יומנים > יומן - מלא 31/07/1932

{P001} {0108-55} כ"ז תמוז 31 ביולי יום א' יט"א פרסמה קטעים מנאומו של ארל. - דווקא דברים שבצנעה: על השייכים שבעבר הירדן, על הנציב. יט"א מצטדקת ששמעה זאת מבית הכסא הסמוך.... - הוויכוח נמשך - פותח שמורק. שמח על שארל. דיבר על שותפות אינטרסים בינינו ובין אנגליה, אבל דורש תכנית-עבודה {0108-56} פוליטית. קובל על יחס השמאל ליזמה הפרטית. נחוצה עזרת ההון הלאומי ליזמה זו. גולדבלום - הסכנה של דו"ח פרנטש גדולה (נכון! זוהי התעודה הכי אנטי-ציונית שהופיעה עד עכשיו). עלינו לסמוך בעיקר על כוחותינו. מספר על ישיבה עם הנציב לפני לכתו לארץ. הנ-ב שאל כמה יהודים חזרו לארץ בימי עזרא ונחמיה; אולם הכל תלוי בכוח התנועה. (ארלזרוב מודיע שב"כ יט"א אמר לו, שאת הידיעות על נאום ארלזרוב קבל מחברי הוה"פ הציוני). מוסינזון - יותר מדי אופטימיות בדוחי"ם נגד נוסח הפריטטיות, אבל בעד נוסח הקונגרס, שהיהודים לא ישלטו על הערבים וכן גם להיפך. נגד חיפוש מנדטור חדש. מתאונן על חוסר קונטקט בין האקסקוטיבה בארץ ובין הישוב, על "הראיונות" השונים שחברי ההנהלה נתנו. נגד "העולם" שעורכו כתב על קנטונים. מבקר דבר סוקולוב למקצ. על קונגרס ציוני בירושלים. רופין - עוד ב1930- עבדנו תכנית קרקעות שאושרה ע"י ועדה של ב"כ פיק"א, אכרים ופועלים - והיא הושבת 55.000 משפחות יהודים על החקלאות. עכשיו יש לנו רק החלק השביעי מזה. בארגנטינה יש רק 4000 אחרי 40 שנות פעולת יק"א. פרנטש שאלני מה לעשות בלי ההלוואה של 2« מיליון, עניתי - אל תעשה כלום. דרכנו היא לקנות חלק מאדמת הפלחים בעמק - וע"י כך לא ננשל אלא נעזור לו לפתח את משקו. איני יכול {0108-57} לדבר עכשיו על קניות גדולות - כי אין לנו אמצעים. עוד אין אנו יודעים מה לעשות בהרים, אבל בעמקים יש די אדמה להתישבות גדולה. בעמק החוף יש הרבה ארגונים וקבוצים שהתחילו לעבוד באמצעים זעומים משלהם - ובעזרה לא רבה נוכל לקדם התישבות זו. דרושים אמצעים גם לעזור למעמד הבינוני שאין לו די אמצעים. גרוסמן מדבר על רפורמה אגררית. במלים אלה מבינים בכל מקום חלוקת אדמת הבעלים הגדולים למעוטי אדמה. תכנית זו מסוכנת לנו. מעוטי האדמה שלנו אינם עדיין בארץ. דו"ח פרנטש הוא ממדרגה שלישית ביחס לדו"ח של סימפסון. אינו קובע עמדה. מוכיח שאין לעשות כלום אלא לאחר כמה שנים. יש להלחם נגד דו"ח פרנטש - רק בתכנית מעשית חיובית. (גרוסמן - יש לנו תכנית אתרת. סוסקין - היא נתפרסמה אני כתבתיה - ואתה רופין לא קראתיה). רופין - לא רק קראתי אלא גם בקרתיה. - השאלה היא - מה אתם רוצים - אם לכבס לבנים ולהוכיח אם סוקולוב או ויצמן טובים, או לעשות דבר מה. ארל. דבר יותר מדי על פרטים ועל הנציב. משורר אנגלי