יומנים > יומן - מלא 19/06/1915

{P001} {0174-41} ז' תמוז המלחמה הנוכחית גלתה לא רק את כל תהום הטרגדיה שלנו כי גם כל גדל החרפה והקלון של חיינו. חרפה של עם שלם שאינו יודע, שאינו מעיז ליצור לו עמדה, בסיס. האסור הראשון נגד הריגת היהודים לא"י מצא בשנת 1888. אז התחילה תרכיה לחשוד ביהודים שהם רוצים ליסד לעצמם ממלכה בא"י. בנוטה ששלח השער העליון לצירי המעצמות מיום 23 פברואר 1888 הוא כותב, הוא מודיע שהמהגרים היהודים ימצאו תמיד מקלט בכל תרכיה, מלבד א"י. הממשלה מוציאה את א"י, מן הכלל הרי זה מסבות כלכליות ופוליטיות הממריצות את תרכיה להפריע בעד הגירה המונית ביחוד של יהודי רומניה ורוסיה. בנוטה של 12 בנובמבר 1900 חוזרת תרכיה שוב על הודעתה שלא תרשה בשום אפן ליהודים להתערות ולהאחז בא"י. בגליון המליץ מ-ל' שבט תרמ"ח 31 ינואר (12 פברואר) 1880 גליון 25 מודיע גולדמן מירושלם: "הבשורה בדבר ביטול גזירת שלשים יום לא הגיעה עדינו עד, ןרק זאת ידענו כי תחת השלושים שנתן לכל אורח עברי להתמהמה פה יתן עתה לו תשעים יום, ואולי זאת היא אתחילתא דביטול הפורענותא, ובמשך הזמן תבטל הגזרה כלה". {0174-42} במליץ 1882 גליון 16. נגד השמועה שנתפרסמה במה"ע כי שר החצון בקושטא הודיע שלא יתן ליהודים להאחז בא"י, מודיע בן-יהודה מירושלם: מלכות השלטן לא תדע ליהודים החפצים להאחז בארצה, וכן הגיד השולטן לציר אוסטריה בקושטא, כפי שמודיע ה- המופיע שמה. גם הצפירה הודיעה שהגרף היהודי אברהם קמונדו נתקבל בימים האלה אצל השולטן שדבר אתו ע"ד ישוב היהודים בא"י ואמר לו ששלח כבר צו את פקידיו שיקבלו את היהודים בספ"י ויתנו להם לקנות קרקעות מאנשים פרטים והממשלה. אולם באותו הזמן פרסם הקונסול התרכי שבאודיסא מודיע בשם שר החיצון בקושטא, שאין הממשלה התרכית רוצה לתת להיהודים להאחז בא"י. בגליון 19 (שנת 1882) מודיע י. רבינוביץ מקושטא "לרגלי התנועות הגדולות שהגיעו ע"ד שערי הדיון נתן צו לקונסול התרכי באודיסא לאסור על יהודי א"י לבוא לא"י. אוליפנט שהשתדל בדבר לבטל הגזרה - לא הועיל כלום לפי דברי הרולד" הנויורק (מובא במליץ שנית 1882 גליון 25) שלחה תרכיה לכל קונסוליה ברוסיה מכתב זה: בכל מקום שיהודים יחפצו לבוא להאחז בתרכיה על הקונסולים להודיע להם את התנאים האלה: ראשית, על הגרים לשבת מפורדים ומפוזרים לקהלות וחבורות קטנות ולא כולם במקום אחד, ומותר להם להאחז בכל מלוא כותב ארצות ממשלת השולטן זולתי פלשתינא. שנית, יקבלו עליהם בלי שום עכוב את חוקי ממשלת הארץ בה ישבו.