יומנים > יומן - מלא 06/03/1943

{P001} {0151-09} 6 מרס 1943 מסיבת פועלי חרושת: שמואל קורצגורן(ירושלמי) הויזר צבי (פיקל), ליברמן (מועד), אברהמי (תנובה), פלבנר (סקוסובסקי) רפופורט (טיץ) משיוב (טיץ), קופליביץ (ניפק) רוזניסר נחום (שי). ירחמיאל בורג (ליבר) יהודה וולברג (בלום), אליעזר שפירא (חשמל) מנדלביץ (שיין) אסתר מנדלביץ (בריק), דן ראובן (גרז' מעביר), ביקובסקי (דלפינר). שפירא מציע ארגון חוגים ללמוד שאלות שונות קורצגורן (ירושלמי) האופוזיציה מערערת האמון בהסת' ובמפלגה, {0151-10} אבל היא לא כבשה. כובשת הפרקציה, ובמלחמה בפרקציה נצליח. יש לסדר תאים. מפוע"צ ניטל העוקץ הדימגוגי ולכן אינם משפיעים. להשה"צ יש העוקץ הזה. וולברג(?) (בלום) החלופין לא יתכנו, כי הפועל הטוב לא יוכל ללכת והמעביד לא ירשה. הכנסת האופוזיציה למנגנון מזיקה כי היא מכשירה אותם בעיני הפועל. הדאגה העיקרית שועד הפועלים יהיה מחברי המפלגה. הסיעות הרחיקו את הצבור מהמפלגה. לאיזו מפלגה יכנסו ? רק למפלגה מאוחדת יכנסו . המפלגה צריכה לדבר עם איש השורה. יש לדאוג לשכון הפועל בעיר. המר (הסוכך) תאי המפלגה שהיו צריכים להיות נושאים רעיון המפלגה לא דנו אף פעם ברעיון, אלא טפלו בשאלות אופוזיציה ומקצוע בלבד. יש לסדר טיולים למשקים. טיול שנעשה בימי המהומות- עשה רושם כביר. גם בקבוץ אינם יודעים את עניני העיר. הגרמנים והנוער סבורים שכל כיבושי התנועה - נעשו כאילו מאליהם. יש לארגן מחנות-מרגוע זולים לפועלים. שבהם תעשה גם פעולת הסברה. דן (גרז' המעביר) יש צורך בהחלפה - של כל האווירה בפועלי העיר. לבעל משפחה כבדה קשה יהיה ללכת לכפר. אבל צעירים ילכו. בכל אופן יש צורך בהכנסת פועלי הכפר לחרושת. אסתר מנדלביץ (הלומים, בריק) לא עוברים לאופוזיציה - מתוך אדישות. התישבות חקלאית, ערכי התנועה לא מכריעים - מצבו וצרכיו של הפועל קובעים את יחסו. {0151-11} משיוב (טיץ) מהעולים שהיו ציונים סבורים שבבואם ארצה נתמלאה הציונות שלהם. המטען הסוציאליסטי שהביאו שונה מזה שהם מוצאים פה. סמינריון חד-פעמי לא יספיק - הוא צריך להיות מתמיד. תקופתנו דינמית. אתמול הוא היסטוריה, מחר הוא חזון - יש להקנות לפועלים גם ההיסטוריה וגם החזון. לא מעמיקים קניני תנועתנו בנפש הפועל, וקניני העבר הנפסדים חוזרים ותופסים מקומם. יש ליצור הווי ארצישראלי. יש לאמץ חסכון בקה"ק לשם שכון. אברהמי (תנובה) הרעל בצבור הכניסה לא האופוזיציה אלא סיעה ב'. פלבנר (אריג, 12 שנה בארץ) יש דאגה לאקטיב שלנו שימצא במקומות הגדולים, חבר בעל הכרה שעובד בבית-מלאכה קטן הוא בזבוז מפלגתי. יש להכין קדר שיסודר באופן מחושב למקומות החשובים. לרבים מפועלי אריג אין אמון במקצוע, ולכן הם עובדים למעלה מהאפשר (3-4 שעות מחוץ לבה"ח שלהם) למען הרוויח הרבה בזמן הקצר של קיום החרושת, אילו האמינו בקיום החרושת היו עובדים רק 8 שעות. פועל ישן שונא לפועל חדש. בא עם קבוצה של 40 איש מהמפלגה בפולין - רק הוא נמצא במפלגה. בפולין היה חנוך חד-צדדי בחלוץ - רק לקבוץ, משום כך רבים בבואם ארצה עזבו הכל בעזבם הקבוץ. בורק (ליבר) - העיקר בבי"ח ועד המקום, ויש לדאוג שכל ועד יהיה מחברי המפלגה. בזמן החדש הפועלים אינם יודעים מהי ההסת'. האופוזיציה השחיתה הרבה בתוכם. לכל מקום עבודה גדול יש להכניס חברי המפלגה. להכניס לחרושת אנשי הכפר טוב - אבל להוציא מהחרושת {0151-12} קשה. בעל הבית לא ירשה. כי הפועל הטוב - טוב במקצוע, וזה דרוש לבעל הבית, קופליביץ (יהלומים - נופח) למקצוע זה נכנסים רבים מנוער עובד.