יומנים > יומן - מלא 06/02/1939

{P001} {0188-15} 6 פברואר קיבלנו הבוקר תכנו של נאום הברכה שישמיע מחר appeasement - נווטל בפגישה הרשמית. הנאום כמובן בנוי על שיטת ה ויש בו רק שתי נקודות פוליטיות: א) הערכת עמדתו של הישוב בשנים אלה, {0188-16} ב) תביעה להכיר ב"מציאות". נקודה שניה טעונה תשובה מיד. כל מפעלנו בארץ הוא פרי מציאות מרה ואף פעם לא עמד העם היהודי בפני מציאות קשה כבשעה זו. נקודה ראשרנה אף היא מחייבת תשובה בשם הישוב, והצעתי בהנהלה שאחרי תשובת ויצמן תבוא תשובתו של בן-צבי (אם יספיק להגיע עד מחר בבוקר) בשם הישוב בארץ. בערב ערכתי תשובה בשביל בן-צבי (שעדיין לא הגיע, כי נתעכב בפריס לרגל הערפל): בשם הישוב היהודי בא"י אני מודה לך, אדוני, מקרב לב בעד דברי ההערכה שיחדת לנו. התנהגות הישוב במבחן הקשה של שלוש השנים האחרונות צוותה עלינו על ידי אידיאלי השלום, הצדק והאחווה האנושית אשר הוכרזו על-ידי נביאינו ועל ידי הרצון בל ימוט של עמנו לקומם הריסות ארצו גם תחת מטר יריות. העשוב היהודי בארץ, אם כי בחלקו הגדול הוא חדש, הוא הישוב היהודי העתיק ביותר בעולם,למרות החורבנות הנשנים במשך ההיסטוריה הארוכה שלנו ע"י בבל, יוון, רומא, פרס וכובשים זרים אחרים שבאו אחריהם, נאחז שריד יהודי במולדתו ושמר על הקשר שבין עם ישראל וא"י ועל התקוות עמו לשוב לציון. והתקווה לא נכזבה. בכל הדורות ומכל התפוצות נהרו יהודים לארצם, וכשצבאות אלנבי כבשו את הארץ נמצא בתוכם גדוד מיהודי א"י על- יד גדודים יהודים מאנגליה ומאמריקא. ובשם הישוב היהודי בא"י אני יכל להבטיח אותך, {0188-17} שכשם שנמשיך בכל התנאים להשקיע את מרצנו בבנין ובעבודה כך נוסיף לעמוד כחומה בצורה על משמר השלום והצדק בארצנו, כמו שאמר הנביא: "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט, עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער" (ישעיהו ס"ב). השלישי יענה ווייז. הוא ידגיש את שותפות אמריקא במדיניות הבית הלאומי והצפיה של יהדות אמריקא שאנגליה תעמוד בהתחייביותיה.