יומנים > יומן - מלא 06/07/1939

{P001} {0168-20} תל-אביב, 6.7.39 בבוקר חזרתי לירושלים, ששון שחזר מסוריה מסר דו'ח רב ענין על שיחותיו עם מנהיגי הסורים, מהגוש ומהאופוזיציה. שחבנדר הציג לששון שורה של שאלות אופיוניות, כגון: אם חל שינוי לרעה ביחס היהודים אל בריטניה אחרי פירסום הספר הלבן, אם נעשה מצדנו בזמן האחרון נסיון להתקרב אל הועד הערבי או אחדים מחבריו, כגון: עוני או ד'ר חאלדי (שאלה זו מאשרת את סיפורו של מגנס), אם היחסים בינינו ובין האמיר עבדאללה מוסיפים להיות טובים, אם היהודים קבעו יחס לתכנית של הנסיך המצרי מחמד עלי על דבר איחוד ארץ ישראל-סוריה ועבר הירדן, אם אין היהודים מודאגים בגלל ההסכם האנגלי-תורכי והצרפתי- תורכי, אשר לפי השמועות יש גם כאילו סעיף על מסירת ההגנה בשעת חירום על א'י וסוריה בידי הצבא התורכי, והאם בכלל יש ליהודים תכנית פעולה בין הערבים מתוך תקווה למצוא פתרון רצוי לבעית ארץ-ישראל לאחר שדחו את הספר הלבן, ואם יש ליהודים רצון למצוא שפה משותפת עם הערבים בנוגע לארץ ולמזרח הקרוב בכללו. שחבנדר רואה שמלחמת העולם החדשה הממשמשת ובאה עומדת לפגוש את הארצות הערביות כשהן חלשות, מסוכסכות ומפורדות. הוא מצטער על שהסיכסוך היהודי ערבי עומד בעינו. הוא רואה סכנה גדולה צפויה לכל המזרח הערבי. הוא סבור שיש צורך למצוא פתרון לשאלת א'י שתשביע את רצונם של שני הצדדים. הוא עדיין לא גילה מהו הפתרון לפי דעתו, אבל הוא מוכן לעשות זאת בפגישה עם שרתוק. לדעתו, אין סכנה ליהודים בכניסת התורכים לארץ-ישראל, כי אם נכון הדבר שהצבא התורכי ייכנס לארץ וודאי ינסה להסתייע ביהודים לשם ביצוע תכניותיהם במזרח. שיחה לא פחות מעניינת היתה לששון עם ג'מיל מארדם, ראש ממשלת סוריה לשעבר. מארדם יותר פסימי משחבנדר. הוא רואה את מצבה של סוריה כמצבה של צ'יכוסלובקיה. קריעת אלכסנדריטה אינה אלא התחלה דוגמת הסודיטים. הריב הפנימי בין המיעוטים והמפלגות בסוריה דומה לריב שבין הצ'יכים, הסלובאקים והרוטינים. {0168-21} לפי דברי מארדם עושה ברלין מאמצים גדולים להתקרב לאיבן-סעוד, אבל אבן סעוד נוהג בזהירות ונמנע, ככל האפשר, להסתבך בפוליטיקה בין- לאומית. אבן-סעוד מביט בחשש על השינויים בפוליטיקה הבריטית במזרח ומתנגד בכל תוקף למועמדותו של האמיר עבדאללה. בניגוד לשחבנדר תומך מארדק באבן-סעוד. רוב חברי הגוש אמנם נוטים אחרי המשטר הריפובליקאני, אבל הנטיה המלוכנית מתגברת בקרב הסורים, ואם יתברר שיש צורך במלך יתמוך הגוש הלאומי רק במועמדות אחד מבניו של אבן-סעוד, מתוך הנחה שרק משפחת אבן-סעוד תצליח במשך הזמן ליצור מדינה ערבית חזקה ומאוחדת. שיחה שלישית היתה לששון עם לוטפי-אל-חאפאר, מי שהיה ראש הממשלה הסורית לאחר התפטרותו של ג'מיל מארדם. לוטפי סבור שאנו עומדים נוכח מפנה חדש במדיניות המזרח הקרוב. אנגליה מתכוונת לקנות את התורכים על חשבון הארצות הערביות. היא, כנראה, חושבת שבמקרה של מלחמה מוטב לה להשען על תורכיה מאוחדת ותקיפה מאשר על מספר ממשלות ערביות חלשות ומסוכסכות. בשביל לאחז אח עיני הערבים מפריחה אנגליה שמועות שוא ב"טיימס" ובעתונים המצריים על רצונה לייסד פדרציה ערבית, שתכלול את ארץ-ישראל, סוריה ועבר הירדן. הגוש