יצר טפוס יהודי - שיילוק. משחקים רבים עשו ממנו הטפוס הכי יפה במחזה - הוא דורש אח זכותו, אבל הגויים הפכו זכות זו - ובפירושם עשו את ההיפך. יש במנדט ובכל חוזה אנגלי יש כל מיני תנאים, שיש לפרשם בכל דרך. מלבד לגליות יש כוחות ריאליים. יש ערבים, ועלינו לעשות הכל להוכיח גם לחבר הלאומים שעבודתנו צודקת. טרטקובר - השלום והשלוה השוררים בישיבה אינם מתאימים למצב האמתי השורר בתנועה. אם היום יש לנו נימוק נגד כל {0108-58} ההתנפלויות - הישוב בארץ - הרי זה הודות לפעולת רופין. אין להתעלם משאלת הערבים. יערי - אני ב"כ נוער, כל התנועה הציונית היא תנועת נוער, אבל ביטויה ניתן ע"י גיל יותר וקן. מוצא כולנו שוה - מהמעמד הבינוני המתרושש. הריאקציה ותנועת העבודה נלחמות על נפש מעמד זה. אין אנו רואים בהסת' הציונית מדינה בדרך, אלא קואופרציה של מפלגות. רק בארץ נולדים מעמדות, בגולה יש המון מתרושש. אנגליה אינה מעונינת בציונות, אבל אנו רוצים במנדט הבריטי. אבל ניגוד בין שאיפתנו הסופית ובין שאיפות אנגליה. במידה שיגדל הישוב יבעט באנגליה. ז'בוטינסקי היה פטריוט אנגלי ודבר בהתלהבות על רוחה וישרה. אבל הניגודים הולכים ומתבלטים. פתרון שאלת היהודים לא יבוא על ידי אנגליה, ורק צרת היהודים היא האימפולס הציוני. כשתפרוץ מלחמה אין אנו בטוחים שלאנופקר ע"י אנגליה, ועלינו ליצור בני ברית יותר נצחיים. התנועה הלאומית הפולנית היתה יותר חזקה מהצריזם, ועלינו לדאוג להשגת בני ברית בקרב הערבים. אין אנו דורשים זאת מההס' הציונית. אין אנו יכולים לנהל פוליטיקה כפולה, אבל אנו דורשים זאת מתנועת הפועלים בארץ. התנועה הלאומית הנוכחית היא סוכנות אנגלית. המופתי הוא פקיד אנגלי ולכן אינו נגד מועצה מחוקקת. אני מדבר מתוך גישה מרכסיסטית. פוליטיקה זוהי כלכלה מגובשת. השתוף יבוא על יסוד סוציאלי וכלכלי עם ההמונים הערבים. הסתירה הטרגית שיש בציונות היא זו שהביע נרוסמן, שכל כוח ערבי יהיה נגדנו. אנו יכולים להתגבר על {0108-59} סתירה.אין ניגוד בין אינטרסים שלנו ואינטרסים ערבים.אפשרות סינטזה,ותנועת הפועלים יכולה לברוא הסכמה.אם לא היום- תגיע הציונות הפרוגרסיבית להכרה זו בעוד זמן. אנחנו לא נהיה מבודדים במזרח,שחרור עמי המזרח מתהווה באינטרס שלנו. התגברות הריאקציה היא התגברות האנטישמיות כאשר אמר בלומנפלד. אנחנו מחפשים הכתובת.כל מה שמביא לידי סוציאליזם- זוהי הכתובת שלנו. כל דברי הרויז. והמזרחי על הקומוניזם המסותר של השה"צ הוא שקר וכזב.הדרך היא לא קומפרומציה של סוציאליזם. אנחנו גורם גדול.יש לנו 50,000 נערים. ההסתה נגדנו מזיקה, יוצרת קרע. הסוציאליזם שלנו דומה בגרמניה. ברנשטיין (הולנד) -מדבריו ברור שהוא מאמין בחכמתו ובעליונותה,שרק הטמטום של האחרים אינו מכיר בהן. ליכטהיים - מציין בשביעות רצון את החריצות והכשרון של ארל.