יומנים > יומן - מלא 31/01/1938

{P001} {0139-08} 31.1.38 הבוקר טלפנתי לרוזטה שיודיע למידלסון על בואי. בצהרים טלפן לי גיליס ושאלני אם אני רוצה להפגש עם ועד המפלגה השבוע או בשבוע הבא. בחרתי בשבוע הבא, {0139-09} שאראה בינתים חברים בודדים (ויליאמס, ג'ונס, אטלי, לסקי ועוד מי שהוא) ואברר לע המצב. גיליס ביקשני להפגש אתו השבוע. שיחה ארוכה עם נמיר. הוא לא נשאל על הצעד של הפדרציה הציונית. סבור שהדבר נעשה, בהתיעצות עם ההנהלה בירושלם - והשתומם כשנודע לו לאחר מעשה שב עשה על דעת עצמו. הצעד עצמו לדעתו טוב - אלא שלא היה צריך להעשות בלי דעת ההנהלה. בקרב האנגלים רבה עבשיו החרדה לעתיד. חוששים לאיטליה, גרמניה, יפן, ואינם יודע אם אפשר לסמוך על היהודים. לפני שבועות אחדים שאל אותי שקבורו: אם תהיה מלחמה אנגליה וגרמניה - על צד מי יהיו היהודים? כשהוא התפלא לשאלה שכזו - הסגיר ש שהעתונות היהודית אינת תוקפת את גרמניה, אבל היא מתנפלת תמיד על אנגליה . . . במיניסטריון החוץ חל שנוי חשוב. שונאנו המובהק רנדל נחמנה ציר בבולגריה, והוא עוזב את מחלקת המזרח התיכון. יש להתרכז עכשיו בהשפעה על משרד ח שאלתיו - אתה שפיקח הנך מה ראית לשטות זו של "קו הינדנבורג"? הסביר: יש צורך באלטרנטיבה, אם משום מה לא תוקם המדינה. אמרתי לו: לפנינו יש רק שתי אלטרנטיבות: מדינה - טובה מזו של פיל - או מנדט. אין להבהל ממצב רוח של קבינט בריטי. דעת מיניסטרים בישיבת קבי אינה פסק דין אחרון של ההיסטוריה, אינה אפילו הדעה הסופית של אותם המיניסטרים ע לא כלו כל הקצין - וראשית חכמה לא לזוז מעמדתנו: תכנית מתוקנת נשקנו - מלחמ המנדט, ובראש וראשונה - מלחמה נגר המכסימום הפוליטי. אם נצליח במלחמה זו - תוק נמיר רואה קשיים. כששקבורו שומע על יכולת קליטה כלכלית - בשרו נעשה חידוד חידודין. קשה למצוא אוזן קשבת בקרב האנגלים לתביעת העליה. ואין עכשיו יכלת ק כלכלית, {0139-10} אמרתי לו שבמלחמה על בטול המכסימום הפוליטי אפשר לגייס המחנות - גס מחייבי החלוקה וגם מתנגדיה. לראשונים אפשר להסביר שכל זמן במכסימום פוליטי אין לה צורך בתכנית נועזת של חלוקה. למתנגדי החלוקה ל שמנדט מבחינה יהודית פירושו עליה, וכשיש מקסימום פוליטי אין לנו לא מנד ואין לזלזל גם בעמדה הסטרטיגית החזקה שלנו בנגף יש דעת ועדת המנדטי עידן על זמניות המכסימום. ועלינו למהר - בטרם יחליט הקבינט. נמיר הודה שבוויכוח בפרלמנט היה לא קשה להביא 6-5 נואמי המכסימום הפוליטי - וזה היה מקשה על החלטת הקבינט, ויש להצטער צער רב ע של חיים. הוא בקשני לעכב אח מפלגת העבודה הרוצה בוויכוח - ואנו מפסידי יקרים - אשר אולי לא ישובו. מחר מזדמן אמרי למנצ'סטר - ונמיר הבטיח למסור לו את אשר על המצב בארץ בעקב הנדנודים והשהיות של הממשלה. טלפן לי ברודי מלידס. מוכן לבוא הנה בשבת לשעות אחדות. יהיה פה רק ביום ד' של השבוע הבא. בקשטנסקי מסר לי על הנעשה במפלגת העבודה. ג'ונס חזר מא מושפע הרבה מווייז. אטלי רואה בציונות מרכז רוחני - פתרון לשאלת העליה בארצות אחרות. הוא נפגש הרבה עם סידני ווב ונמצא תחת השפעתו. כמה מהמ עצמם, לאחר הוויכוח של יולי, קשורים לעמדה מתנגדת לחלוקה. מוריסון טוע זו על פי עצתי אני. אחדים סבורים שעל מפלגת העבודה לתמוך במנדט כנגד מ חיוב חבר הלאומים . . . אולם בעמדת מפלגת העבודה תכריע דעת פועלי א"י: עכשיו באבסטרליה, ולדעת בקשט, יש צורך שאראה כמה מנהיגים ביחידות בטרם המפלגה. אמרתי לו שזוהי היתה גם דעתי. {0139-11} הוא (בקש.) נפגש גם עם ארציבלד סינקלר. הוא חזר מדעתו הקודמת - ומחייב עכשיו חלוקת. הוא רוצה להזמין שוב את ל.ג., ווינסטון אמרי, אטלי - להתי אתנו על המדיניות הארי"ת. גלילי מקונן כדרכו מימים ימימה (ובצדק,) על חוסר מגע מתמיד עם מפ העבודה. בקרב הארצישראליים שבכאן אפשר לארגן קבוצה של 20-15 איש לפעולה בקרב הסטודנטים והפועלים - אבל דרוש מדריך ומכוון. הוא תובע את דוב או את גולדה לשל חדשים. אמרתי לו להתחיל במלאכה זו - וכל עוד אני פה אעזור לו. שוחחתי עם לווינשטיין על פעולתו להבא. יש בדעתו להשאר כאן עד ס - נורי פשה עזב כבר את לונדון. לאנשינו לא ידוע, מה עשה פה, מדוע מיהר לצאת, לאן נסע. שאלתי את בקשטנסקי למה פעלו ציוני אנגליה על דעת עצמם בענין כה חש תשובה א' היתה: סיפורו המר של א.ג. להנרי על הדעות ב"ועד" ועל חוסר העזרה שלו (של א.ג.) מצד היהודים. והיות שהשוללים מטעים דעת הקהל בצעקנותם - ראו צורך לה קולם. שאלתי מהי סמכותו של א.ג. לתת הוראות להסתדרות הציונית בענין חמו לאחר שלא נבחר לכך, עד כמה שידוע, מטעם הקונגרס הציוני. באה תשובה ב': יש בלונדון הנהלה ציונית, והיא סמכה ידיה על הצעד כמה זמן נמשך הדיון והבירור? - שבועים . . . אגב - בקשטנסקי שמע מסידני ודרף ומעוד מקור אחד ש"הועדה הטכנית" נתמנתה. דרף יודע הטסות של ארבעת חבריה (לא גילה אותם). לא ידוע מי הוא היו"ר {0139-12} ואם היו"ר הוא אחד מהארבעה - או צריך להתמנות לחוד.