יומנים > יומן - מלא 31/03/1931

{P001} {0084-97} י"ג ניסן 31 מרס יום ג' ישיבת המזכירות: החלט להזמין ליום ב' הבא את הגבי גלנר יחד עם מ.פ.ים והנוער העובד לדון על פיקוח החוק להגנת הנוער העובד. {0084-98} בנוגע להורדת 10% ממשכרות עובדי ההסתדרות החל מחודש אפריל עד אוקטובר, מציע אהרונוביץ לדחות את ההתחלה והסוף לחודש ימים (היינו מחודש מאי עד נובמבר), היות ותחילת אפריל תלה ביום פסח, החלט להרשות למוסדות לנכות את הקיצוץ של 6 פעמים 10% מאת המשכורת במשך 5 חדש ם במקום 6 חדשים. בחיפה היה מתחרה במחצבה המשותפת של מרכז העבודה וקרמן-רבינוביץ. היא הועמדה עכשיו למכירה פומבית. יש שם 26 דונם. מתנהל מו"מ עם "נמליט" שירכוש את המחצבה. ערבי הציע בעד המחצבה 1.700 לא"י. למען רכוש את המחצבה יש להוסיף 100 לא"י. נמליט יקבל אז את הבית העומד במגרש המחצבה. אפ"ק נכונה להלוות 1.000 לא"י לקונים למשך 3 שנים. הנהלת העבודה של מרכז העבודה חושש להשקיע כספו - שמא מחסור כסף זה יעיק על פעולתה. רמז מוסיף מפי מרגולין: אפ"ק נכון להלוות 1.000 רק בערבות בנק הפועלים. הקונה הערבי הוא מסו כן למפעל אבן סיד. החלט להודיע להנהלה בחיפה, שבנק הפועלים לא ידון על הצעת ערבות מבלי אכספרטיזה,שני חברי המזכירות הם בתנאי זה נגד השקעה של 1.800 לא"י מכיון שהשקעה זו עלולה לסכן את עבודות ההנהלה, שנ' חברי המזכירות הם נגד החלטת המזכירות בענין זה, מכיון שאי נם בקיאים במצב הענינים, ולדעתם יש רק להודיע להנהלה את חששות המזכירות, אולם ההכרעה היא בידיה. ישיבה עם וה"ת. לרגל קיצוץ תקציב הסוכנות לחצי שנה הודיעה וה"ת לחלק של עובדיה שמיום 1 באפריל הם מפוטרים. היות {0084-99} שאחד באפריל חל בערב פסח - מציעה וה"ת לדחות את הפטורין לשבועים. דבר זה יעלה ב130- לא"י. וה"ת סוברת שהכנסותיה יספיקו לכסות הוצאה זו. החלט למסור החלטה בענין זה לוה"ת. דב החליט לסגור משרדו בלונדון בא' באפריל למען קיים החלטת הוה"פ בדבר המשכת המשרד עד הקונגרס - דרושים 140 לא"י, משכורת של 4 חדשים. החלט שהוה"פ יתן גם להבא 10 לא"י לחודש, ומאה לא"י מהקרן המיוחדת של הנמל. אליה מוסר: ברנדיס לקח על עצמו החתמת אלף איש לדבר האנגלי והוחתמו 55, בינתיים הוא לקח על עצמו קיום דבר לשלושת חדשים. ושלושת חודשים עברו. עלי לכתוב לברנדיס מכתב על הפעולה הערבית במשך החג. בצהרים נסעתי ירושלמה. ישיבה עם "הפועל" - דר מיטרשטיין וסנדרוב. יש פה כמאה וחמשים משלמי מסים (3 גרוש או 1.2 לחודש), השליש חברות. יש עוד כמאה חברים לא משלמים. יש גס חברים מהנוער כ30-. רוב החברים הבוגרים הם אשכנזים, אך יש גם מהעדות המזרחיות, רוב הנוער הם מה"עדות". "המכבי" סידר