לקבוע יחסים טובים עם הנציב.הוא מכיר גם בקשיים הקיימים אבל נדמה לו שבלונדון עמדו בשיחות על הרבה פרטים, מבלי לנגוע במקרים. הלוא בממשלה נמצאים אלה שחתמו על המכתב לטימס נגד הספר הלבן. כשבא ענין חוורית דבר ברודצקי במשרד המושבות גם על כמה ענינים אחרים, מבלי להתרכז רק בסעיף זה. תכנית העבודה להבא תלויה במטרה שיש לנו, מדינת יהודים או ברית שלום. בנוסחה הפריטטית אין תוכן בלי לא תעשו פוליטיקה . השאלה היא אם ההנהלה חושבת בדרך ברית שלום {0108-60} של וויצמן או בדרך מדינת יהודים. הפוליטיקה הערבית שהחל בה ארלזרוב היא אולי טובה, הוא שמח שהחלו באילו פעולות. אנו היינו הראשונים שהכרנו בשאלה הערבית, ואף פעם לא רצינו להדוף את העם הערבי. הרביזיוניזם - אני מודיע זאת רשמית - אינו דורש ביטול המנדטור האנגלי. (שאלתי מי מדבר בשם הרויז. פריס או לונדון) - אני מדבר. בישיבה זו נוכל לבוא לידי הסכם בהרבה שאלות. יש התקרבות רבה. בשאלת פרנטש, גם בשאלת משטר קולוניזטורי - שאתם קוראים לו תכנית עבודה. אחד או שנים מסיעת הרויז. מחאו כף בגמר דבריו. שאלתי את וויינשטיין לאחר הישיבה אם הוא מסכים לעמדת ליכטהיים, והתשובה היתה שלילית. ממקורות אחרים שמעתי שרוב חברי הסיעה מתמרמרים על נאום זה, אבל בינתיים עשה ליכטהיים שרות חשוב לרויז. - הציונים הכלליים יראו שסוף סוף הם אול-רייט, וענין קלה יטושטש בישיבה זו. - אחרי הצהרים ישיבת הסיעה. שפרינצק הציע תוכנית ברקסון על ארגון הסוכנות באמריקא - ארגון ליגא של ידידי א"י. ורבורג מתנגד, כי הדימוקרטיה החריבה את הציונות, ואין הסוכנות צריכה להיות דימוקרטית. דושקין שחשבו להעמידו בראש הפעולה מסרב. הציעו את ניומן לפעולה זו- אבל ניומן מחנגד לה. {0108-61} צוקרמן שולל את כל הרעיון הזה. לא ימצאו 100.000 חברים לידידי א"י. מי שימצא יוכל להכנס גם להסת' הציונית. הסוכנות צריכה להיות קונגרס יהודי עולמי. לע"ע יש לצרף לסוכנות הסתדרויות ואורגנים יהודים, אם דבר זה לא יעלה - הסוכנות המורחבת בטלה. טרטקובר מסכים לצוקרמן גם ביחס לארצות אחרות. מדוע לא נמשוך ההמונים להסת' הציונית ודווקא לסוכנות? יש להלחם על הגשמת רעיון הטריטוריאל פרבנדים. רייס - מענין הסוכנות יצא אפס, יש רק הנהלה של פיפטי פיפטי, והדבר לא יתכן. גם רייס וקפלנסקי חושבים כצוקרמן וטרטקובר. אם ללכת להמונים - עלינו לקרוא אותם לציונות. קפלנסקי עומד ביחוד על הצורך להעמיק שרשים בחינוך הציוני של העם ולא למשוך אנשים בקשר של חובבים ופילנטרופים. ענין הסוכנות נכשל. אם הסוכנות יכולה לתת לנו קהלות וארגונים - טוב, אבל אין לקיים יותר פיקציות. אליהו