הלאומי רואה את התמרון הזה של אנגליה, אולם שחבנדר ואנשי האופוזיציה הולכים שולל אחריו. לוטפי ניסה להוכיח לששון, שתועלת היהודים דורשת שיעמדו על צדו של הגוש הלאומי ואבן-סעוד במלחמה נגד שאיפת האמיר עבדאללה, שאינו אלא כלי משחק בידי אנגליה. לוטפי הביע צערו על שהשיחות שהתנהלו בין אנשי הגוש ובין הסוכנות היהודית במשך השנתיים האחרונות לא הביאו לידי תוצאות רצויות. הוא הודה שלא היהודים אשמים בכך, אולם עכשיו יש לשניהם סכנת תורכיה. אם תורכיה תכנס לסוריה וארץ-ישראל לא תצא משם אלא בכוח, וכנראה שזה יהיה לרועץ של היהודים והערבים, ויש עכשיו צורך בליכוד הכוחות למלחמה באויב המשותף. בשעה זו יש אפשרות לפתוח במו'מ על קביעת סטאטוס של היהודים בארץ. אחר כך יהיה אולי מאוחר. לדברי לוטפי נובעת שנאת אבן-סעוד ליהודים מתוך ההכרה שהם תומכים באמיר עבדאללה הרוצה לתפוס שוב את כתר חיג'אז. הכרה זו של אבן-סעוד מיוסדת אולי על ידיעות מוטעות ורצוי היה לבוא בדברים עם אבן- סעוד בטרם יהיה מאוחר. לוטפי בעצמו מוכן לפעול בכיוון זה, אם הסוכנות היהודית תזמין אותו לשם כך. {0168-22} לוטפי העיר על הסכנה הנשקפת לחיי היהודים בדמשק במקרה שהטירור היהודי בארץ יימשך. הגוש הלאומי ואבן-סעוד הם נגד האימפריאליזם האיטלקי והגרמני, אבל מתוך יאוש לא ישקלו את מעשיהם. התעמולה הגרמנית בסוריה היא חזקה מאוד. רבים הנוהים אחרי הנאצים. אבן-סעוד יהיה מוכן להלחם ביהודים, אם היהודים יתמכו באמיר. על היהודים להסביר לאבן-סעוד שהם לכל הפחות מוכנים להיות נייטראליים בריב שבינו ובין האמיר. לוטפי היה רוצה באיחוד סוריה וארץ-ישראל תחת שלטון בנו של אבן-סעוד, והיהודים ישפיעו על הדרוזים הלבנוניים ושאר המיעוטים שיצטרפו לפדראציה. במקרה זה אפשר יהיה למסור ליהודים השלטון על חלק הארץ. ג'מיל מארדם הסתלק עכשיו לגמרי מפוליטיקה. המופתי הולך יחד עם הגוש הלאומי ואבן-סעוד. בשיר צעדווי, מגולי אפריקה, נתמנה עכשיו ליועץ לאבן-סעוד ונפגש עם ששון בלבנון. בשיר זה מכר את עצמו בזמנו לצרפתים, הוא גם מוכן לעבוד לטובת היהודים. הוא ספר לששון על שנאת אבן-סעוד ליהודים. הסיבה - המופתי. בשיר מוכן להעביר תזכיר יהודים לאבן-סעוד. המסקנה של ששון, שעכשיו הגיעה השעה להתקרב לתורכיה. בבירות סידר ששון עם עורך עתון ערבי אחד לבוא לארץ ולכתוב בעתונו שורה של מאמרים. המסקנה של העורך, לאחר ביקורו במושבות היהודיות והכפרים הערביים, תהיה שאין כל אפשרות של הסכם יהודי ערבי ויש על כן לתמוך בחלוקה. עורך זה הוזמן גם לכתוב חמישה מאמרים ב"פאריס סואר". גב מאמרים אלה ייכתבו באותו רוח. עורך זה הוזמן על ידי הנציב הצרפתי בסוריה למסור רפורט מלא על המצב בארץ, על יחס היהודים לספר הלבן. בהיותו בארץ ייפגש גם עם האמיר, עם נשאשיבי וגם עם אנשי המופתי. ----------------- אחרי שיחה קצרה עם שרתוק יצאתי לרעננה. שם נתקיימה פגישה עם ועדי מושבות השרון: כפר סבא, רעננה, הרצליה, מגדיאל, רמתיים, כפר מעלה, ירקונה, הדר, גני-עם, גבעת חן, רמות השבים, רמות הדר, שכונת הפועלים מרמתיים, רשפון, כפר שמריהו, הרצליה אזור ג', רמת השרון, {0168-23} קרית שמואל. הרציתי על המצב הפוליטי ועל דרכי מלחמתנו בספר הלבן.