יומנים > יומן - מלא 06/02/1925

{P001} {0182-30} י"ב שבט 6 פברואר 1925 מיפו מטלפנים לי שהמועצה שלחה אתמול דרישה לקבלנים: 35 ג"מ ליום, תשלום בעד ימי הבטלה. קבלת פועלים על ידי הלשנה, השתתפות במס מקביל לקופת פועלים, חוזה את מ.פ.י. {0182-31} שני הצדדים נקראו היום למושל. טלפנתי לוה"פ בירושלם (רובשוב) שראיתי צורך להשאר פה היום ואולי גם מחר ומסרתי על המצב בחיפה. ארדשטין מוסר בשם ר. חכים שלדעתי יסכים מנהל הטחנה לתת 32 ג"מ. ביג'ור נסו פורמנים ערבים לצאת לעבודה אך השפיעו עליהם לבלי לעבוד. בטחנה יש 3 פועלים עברים המסכימים לצאת ביום הראשון לעבודה. הדרישות בטחנה: 1) 35 ג"מ ליום, 2) חצי משכורת בעד ימי הפסקת עבודה בטחנה לא באשמת הפועלים. 3) 6 ימי עבודה בשבוע לשתי המשמרות (3-7, 11-3). דברתי את ועד פועלי הטחנה והוה"פ של מ.פ.ח. מרגולין מסר שרוזנהק בקש להכנס אליו. הוא דורש שהפועלים ישובו לעבודה, ואז נכונים לנהל מו"מ ע"ד הדרישות. רדוי מועד פועלי הטחנה (חבר של הפוה"צ) התנגד להליכה לרוזנהק. העמדתי את השאלה ע"ד הצעת בוררות. רדוי התנגד לכך בהחלט. החלט לגשת לרוזנהק. נגש ברל רפטור ואחד מפועלי הטחנה. מהשיחה לא יצא כלום. בסינמה בערב נקראה אספת פועלים כללית. הופץ {0182-32} הקו"ק של מ.פ.ח. בענין השביתה. היה קהל של 6-700 איש. דברו ד. כהן, ארדשטין, ברל רפטור, קמינקו (מפועלי נשר) ורדוי. קבלו החלטות מתאימות. אחרי האספה היתה שוב ישיבה את ועד פועלי הטחנה. אחרי וכוח החליטו לקבל בוררות. השליש יהיה סטרומסה. בנשר ובשמן יכנסו לבוררות בתנאי שלמפרע יסכימו לשלשים ג"מ. נתעוררה שאלה אם להפסיק השביתה לאחר שתוסכם בוררות. רדוי התנגד לכל בכל תוקף. הודעתי בשם הוה"פ שאם תהיה בוררות והפועלים לא ישובו לעבודה. נסלק מעל ההסתדרות את האחריות.