיתה, היה בקרב, במטה, באירופה ובמזרח הרחוק, היה עוזר להלדרינג - מוכן ללכת, אבל אינו מסוגל להיות ראשון (הוא רק שני ), הבטיח
להשיג "ראשון". גנרל - רלף סמיט - שלמה ומרכוס נסעו לסן פרנציסקו לראות סמיט. הסכים לניוע - בתנאי הסכמת ממשלתו וידיעת אנגלים. משה אז התייעץ עם הילדרינג (עכשיו איש פרטי, יצא מ-.S.D ערב עצרת האו"מ, היה במשלחת רק על פי לחץ דוד נילס). הילדרינג, הלל מרכוס ביחוד בתכנון (לדבריו - הראשון בארצות הברית). על רלף סמיט אמר שבחים, אבל יש בו פגם - הודח מפיקוד. לאו דוקא בגלל אשמתו, ויעץ לקחת איש אחר. מרכוס התנגד לדעת הילדרינג. - בניג - לציוד ולגנרל יעץ הילדרינג ללכת ישר לנשיא. יעץ שב. ברוך יפנה לנשיא בענין זה. נתקשרו גם עם פ.ד.ר. נמסרה לו רשימת הצרכים. לו הנדרסן הסביר למשה פשר האמברגו שהוטל לפני חדשים אחדים - בקשר עם המצב בארץ (היה מו"מ על ציוד הזנדרמריה הסורית - אבל מרשל הגיע למסקנה שיש להפסיק היטל אמברגו, ולא פרסמו, להמנע מהקנטה יתרה, שהחלטה התקפה על דיון המסחר - פרסמו שהוטל אמברגו (למגי כחודש). כשמשה דן אתי על ציוד לנו - לא טען הנדרסון טענת אמברגו - אלא עורר שאלות אחדות: . למי ינתן הנשק, לסוכנות? לועדת או"מ? למועצת הבטחון? אנשי
פורסטול הודיעו שבלי SD לא ינתן, SD מסכים - עליהם לבחון י הדבר (מבחינה מדינית-צבאית), הראשון - אמריקני - ממונה על כסף . והנהלה, סובולוב (סגנו השני של לו - ממונה על בטחון וענינים פוליטיים - איש משכיל, נבון, חפשי בשיחה) מסר למשה שיש סיכויים לכוח בין לאומי, המפתח בארצות הברית, כי הרוסים והצרפתים מסכימים, ו האנגלים בארץ והכל תלוי באמריקנים. סוב. שאל [את שרת] מה דעתו אם האמריקנים יסכימו?... מבחינה מעשית טוב. לא רואה כל קשר בשליחת כוח בין- לאומי.לאמריקה יש כוחות ימיים ואוירונים בים התיכון, הרוסים יוכלו לשלות מיד שני אסכדרונים מפציצים. כוח רגלי אם ידרש - יקח חודש ימים, אם רק ירצו לשלוח. לדעת סוב. תתכן גם התערבות מועצת הבטחון כלפי המדינות הערביות. לדעת מומחים לא תתן אמריקה ציוד - אם תתן בכלל - אלא דרך או"מ כי זה ענין או"מ - לו הודיע למשה שהועדה תתכנס ב9- לינואר. סובולוב דרש ממשה להיות מוכנים בהצעת ממשלה זמנית ל9- בינואר. המגבית המיוחדת בשנת 1947 - 2,2 מיליון במזומן ברוטו UJA הוצאות 10%) ולמעלה מ500,000- התחייבויות. על האפרט של(
התנגד למגבית ההגנה - שהיא מתחרה ומקלקלת. יש יסוד לטענה זו, לדעת משה, ביחוד בערים קטנות. במגבית באטלנטיק סיטי היה יחס רציני להתחייבות של 250 מיליון. ומשום כך ניתן תוקף להפסקת המגבית המיוחדת. הסיסמא של הגנה נתקבלה במגבית הגדולה (גוינט נותן ע"ח 1947 3 מיליון להגנה במרס). מגבית ההגנה תגבה החובות, תמשיך לפעול כקבוצה, ידגישו ההגנה במגבית הכללית, יעסיקו במגבית בעין (לא כסף)(זה חשוב!). נערכות אספות פומביות על הגנה ונגד פורשים - באספות אלו עורכים מגבית של הפגנה. קפלן השיג מלווה של 7 מיליון ב- 2 אחוז. מלבד זאת הוא מסדר הלוואות פרטיות של יחידים - 50,000 לפחות מאיש, קוו שיגיע ל5- מיליון, הולך בקושי, ולא ברור שיגיע ל2- מיליון. בקנדה השיג 2 מליון דולר קנדי - לקניות בקנדה. עתון "ידידי הגנה" נפוץ במאה אלף. רוצים להגיע לחצי מיליון - עושים הרשמה של מומחים: טייסים, לוחמים, מכונאים. בלי פרסום, אפשר להגיע ל300- אישי, חצים מתנועת הנוער, חצים - מי שהיו חיילים. להעלות איש ולהחזיר לאמריקה יעלה 1000 $. עם פרסום אפ.ר גיוס רחב...מי יעשה זאת? ועד החיבים של סילוור, המילגות?