עכשיו קבוצה של פקידים חברי ההסתדרות כארבעים איש המשלמים 10 גרוש לחודש. ל"הפועל" לא היה עד עכשיו מגרש וחסרו מכשירי התעמלות. עכשיו סידר "הפועל" מגרש. ב"מכבי" גוברת עכשיו השפעה רויזיוניסטית (בראש המכבי: עו"ד {0084-100} קירשנבום, ארזי - פקיד במשרד לעב"צ של הממשלה, תבורי - פקיד למשרד הנ"ל, נתנאל - יו"ר, פקיד במחסן איזמוז'יק) אביעזר ילין התפטר מהנשיאות במכבי מפני הרוחות הרויזיוניסטיים. חברי הפועל עוסקים בכדור יד, התעמלות, כדור רגל, אטלטיקה. יש מדריך בשכר - מקבל 3-2 לא"י לחודש. עובד 3 פעמים בשבוע, שעתים בערב. במכבי יש שני מעמלים טובים המושכים חברים. אחד מקבל 10 לא"י לחודש, והשני 5 לא"י. הפועל הצליח במגרש ששכר - במרכז העיר, בין בצלאל ובין רחוב המלך גורג' - 55 לא"י לשנה. חוזה לחמש שנים בחוה"ם תהיה פתוחה חגיגית. ישיבה עם הנוער (בחרות, נוער עובד, מזכירות מ.פ.ים) פינקלשטיין: מקודם היתה הבחרות מירושלם מורכבת בעיקרה מנועד לומד, בשנה האחרונה נשתנתה צורתה עם כניסת העליה העובדת הצעירה. הדבר מורגש בלשון - משוחחים עכשיו יודית. חסרים מדריכים מאנשי התנועה. אין עזרה מצד חברים שמזדמנים בירושלם. בערב. אספת עולי העליה החמישית. נתאספו כחמשים איש. פתת פוכסמן. בני העליה החמשית לא קבלו מהמועצה מה שמגיע להם ולא התענינו בהם. יצחק רובק - תארנו לנו שההסתדרות עומדת כבר על סף הגשמת הצדק הסוציאלי בתוכה. שיש השוואת מחירים בין חברי כל הקבוצות - והנה קבוצות מנצלות חלוצים. מתנהגים באי-צדק ביחס לבודד. כשהיה חוסר עבודה בין בודדים - היה בגדוד עבודה חוסר {0084-101} ידים עובדות עד שהיו צריכים להביא אנשים מרחובות. המועצה לא הרשתה להם לקבל עבודה עם החמרים, והנה נסעו לוה"פ - והוא הרשה להם. בהכשרה סבלנו יותר משסובל פה מח"ע - באנו הנה מוכנים לכל - אבל לא פיללתי שחבר קבוצה קבלנית יבדוק לאיזה חלוץ יש שרירים יותר בריאים ויקבל אותו לעבודה. הקבוצות מכריחות לעבוד יותר משמונה שעות. מדוע לא מוציאים אותם מההסתדרות ? אליהו - דוב חברי הקבוץ מקלוסובה - עזבו בארץ את הקבוץ (צעקות לא הרוב) ההכשרה שמקבלים בחו"ל אינה מתאימה. במקום בזבוז הכוחות לשוא בקבוצי הכשרה בחו"ל - מוטב היה שהחלוץ יכשיר את חבריו למקצועות הדרושים בארץ. בחוסר העבודה של העולה אשמות הקבוצות הקבלניות. אין אנו דורשים מהוה"פ באספה זו עבודה - אנו דורשים התענינות ויחס. יעקב קריץ - בקבוץ, בחו"ל ובארץ, מתנהלים כל הענינים ע"י ועד - והחברים פטורים מכל עול ודאגה, ודבר זה הוא בעוכרם. כשהעולה נפגש עם פועל ותיק - חרי כאילו נפגשו שני עולמות. יש שהעולה אינו יודע עדיין לדבר עברית. לא מסכים לנואם הקודם