תומך בדברי קפלנסקי. הסוכנות לא היתה אצלנו סיסמא למשוך המונים שיש למשכם לציונות. הלמן - הציונות היא אידיאולוגיה, ואנו רוצים למשוך כוחות למפעל הארצישראלי עוד בטרם אלה התבטלו במובן האידיאולוגי. הציונים פועלים בכל שאלות הגולה, (רואים אותם כמפלגה. הסוכנות צריכה להיות ארגון רק למען א"י. הדואליזם בארגון הסוכנות רע. נחוץ לנו ארגון אחד, וההסת' הציונית צריכה להתמזג בסוכנות. {0108-62} הציונות תשאר בתור מפלגה. א. קצנלסון - יש כאן שלושה קומפלכסים: סוכנות, הסתדרות ציונית, תנועתנו אנו. בענין הסוכנות הלכנו אחרי ווייצמן. חייבנו רעיון ההרחבה, אבל בצורה הלכנו אחרי ווייצמן, כי לא רצינו להפקיר אותו ורצינו לתת לו שנס של נסיון. מבחינה פוליטית חיצונית הרווחנו מהסוכנות, דווקא לאחר המאורעות. פירוק הסוכנות עכשיו יהיה כשלון פוליטי. עלינו להשתמש במסגרת שנוצרה למען הרחיבה, לאחר שקבוצת מרשל המעכבת אינה עוד. איך נוכל יחד עם מזרחי ורויז. ומעמד בינוני להקים ולבנות הסתדרות ציונית? בבנין הסוכנות לא נלך אחורנית אלא קדימה. ניצור קונגרס יהודי. בסיסמא של סוכנות אי אפשר למשוך אנשים. הסיסמא החיה היא קונגרס. הוה"פ הציוני צריך לבחור ועדה שתברר שאלת קריאת קונגרס עולמי של הסוכנות. שקולניק אינו מאמין בקהלות, יש לארגן יהודים בשביל א"י. שפרינצק -אין הסתדרות ציונית. התקיימה למעלה משלשים שנה, ואינה יכולה להתקיים יותר. עבר זמנה. כל מפלגה בציונות רוצה להיות ההסת' הציונית. לא נוסף בכל עשר השנים אף ציוני חדש אחד, אבל יש רבים שהיו עוזרים לעבודה בארץ. יש לברוא הסתדרות חדשה, שאין בה כל הוכוח הציוני הישן. חבת ציון עברה, עכשיו גם ההסת' הציונית נתישנה. ברעיון הסוכנות שלנו הנחנו לכתחילה רעיון קונגרס יהודי עולמי למען א"י. איני מאמין בהחיאת ההסת' הציונית. אם אין לנו דרך {0108-63} חדשה להרחיב המסגרת - נעיין בשאלת ההסת' הציונית. בשמונה בערב מתחדשת הישיבה של הוה"פ. לוטרבך מודיע שבאו לישיבה 4 וויריליסטים, 10 כלליים (במקום 17), 13 פועלים, 10 רויז., 7 מזרחי, 2 דיקלים, 2 ועד לאומי. מאמריקא בא ליפסקי. נ. גולדמן - יש קונסולידציה בהסת' הציונית. ביחס לאנגליה יש קונסוליד. של אי שביעת רצון, מבלי היסטריה. יש הטבת המצב הפוליטי. הרויז. הכחישו שהם בעד נון קואופרשון (גרוסמן צועק - לעולם לא הכחשנו). איש לא רוצה בשנוי המנדטור. שואל אם מתכוננים למו"מ חדש עם הממשלה. במו"מ הראשון היה צורך לדון על נוסחאות, אולם עכשיו יש לדון על ענינים ממשיים. ביחס להבנה עם ערבים לא היה בציונות אף אחד מתנגד לכך, אבל יש רק שאלת מתי. לפני 3 שנים לא היה מקום למו"מ, אלא לבצור העמדות עכשיו הגיע הזמן, מכיון שהתבצרנו. מה שאמר ארלזרוב ביחס