יומנים > יומן - מלא 31/05/1965

{0200-173} 31.5.65, יום ב' כט' אייר גמרתי הבוקר פרק י"ז של הסדרה החדשה. הגעתי ליום 22 ביולי 1948 ב"דבר" מהימים ההם יש חומר מענין. על כיבוש רמלה בגליון 13.7.44, על הקרבות בלוד - באותו גליון. הצלת מפעל המים בראש העין מידי העיראקים (14.7.48), כיבוש משטרת לוד (שם) על קרב סגרה - 21.7.48, על קרבות בכפר דרום. אבדות הערבים בגליון - 22.7.48 מפגן הצבא ביום הרצל (כ' תמוז) "דבר", .28.7.48 - ב-11.30 הגיע אלי שאול. חזר עכשיו מרומניה (עשה בה שבוע)ומצ'כיה. עמד לנסוע גם לרוסיה, אבל נאלץ לחזור מפני מצבו הקריטי של משה, הוא בבית חולים ומצבו אנוש. - נפגש ברומניה עם הרבה יהודים: בבית השגריר שלנו (צבי אילון), בתיאטר היהודי ובפילהרמונית. העליה מתמעטת והולכת, אם כי ברומניה יש עוד 110..000 - .120.000 יש לשאול כרטיסים של יהודי רומניה - יש בכרטיסיה 90.000, ורבים שנפגש אתם אינם בכרטיסיה. יש רצון לצאת. מהארץ מתקבלות ידיעות טובות. היו מתקבלות גם ידיעות רעות, אבל המצב נשתנה לטובה. האנטישמיות ברומניה עצומה. מזכיר המפלגה הקומוניסטית הוא אנטישמי נלהב. בכלל רוצה רומניה להיפטר מהעולים ולא רק מהיהודים. הרגש הלאומי הולך ומתעצם. לא רוצים בזרים.יש ההליך של רומניזציה. יש אמנם לחץ ערבי חזק נגד עליה אם כי ברומניה יש רק שגריר מצרי, אבל אין הממשלה מתפעלת מהלחץ. יש מחסומים לעליה: רופאים, מהנדסים, יש גם רבוי של נשואי תערובת. מנצלים באופן נורא כל עולה. מחויב לשפץ את ביתו, משלמים 500 דולר בעד כל משפחה שיוצאת (ומשפחה לרוב זה שלוש נפשות). מפולין יוצאים מעטים. בהונגריה המצב טוב ואין כל רצון לצאת. {0200-174} ברוסיה היו בבית הכנסת שני כנוסים - מזכרת ליום השואה, השמיצו בו את מדינת ישראל, ועשרים שנים למגור גרמניה. נתאספו אלפים ויהודי אחד עלה ונאם במשך חצי שעה נאום ציוני נלהב. ניסו להפריע לו, אבל הצבור היה נלהב ותמך בנואם. אבידר היה נוכח בשעת המעשה (הוא חזר לפני שבוע מארגנטינה, ובדרך סר לרוסיה). אבל היה עוד משהו לספר לי. דליה כרמל שהיתה מזכירתו של גיבלי עובדת עכשיו בניו-יורק. אליאב הכיר אותה כשהיה קונסול ישראלי בנ.י. והיא סיפרה לו את הגירסה שלה על המכתב - שהיא זייפה אותו על פי הוראות בן צור. שאול עכשיו נפגש אתה בווינה. היא באה לשם על פי דרישתו. היא ספרה לו שיום אחד בא אצלה בן צור וביקש שתזייף את העתק המכתב. היא סיפרה לו בפרטי פרטים איך עשתה זאת. המפקד בשבילה אלהים. יש בידה שני צרורות של מכתבים של גיבלי, והמכתבים הם הדחה ברורה לעדות שקר. אמר לה שיספר זאת לאשכול ולבן גוריון. היא אמרה שכולם משמיצים ומכתימים אותה, והיא רוצה לנקות עצמה. אין זה - לדברי שאול - קובע שלבון לא נתן הוראה. יכל להיות שנתן. שאול נפגש אתה לפני 3 שבועות בווינה. שאול שאל אותי אם אני מוכן לשמוע דברי דליה. עניתי בחיוב, אם כי אמרתי לו שאיני מתעסק בפרשת לבון ולא התעסקתי כל הזמן, לאחר שקראתי מסקנות ועדת אולשן . התעסקתי בעוות הדין של ועדת השבעה, ומהחומר המפלגתי שנתגלה במחצית השניה של שנת 1964 ומשאר התומר הגעתי למסקנה שאשכול פועל ומפעיל בשני אמצעים: פחד (והפחדה) ורמיה.