בענין הכשרה מקצועית. דוקא אלה שיש להם מקצועות הם ראשונים לעזוב את הקבוץ. בחו"ל לא יודעים היטב את ההסתדרות. אנו רוצים שההסתדרות לא תבדיל לטובה או לרעה את העולה החדש מפועל ותיק. הותיק שיש לו זכיות יתרות = ותק. ובצדק - אינו יודע שאינו צריך להדגיש את ותיקותו ולהבליט {0084-102} את יתרון זכיותיו בפגי "החלוץ". יש צורך לטפח אוירה מיוחדת סביב החלוץ, למען יוכל להקלט בקלות ובלי סבל מיותר בהסתדרות. ונגר (מדבר יודית) בחו"ל סיפרו שההסתדרות מקיפה כל הפועלים והיא סוציאליסטית. פה בארץ כשבאנו להסתדרות - אמרו לנו שנלך בעצמנו לחפש ברחוב עבודה. אין אגודה פרופסיונלית. דניאל כהנוביץ - לשליחי ההסתדרות בחו"ל רק מחברי הקבוצים, ואינם מספרים אלא על הקבוץ. הם קובעים כיוון אחד - ללכת לקבוץ, ומי שעוזב את הקבוץ נקרא בשם בוגד. אמר לי חבר השה"צ: או שאהיה פה בקבוץ או שאלך לרוסיה הסובייטית. היוצא מהקבוץ הוא מאוכזב מכל - בעטיו של החנוך שקבל בחו"ל. יש לשנות את החנוך בחו"ל - החלוץ צריך לדעת את כל המציאות האר"ית. בנימין סיניצקי (מרוסיה) החברים לא ציינו עד עכשיו מה לעשות. מגזימים בענין יחס הותיק לחדש. טיומין (רוסי) - דרישתנו היא שההסתדרות תטפל בעולה החדש. אין אנו יכלים לקבול על חוסר עבודה. אין זאת אשמת ההסתדרות. אולם ההסתדרות אשמה שאינה מסבירה ומבררת את המצב לעולים. ברלינסקי (נגר) - איך אגודת העץ מתיחסת לעולה ? עולה חדש לא שולחים לעבודה, לפעמים גם מסרבים לקבל אותו לאגודה. אלכסנדר פשמשניקוב: אין החברים יודעים שההסתדרות אינה כל-יכולה. שאלת העבודה אינה שאלה של העליה החמשית (קולטון צועק - אתה רק שני חדשים בארץ, ומאין אתה יודע? - הצבור פורץ בצחוק). קורלנדר - הותיק מגנה יותר את ההסתדרות מהחלוץ - {0084-103} הדבר פוגע בחלוץ. גם הלגלוג בחלוץ מעליב. הותיק דוקא אמר שאין להאמין בהסתדרות. ביחס לעבודה - יש לזכור שהחלוץ אין לו קרדיט, ובלי עבודה - יומים או יום בשבוע - אין לו כל קיום. (מהנאספים 17 היו בארץ בקבוצים, 15 לא היו). פוכסמן - הפועל הותיק עוד יותר מאוכזב מהחלוץ אינו מאמין יותר בארגון. פועל מסודר אין לו זיקה להסתדרות. העולה החדש עוד מאמין בקדושת ההסתדרות. אמרתי לחברים שבאתי לפגישה זו לא כאל ארגון - כי בהסתדרות לא יתכן ארגון של שעולים", גם לא נתכוונתי להביא להם פתרון בשאלת חוסר העבודה. בכלל לא היו לשיחה זו תפקידים מעשיים - זה היה רק בירור חברים עם הלק של העולים החדשים. לא כל הטענות שנשמעו כאן - יש להן יחס ישר לעולים בתור כאלה, כגון: שאלת חוסר העבודה, גם ענין הקבוצות הקבלניות חן ענין כללי של ההסתדרות. בירושלם זוהי אולי השאלה המרכזית של ההסתדרות