לפעולתנו הערבית אושר על ידי כלנו פה (מהסיעה הרויז.: וואס, וואס?) אבל אין זאת עדיין הבנה עם העם הערבי. לכך אין עוד פרוגרמה כללית. לע"ע יש להמשיך מה שעושה ארל. אבל הפתרון הכללי דורש בירור פנימי בהסת', כי רק מתוך פרוצס איטי תתגבש הדעה הציונית. מוצקין - השתתפתי בועדת המו"מ עם הממשלה ואיני מסכים לדעת ארלזרוב. דרשנו גם דברים מעשיים. זה 6 חדשים אנו {0108-64} חולקים על דו"ח פרנטש, ולדעתי לא עשתה ההנהלה הפוליטית בלונדון כל מה שהיתה צריכה לעשות. דרשתי כמה פעמים ישיבת הוה"פ הציוני - וסרבו. הייתי נכון לעזור בכל כוחי (נשיאות ההסת' הציונית כנראה מושכת גם אותו) דרשתי ישיבת הועדה הפוליטית - ולא נעניתי. שבתי מאושר מא"י. עקבתי פעולת ארל. וראיתי עבודה שיטתית, הנעשית בכשרון. היחסים הוטבו עםהממשלה. אין לנו יסוד לתקוף את ווקופ. אבל איני מרוצה מהפעולה הבינלאומית של ההנהלה. הייתי הראשון שדרשתי מההנהלה בשנת 1922 פעולה בחבר הלאומים. הושיבו יעקבסון אבל זה לא מספיק. - סוקולוב עונה הראשון: לא אמרתי לנשיא הממשלה שאנו מוותרים על קונגרס בירושלים, אלא התאוננתי על הקונגרס המוסלימי. גם הטענה שאין לנו פעולה בין לאומית לא נכונה. איני מבחין בין אקסקוטיבה זו והקודמת. אין הנהלה זו מחסן של נוביטטים. איני עושה דבר מפני שכך עשה הלל או מפני שכך לא עשה הלל. אני הבאתי כמה הצהרות מארצות פולין, רומניה, ליטא, אפריקא הדרומית - אולי אינן חשובות כהצהרת בלפור. יעקבסון עושה העבודה בשקידה. נשאלה שאלתקיום המנדט ודברו על חלופו. לא יתכן שאיזו ממשלה תדרוש למסור מנדט אנגלי לה. אבל יתכן שמי שהוא ידרוש ביטול המנדט לגמרי, על יסוד התבגרות העם בארי"י ועלינו להסביר לממשלות שהבית הלאומי הוא בסכנה. אבל בפעולה הבין לאומית יש להזהר ממשחק כפול ומהולדת חשד אצל אנגליה. אני מאמין שהמנדט יתקיים הרבה זמן. {0108-65} לפני נסיעתי לאמריקא טלפן לי אחד מידידינו האנגלים שצרפת עומדת להמליך את עבס חילמי פשה על סוריה. נבהלתי. נפגשתי עם סיר ג'ון סיימון ושאלתי בנמוס אם המנדט האנגלי יתקיים, כי יש שמועות שונות. עשה קצת זועף ואמר שאין יסוד לכך. הרגשתי שעשיתי משגה. אני בטוח שאין לחשוב על ביטול המנדט. האנגלים הם אמפירים וכו'. בשאלה הערבית הנקודה העיקרית היא כיצד להתיעץ עם הערבים. אנחנו מוכנים לשלחן עגול, חשוב לדבר עם שיך זה ואחר, טוב שהפועלים יעבדועם הפועלים הערבים. אבל העיקר הוא אם אנו נכונים לשבת לדון עם הערבים על כל השאלה. ידיד הודי, מושלימי, יעץ שאנחנו נוותר על המנדט והצהרת בלפור. אנחנו נתן לכם הצהרת בלפור. אנחנו דנו והחלטנו - לא. לא נחמוך על קפריס הערבי. אם הערבים יסכימו לעיקר נדון אתם על פרטים. על העיקר לא נוכל לוותר. בענין