מהו הצד החוקי הפוליטי? משה לא יודע. דואגים לצוות בשביל האוירונים הרכושים באמריקה. קול. מרכוס יצא לארץ (בכל אופן) באמצע ינואר. שלמה רוצה לשוב. החל מו"מ עם הבנק לאימפורט ואכספורט על מלווה כל 75 מיליון דולר לסוכנות. לעליה ופיתוח, לפי דברי אוסקר גז יש סיכויים. הגישו גם הצעה של מלווה של 500 מיליון לממשה הזמנית. פריץ שוב רוצה לעזוב. כל התכניות נשארות על הנייר. נשארים רק תזכירים. מבזבזים הרבה זמן על דיונים. דרומה סמכות לאיש שיחליט ויבצע. הסוחרים רוצים להרויח מצרותינו. הוא רוצה להיות טוראי. אמרתי לו שאין לו זכות לשקול על דעת עצמו - עליו להשמע. אין זה צבא, אין אנו מדינה, ולא ממשלה. אנו עוסקים בבטחון ולא בהקמת צבא למדינה - והכל בנוי על התנדבות. על פי הצעת יגאל דרשתי ממנו לעמוד בראש מחלקת תכנון נגד פלישה, (בתוך אגף אופרטיבי), יעסוק בתכנון מידי של הקמת חיל, יגמור תכניות ופקודות ליום הפינוי, ירכז ועדת
המהנדסים לביצורים איסטרטגיים, ישמש נציג יגאל בועדות מקצועיות לחימוש, שריון ועוד. הודיע שישמע לו. שנקר: דורש תשובה בענין ווירגון, עוד אצל וילסון ברון, שנקר מעכב הליכתו לעבודה אחרת. הקניות לא במדד. משלמים מחירים גבוהים, למשל בטכסטיל (הביא דוגמא של אהלים) דרוש . המצב המשקי רע והולך. מקצצים עבודה בטכסטיל. אין אשראי. פקדונות פותחים. הצבא אינו קונה (היה מכניס מקודם 15 כיליון). אה"צ יגאל, ישראל, צבי, מונטג, יוסף יז. ווסרמן, משה לרר (כוח האדם), יגאל, עד 1 במרס רוצים לגייס 18,000 איש (15,000 חיל ופלמח, 3000 ברשות המפנים). 20 הגדודים (14 חיל, 6 פלמח) יחולקו: 7 בצפון, כולל חיפה (2+5), 4 בתיכון (1+3), 4 בדרום (1+3), 3 בירושלים (1+2), 2 בנגב (1+1). עכשיו יש בנגב 550 פלמח, 100 חיל, 900-1000 חיל המצב (אנשי הנקודות), עד 1 במרס רוצים שיהיו בנגב (מלבד חיל המצב) 1500 איש (חיל+פלמח). ישראל מוסיף - יהיה צורך בתגבורת למשקים.