וידרשו מאמצים רבין למען התגבר על הפגע הזה בחיי צבור הפועלים. יתכן בכל זאת שגם בשני דברים אלה נפגע העולה יותר מהפועל "הותיק". חוסר היכרות וקשרים מכביד על העולה בהשגת עבודה וביחסי חברים יותר מאשר על פועלי מזרח. אולם תשומת לב מיוחדת צריכה ההסתדרות להקדיש לטענות החברים בכל אותם הענינים המתיחסים לעולה החדש בתור כזה. א) ההכשרה בחלוץ. איני מכיר את הענינים בחו"ל. {0084-104} אך יש לי רושם שלא הכל בסדר. בקרוב נזמין פגישה של עסקני החלוץ, ב"כ הקבוצים וב"כ עולים חדשים לבירור השאלה הזאת. ב) אכזבה מההסתדרות ומהפועל בא"י. התאוננות החברים שלא מצאו בארץ מה שתארו לעצמם ומה ששליחי ההסתדרות תארו להם בחו"ל = היא מובנת. החנוך ההסתדרותי בחו"ל הוא חד= צדדי, ואינו נותן לחלוץ תמיכה מספקת ומלאה מהמציאות האר"ית, ביחוד מחיי הפועל השכיר בעיר ובמושבה . מהשאלות הארגוניות ומהצללים שבחיי הפועל וההסתדרות. גם החלוצים השומעים על הקושיים שבארץ = אינם מעריכים וקולטים את הצללים והרעות. בחו"ל קל להתגבר = בצבור = על רעב והוסר עבודה שבארץ = לא כך בבואם לארץ. אכזבה היא כמעט הכרחית. אך אם תכירו יותר את המציאות = תתאכזבו מאכזבתכם השטחית. בחו"ל שמעתם רק על היעור, פה אתם נפגשים רק עם עצים = וחושבים שאין כלל יער. המפעל הגדול של הפועל אשר שמעתם עליו בחו"ל = אינו אגדה, והעובדה שיש קבוצה קבלנית בירושלם המנצלת חבר ומעבידה אותו 10 שעות ביום = אינה עוקרת את היצירה הגדולה של 25 שנות עבודה, כבוש, ארגון ומלחמה. ההנחה של פוכסמן שהפועל הותיק מאוכזב וחסר זיקה = אין לה יסוד. יש שגם חברים ותיקים טועים טעות זו = מחוך ראיה שטחית של יחסי הפועלים. השיחה הצינית המצויה בקרב הפועלים ביחס להסתדרות ולתנועה = אינה עדות מעמיקה על יחסיו האמתיים של צבור הפועלים. יש נאמנות רבה המתגלה בשעת צרה. יש גם נכונות רבה מצד הצבור להענות לצרכי התנועה = אם כי לא יום יום ולא בענינים הפעוטים = שהם אמנם קובעים במדה רבה {0084-105} את הענינים. אין להתעלם מהלקויים המרובים הנראים גם ביחסי המוסדות לפעמים וגם ביחסי הצבור, אבל המפעל הגדול ששמעתם עליו בחו"ל = אינו אגדה, ואינו רק נחלת העבר, הוא הולך ומתהוה בכל רחבי הארץ, בכל נקודה שיש בה מספר פועלים: במשקים, במושבות ובערים. הוא מתגבש ביצירה משקי ת, תרבותית, ארגונית ופוליטית = ודוקא מקירבתכם לדברים אינכם רואים אותם באורם הנכון. כל אחד מכם רואה רק פנה קטנה. גם החנוך שקבלתם בחו"ל היה אולי חד-צדדי. לא שמעתם = או לא קלטתם במדה מספיקה על הקושיים הפנימיים. חבלי הקליטה בארץ הם יותר קשים מאשר תארתם לכם = ועל דבר זה צריכה ההסתדרות לחשוב ברצינות רבה,