המועצה המחוקקת מצבנו יותר קשה. על הבית הלאומי קל להגין. אני מתנגד למועצה המחוקקת. בכל הארצות מבטלים הפרלמנטים. לגרינבום הטוען שאי אפשר להגיד לממשלה אל התערבי - אני אומר, שאין אנגליה צריכה לעשות חוק קרקע, אין באנגליה חוק כזה. גם באנגליה יש דיספלסד ערבס. (כמה ילדות ובטלנות יש באיש זה שהוא גם פיקח לעתיד!) אין לבוא לממשלה בענין דו"ח פרנטש בדרך של גרוסמן - כי יאמרו לנו "פראי אדם". כוחנו הוא הכוח המוסרי. דרכנו דרך הנשר בשמים (??) (זלמן אומר: זהו דרך העלם בעלמה). פרנטש טעה באלף מנושלים. וקשה לנו לוותר על תענוג הוויכוח. {0108-66} תשובתנו צריכה להיות כללית, על יסוד המנדט, כי על יסוד המציאות אנו חלשים. כל תכנית פיתוח לא טובה בשבילנו. יש דבר אחד המפתה אותי - כסף. דבר שני - סנוביזם פוליטי. מו"מ עם הממשלה. יש אנשים שנשיא המונטריום מונח בכיסו. לא נקבל מאחרים כסף ולא נהיה אסירי תודה לאחרים, לא הממשלה צריכה לעשות ישוב, היא צריכה להגן, את הישוב אנחנו נעשה. אין להניח שפקידים אנגלים יהיו ציון. לא נכון שכל האנגלים הם נגדנו. הדבר שלנו הוא קשה, ולא האנגלים יעשו אותו. טוב שאין כסף לאנגלים ולא יעשו פיתוח. נתנהג בנימוס אבל נפטר מכל הדבר. תכנית הפיתוח שלנו היא קרן יסוד וקה"ק. הפרוגרמה שלי היא לזווג דברי ב.ג. עם דברי רופין. נגייס הפועלים והנוער וגם נצרף המעמד הבינוני. אין קנאה בסעודה. נמצא לחמש שנים יותר משני מיליונים וחצי. זוהי שיטתי המדינית. גרוסמן שואל את סוקולוב אם הסכים להחלטת ודי חוורית. התשובה היתה - כן. ברודצקי (אנגלית -?) עבר ליודית. ארלזרוב - השנה נכנסו מאמריקא רק 60.000 לירה. לחלוצים שבאו עם המ לא יכלנו לתת מזרן. על התישבות חדשה אי אפשר לדבר וגם ביסוס המשקים לא התקדם. בתוך כל זה נראה הוויכוח הפוליטי כאילו בתוך חלל ריק. יש לציין למשמע {0108-67} הדבורים על קורס חדש את העזרה המתמדת של ויצמן גם בפעולה הפוליטית וגם באספת הקרנות. היו שני נאומי אופוזיציה - של הרב ברלין ושל גרוסמן -את ליכטהיים קשה להכניס לסוג זה - מזהירים מסמוך על ווקופ. איני נשען על איש בודד. אבל ווקופ אמר לי שהוא רוצה במשך חמש השנים להכניס 40.000 צעירים, ואם זה יעלה בידי - ענינכם בסדר. עומד על מצב הבטחון והשנויים שנעשו: חילוף שני קצינים ערבים בחיפה, חילוף ראש ה-.C.I.D ועוד. התלונה של גרוסמן שאלפים סרטיפיקטים הם מעטים - היתה חלה גם על מספר ארבעת אלפים אילו היינו מקבלים אותם. יש לזכור את מאמרי הבוסתנאי של חוסר מקום עבודה במושבה. מחלקת ההגירה הממשלתית התנגדה גם למספר זה. בניגוד להחלטת משרד המושבות שקרובים מגיל ידוע יזקפו על חשבון השידול הסכים הנציב לתת מספר קרובים מחוץ לשידול. זה חשוב לעתיד.