עכשיו יש בחיל 7000, בפלמח ורזרבה שלו 3000, ואם אפשר לגייס כולם (ואי-אפשר ) יש צורך בעוד 8000 איש שיתאמנו מהתש. יש עכשיו קורסים: 4 מחנות מ"כ (400 איש) מ'"מ פלמח (70 איש) יוסף יזרעאלי סבור שהגיוס של חיל הקיים יתן רק 3-4000 מגויסים. כל שנתון נותן מכסימום 4000 נביים בריאים. למען גייס 18,000 יש צורך בגיוס 5 שנתונים (מ18- ועד 22), פירוש הדבר: 1) סגירת כל בתי הספר הגבוהים. 2) ריקון מרבית תנועות הנוער. 3) גיוס הקבוצים במושבות. 4) אמצעים להחזקה מלאה. 5) אמצעים לתמיכה במשפחות. 6) הפקעת עד היום התיצבו 12,000 איש, בתוכם 3000 בחורות (מחוץ לנפסלים). לא התיצבו עדיין אנשי ירושלים, אנשי המקום, חברי הארגון. לאמן יח אלף דרושים 1000 (רק?) מגיל יותר מבוגר. (מפקדים, מנהלים) וכאן צפה שאלת המשכורת, ביחוד של אלה שהיו חיילים והספיקו בינתים להסתדר. יש בין המגויסים גם נערים שאינם יודעים כתוב - לדעת מ. לרר בעית הגיוס היא בעית המפקדים. דרושים 2-3000 מפקדים (?!), ויש לקחתם מהארגון ומהצבאות. מפקדים
לארגון נמצאים: 1) בודדים, בערים ובמושבות. 2) בקבוצים ובמושבים, על פי רוב אנשי מפתח במשק. 3) תלמידים בב"ס גבוהים. בארנון יש כ1000- מפקדים (מ"מ - 600 מהם מגויסים כבר). יש לאמן עוד 500 מי'מ, 1000 מ"כ, נוסף על הקיימים. (אמון מ"כ דורש 3 שבועות - אימון מקוצר). יש לקבוע נורמה של משכורת: החזקה, צרכים קטנים, עזרה למשפחות. הכרחי משטר של חירום בישוב: הגיוס יחול על אנשים, מכוניות, דירות. ברוך: החזקת 18,000 איש פירושו 1.4 מיליון לחודש. כל חייל עולה 30 לא"י לחודש. יהיה צורך לתמוך לכל הפחות - ב5000- משפחות, שכר ממוצע 24 לחודש. ציוד לאיש - 30 לא"י. דרשתי מיגאל שיתן לי תכנית מבוססת על כמות המגוייסים הדרושים ומקומות חניתם. מברוך - תקציב מפורט - מיוסף - דרכי הגיוס. מישראל - הצעת צוער (אם הערכת ברוך נכונה יהיה צורך לציוד חד )18,000 X 30( 18,000) 40,000 לא"י. הוצאה חדשית: החזקה X 30( פעמי 540,000, תמיכה למשפחות (X 24 5000) 120,000, ס"ה הוצאה חדשית .660,000
(לבנוני - צפון, הדרי - חיפה, אלכסנדרוני - תיכון, קריתי - ת"א, גבעתי - דרום, עצמוני - ירושלים). משלחת גדולה של חבל הימי בראשות טולקובסקי בקשה לדעת מהם תפקידיה עכשיו; אמרתי שלושה: 1) סירות וימאים לבטחון, סידורים, אנשים וספינות להעלות מעפילי עזר לאחר הפנוי, ספנים ואניות לעליה מורחבת. בקשו מנוי קצין קשר של הבטחון עם התבל (ריבלין) ועם מחלקת הים של הסוכנות. משלחת של ספרדי הבלקנים (יוון, תורכיה, בולגריה): אסא, יוסף, עוזיאל, בן-יוסף, בזיה, עוד פרדו, פרץ (תורכיה), סלומונוב, ברוך עוזיאל, דר בכר: חולקים .על התפרדות עדתית ומינוי ב"כ ספרדי, קובלים על ההסת' ששלחה אנשים לנציגות הספרדית, למה לא שאלו אותם לפני מינוי ספרדי? אין שעה זו כשרה למלחמה, והם מתפשרים עם המנוי בהוראת שעה, אבל לקראת המדינה נהיה רק יהודים. בארתי עמדתי ודחיתי המשך לשעה יותר פנויה.